הכנסת העשרים ושלוש
מדינה | ישראל |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
תקופת כהונה |
16 במרץ 2020 – 6 באפריל 2021 (שנה) |
מערכת בחירות | 2 במרץ 2020 |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת |
בני גנץ (2020) יריב לוין (2020–2021) |
ראש הממשלה |
בנימין נתניהו בני גנץ (חלופי) |
ראש הקואליציה | מיקי זוהר |
ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
הרכב | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה 72
|
מספר חברי הקואליציה |
72 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה 48
|
מספר חברי האופוזיציה |
48 / 120 |
מפלגת השלטון | הליכוד וכחול לבן |
הכנסת העשרים ושלוש הושבעה ב-16 במרץ 2020 בעקבות הבחירות שנערכו ביום 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, וכיהנה עד להשבעת הכנסת העשרים וארבע ב-6 באפריל 2021.
על פי הוראת שעה, שנחקקה עם הקמת ממשלת ישראל ה-35, היו אמורות הבחירות לכנסת העשרים וארבע להתקיים ביום שלישי, 23 במאי 2023[1], כשלוש שנים מיום הקמת הממשלה, אך בשל אי העברת תקציב המדינה במועד הנקוב בחוק, לראשונה בתולדות הממשלה והכנסת, התפזרה הכנסת באופן אוטומטי, בליל 23 בדצמבר 2020, והבחירות התקיימו יותר משנתיים לפני מועדן המקורי. בשל כך, כהונת הכנסת העשרים ושלוש הייתה הקצרה ביותר מבין כהונות הכנסות שהביעו אמון בממשלה חדשה: מעט יותר משנה.[2]
חלוקת המושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
תוצאות הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |
---|---|---|---|
הכנסת ה-23 | הכנסת ה-22 | ||
הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 32 |
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 33 |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 13 |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 9 |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 7 |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | |
העבודה–גשר–מרצ | עמיר פרץ | 11[א] | |
ימינה | נפתלי בנט | 6 | 7 |
סיעות הכנסת בסוף כהונתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיעה | חברים |
---|---|
הליכוד | 36 |
יש עתיד – תל"ם | 19 |
כחול לבן | 12 |
הרשימה המשותפת | 11 |
ש"ס | 9 |
יהדות התורה | 7 |
ישראל ביתנו | |
רע"מ | 4 |
מרצ | |
ימינה | 3 |
העבודה | 2 |
דרך ארץ | |
האיחוד הלאומי | |
גשר | 1 |
הבית היהודי |
חברי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
חילופי גברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפייני חברי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת העשרים ושלוש נבחרה רק כחמישה וחצי חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימת חבריהן לכנסת, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.
חברי כנסת חדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת העשרים ושלוש כיהנו 19 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
- כחול לבן (6): תהלה פרידמן, (עינב קאבלה), מיכל קוטלר-וונש, (הילה שי-וזאן),[4] יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
- הליכוד (4): עמית הלוי,[5] ניסים ואטורי, שבח שטרן, מטי יוגב
- יש עתיד – תל"ם (4): אנדריי קוז'ינוב, ולדימיר בליאק, משה טור-פז, ענת כנפו
- ש"ס (2): אוריאל בוסו, יוסי טייב
- יהדות התורה (2): (אליהו חסיד), אליהו ברוכי[6]
- הרשימה המשותפת (1): סונדוס סאלח
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
בנוסף חזרו לכהן בכנסת זו 9 חברי כנסת שכיהנו בעבר אך לא בכנסת העשרים ושתיים:
- הליכוד (7): פטין מולא, מאי גולן, טלי פלוסקוב, עוזי דיין, אריאל קלנר,[7] אוסנת מארק, איוב קרא
- יש עתיד – תל"ם (1): עידן רול
- יהדות התורה (1): יצחק פינדרוס
נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 38 נשים כחברות כנסת. השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 33, בין החלת החוק הנורווגי וכניסת מיכל קוטלר-וונש, תהלה פרידמן, עינב קאבלה והילה שי-וזאן, לבין התפטרות אורית פרקש-הכהן, גם כחלק מהחוק הנורווגי לאחר מינוייה לשרת התיירות.
- הליכוד (13): מירי רגב, גילה גמליאל, (ציפי חוטובלי), אתי עטייה, קרן ברק, יפעת שאשא-ביטון, (שרן השכל), (מיכל שיר), קטי שטרית, מאי גולן, טלי פלוסקוב, אוסנת מארק, מטי יוגב
- כחול לבן (11): מיקי חיימוביץ', (אורית פרקש-הכהן), (מירב כהן), עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, מיכל קוטלר-וונש, (עינב קאבלה), תהלה פרידמן, (הילה שי-וזאן), יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
- יש עתיד – תל"ם (5): אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, ר'דיר מריח, אורלי פרומן, ענת כנפו
- הרשימה המשותפת (3): עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, סונדוס סאלח
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- גשר (1): אורלי לוי-אבקסיס
- מרצ (1): תמר זנדברג
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
- ימינה (1): איילת שקד
יהודים דתיים וחרדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 44 חברי כנסת דתיים וחרדים:
- ש"ס (11): (אריה דרעי), יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, (יואב בן צור), מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב
- הליכוד (10): יולי אדלשטיין, (זאב אלקין), (ציפי חוטובלי), שלמה קרעי, קטי שטרית, אריאל קלנר, עמית הלוי, אסנת מארק, ניסים ואטורי, שבח שטרן
- יהדות התורה (10): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד, אליהו ברוכי
- כחול לבן (6): (חילי טרופר), (אורית פרקש-הכהן), עומר ינקלביץ', מיכל קוטלר-וונש, תהלה פרידמן, (הילה שי-וזאן)
- יש עתיד – תל"ם (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
- ימינה (2): נפתלי בנט, מתן כהנא
- האיחוד הלאומי (2): בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר
- הבית היהודי (1): רפי פרץ
לא-יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 18 חברי כנסת לא יהודים, בהם 5 נשים:
- הרשימה המשותפת (10): איימן עודה, מטאנס שחאדה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח
- רע"מ (4): מנסור עבאס, וליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין
- הליכוד (2): פטין מולא, איוב קרא
- יש עתיד – תל"ם (1): ר'דיר מריח
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר
מבחינה השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (11):[דרוש מקור] איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, וליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי (בדואי), סאמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב-יאסין
- דרוזים (5): ג'אבר עסאקלה, ר'דיר מריח, חמד עמאר, פטין מולא, איוב קרא
- ערבים נוצרים (2): מטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)[8]
להט"בים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 6 להט"בים:
- יש עתיד – תל"ם (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): (אמיר אוחנה)
- כחול לבן (1): איתן גינזבורג
- העבודה (1): איציק שמולי
- מרצ (1): ניצן הורוביץ
יוצאי מערכת הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
- הליכוד (3): מירי רגב (תת-אלוף), יואב גלנט (אלוף), עוזי דיין (אלוף)
- יש עתיד – תל"ם (3): משה יעלון (רב-אלוף), אורנה ברביבאי (אלוף), אלעזר שטרן (אלוף)
- כחול לבן (2): בני גנץ (רב-אלוף), גבי אשכנזי (רב-אלוף)
- הבית היהודי (1): רפי פרץ (תת-אלוף)
- ימינה (1): מתן כהנא (אלוף-משנה)
- מרצ (1): יאיר גולן (אלוף)
4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד – תל"ם (3): רם בן ברק (משנה לראש המוסד); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 11 חברים שכיהנו כראשי עיריות ומועצות בעבר:
- כחול לבן (3): (מיכאל ביטון) (ירוחם), (אלון שוסטר) (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה)
- הליכוד (2): ניר ברקת (ירושלים), טלי פלוסקוב (ערד)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- יש עתיד – תל"ם (1): מאיר כהן (דימונה)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- רע"מ (1): סעיד אלחרומי (שגב שלום)
- העבודה (1): (עמיר פרץ) (שדרות)
דוקטורים ופרופסורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 10 בעלי תואר דוקטור. בכנסת זו לא כיהנו פרופסורים:
- הרשימה המשותפת (5): מטאנס שחאדה (מדעי המדינה), אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית), יוסף ג'בארין (משפטים), היבה יזבק (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה)
- הליכוד (3): יובל שטייניץ (פילוסופיה), שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול), יפעת שאשא-ביטון (חינוך)
- רע"מ (1): מנסור עבאס (רפואת שיניים)
- דרך ארץ (1): יועז הנדל (היסטוריה)
תושבי יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת זו כיהנו 7 תושבי יהודה ושומרון:
- הליכוד (3): דודי אמסלם, שבח שטרן, עוזי דיין, אוסנת מארק
- יש עתיד (2): ענת כנפו, משה טור-פז
- ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
- האיחוד הלאומי (1): בצלאל סמוטריץ'
קרובי משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה ברשימה המשותפת, בדומה לכנסות קודמות
פילוגים בסיעות הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: הרשימה להלן לא כוללת את התפלגות יהדות התורה והתפלגות תע"ל מהרשימה המשותפת, שהם פיצולים טכניים שנעשו לשם הגדלת מספר החברים בוועדת הבחירות המרכזית.
- ב-23 במרץ 2020 התפלגה סיעת גשר מרשימת העבודה-גשר-מרצ.[9]
- ב-29 במרץ 2020 התפלגה סיעות תל"ם ויש עתיד מרשימת כחול לבן, והתאחדו לסיעה אחת בשם יש עתיד – תל"ם.[10]
- ב-29 במרץ 2020 אושרה בקשתם של יועז הנדל וצבי האוזר להקמת סיעת דרך ארץ מתוך מפלגת תל"ם (שברשימת יש עתיד – תל"ם דאז).[11] הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".
- ב-6 באפריל 2020 התפלגה סיעת העבודה–מרצ לשתי סיעות נפרדות: העבודה ומרצ.[12]
- ב־14 ביולי 2020 התפלגה סיעת הבית היהודי מסיעת ימינה.[13]
- ב-20 בינואר 2021 התפלגה סיעת האיחוד הלאומי מסיעת ימינה.[14]
- ב-28 בינואר 2021 התפלגה סיעת רע"מ מסיעת הרשימה המשותפת.
פעולות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירת יושב ראש הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה–מרצ, שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש.[15] יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. הנימוק המשפטי היה הסתמכות על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", ומועד זה טרם נקבע. בנוסף אדלשטיין נימק את החלטתו ברמה הערכית, בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[16]
בעקבות זאת עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[17] בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שעמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת את ישיבת מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע.
למחרת, התגלעו חילוקי דעות בין חברי סיעת כחול לבן בנוגע לזהות יושב-ראש הכנסת החדש. עד אז, היה צפוי שמועמד מפלגת כחול לבן לתפקיד הוא מאיר כהן, ממפלגת יש עתיד. ביום ההצבעה הגיש לוועדה המסדרת אבי ניסנקורן, חבר כחול לבן, מטעם מפלגת חוסן לישראל, את מועמדותו של ראש מפלגתו וראש סיעת כחול לבן, בני גנץ, ליושב ראש הכנסת.
בעקבות הגשת מועמדותו של גנץ לתפקיד לא הוגשה מועמדותו של כהן, ובני גנץ נותר מועמד יחיד ונבחר ברוב של 73 תומכים מול 18 מתנגדים. במועמדותו של גנץ תמכו חברי מפלגתו חוסן לישראל, חלק מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב), ואורלי לוי-אבקסיס וכן חברי סיעות גוש הימין: הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. התנגדו חברי הרשימה המשותפת ומפלגת מרצ. מפלגת יש עתיד החרימה את ההצבעה, וביחד עם מספר חברים במפלגת תל"ם הגישה לוועדה המסדרת בקשה לפיצול סיעת כחול-לבן.
ב-17 במאי 2020 (כ"ג באייר תש"ף), יום השבעת הממשלה ה-35, נבחר יריב לוין ליו"ר הכנסת החדש לאחר התפטרותו של בני גנץ שמונה לרה"מ החלופי ולשר הביטחון בממשלה החדשה.
חקיקה בולטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת פעילויות חקיקה בולטות של הכנסת העשרים ושלוש[18].
חוקי יסוד וחוקים בתחום המשטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) - יצירת מודל "ממשלת החילופים", ביטל את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים והקדים את מועד הבחירות לכנסת ה-24 ל-3 שנים מיום כינון הממשלה ה-35.[19]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) ו-חוק הכנסת (תיקון מס' 47) - החלת "החוק הנורווגי" באופן קבוע.[20]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה) - דחיית את המועד האחרון לקבלת חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה ה-35 ב-120 יום.[21]
- חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה) - ביטול את העלאת שכר חברי הכנסת ב-2021.[22]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) - מעניק לממשלת ישראל כלים שונים למאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, במקום תקנות שעת חירום ששימשו לכך קודם לכן.[23]
- חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) - מסמיך את השב"כ להפעיל כלי מעקב נגד אזרחים ישראלים במסגרת המאמצים להגביל את התפשטות הקורונה.[24]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) - מתיר לממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" בו היא יכולה להגביל הפגנות ותפילות.[25]
- חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) - קובע כי גופים ממשלתיים יוכלו לתת שירותים חיוניים מסוימים מרחוק, אשר בימי שגרה לא ניתנים מרחוק, למשך תקופת מצב החירום.[26]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) - מתיר לממשלה להכריז על "אזור תיירות מיוחד", שפירושו אזור תיירותי שיישאר פתוח באופן מלא בזמן שחלות הגבלות על כלל ענף התיירות. הנכנסים לאזורים אלה מחויבים להציג בדיקת קורונה שלילית.[27]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 5) - מעלה את הקנסות למקומות שמפרים את הנחיות הקורונה מ-5,000 ל-10,000 ש"ח, מתיר הטלת צו סגירה מנהלי על מוסד חינוכי שמקיים פעילות בניגוד להנחיות ומאריך את משך צו הסגירה והכפלת הקנס על הפרה חוזרת של ההנחיות.[28]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) - מתיר לממשלה להגביל את הכניסה והיציאה מישראל, ולחייב אדם הנכנס לישראל (כולל במעברים היבשתיים) לבצע בדיקת קורונה.[29]
- חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) - מתיר החלת בידוד בפיקוח הטכנולוגי לנכנסים לישראל במקום חובת השהות במלוניות.[30]
חקיקה חברתית לצורך התמודדות עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) - קובע מענק למעסיקים שיעסיקו עובדים שאיבדו את עבודתם במהלך המשבר.[31]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) - קובע כלים וכללים למתן תמיכה כלכלית לאזרחים שנפגעו כלכלית במהלך המשבר.[32]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) - קובע את המודל להקצאת המענקים החד–פעמיים לשם תמיכה כלכלית לכלל האזרחים במהלך המשבר.[33]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון) - מגמיש את התנאים לקבלת סיוע כלכלי עם תחילת הסגר השני.[34]
- חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) - קובע תוספת תשלום למקבלי מענק עבודה.[35]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 - הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) - קובע מענק חד פעמי לנכים.[36]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) - מסדיר את נושא התשלום לעובדים ששוהים בבידוד.[37]
- חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4) - מאריך את התקופה של הגמשת התנאים לקבלת סיוע כלכלי לעסקים ומתן מענק חד פעמי לעסקים ולמעסיקים שנפגעו במהלך המשבר.[38]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 223 - הוראת שעה) - קובע תשלום מיוחד ליולדות ללא עבודה בתקופת המשבר.[39]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 והוראת שעה) - נותן פטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עובדים השוהים בחל"ת.[40]
בנקאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14) - אוסר על הבנקים להחזיר שיק ללא התראה מראש. זאת על מנת לתת ללקוח מרווח זמן להפקדת הכסף החסר בחשבון.[41]
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון) - מעניק אות מערכה לציון השתתפות במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון גם לאנשי צד"ל.[42]
מערכת המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה) - מבטל את ההגבלה על חידוש, החזקה או קבלת רישיונות נהיגה לחייבים. החוק נקבע כהוראת שעה עד פברואר 2021. בכנסת העשרים וארבע, החוק הפך להוראת קבע[43][ד]
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) - שולל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח בן משפחה או שאנס או ביצע מעשה סדום באחד מילדיו. השלילה תהיה זמנית לאחר הגשת כתב אישום, עד לזיכוי או עד למתן פסק דין חלוט, כשאז השלילה תעשה קבועה.[44]
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) - מקל על חייבים ועל עסקים שהגיעו למצב של חדלות פירעון בעקבות השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה, על ידי יצירת מסלול מיוחד שמתאים למאפיינים של חייבים אלה.[45]
עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) - קובע כי מעסיק המעסיק מעל 518 עובדים יהיה מחויב לפרסם דו"ח אודות פערי השכר במקום העבודה.[46]
- חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62) - מאריך את התקופה בה אסור לפטר אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות מ-90 ל-150 ימים.[47]
דיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) - מתיר התקנת פאנלים סולאריים על גג בניין משותף גם אם רק 66% מהדיירים הסכימו לכך.[48]
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) - מחייב את חברת בזק לפרוס תשתיות תקשורת מתקדמות (סיבים אופטיים וכדומה) באזורים שתבחר ופטירתה מחובת האוניברלסיות, דהיינו, מפריסת התשתיות בכל הארץ.[49]
צרכנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) - קובע הקמת מאגר שיכלול מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל שיחות טלפון שיווקיות אליהם מאת עוסקים.[50]
מדיניות רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הארכת תקופות (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון) - נותן הארכה אוטומטית לאישורים רגולטריים רבים, על מנת להקל על אזרחים ועסקים שונים.[51]
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) - קובע כי כלב שחוסן נגד כלבת במהלך השנתיים שקדמו למקרה של נשיכה, לא יחויב להיכנס באופן אוטומטי להסגר זמני במכלאה עירונית. לבעליו תינתן האפשרות להחזיק את הכלב בבידוד ביתי לצורך תצפית ומעקב.[52]
אישור הסכמי שלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]15 באוקטובר 2020 - אישור הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, ברוב של 80 ח"כים בעד מול 13 ח"כים נגד .[53]
10 בנובמבר 2020 - אישור הסכם בחריין–ישראל, ברוב של 62 ח"כים בעד מול 14 ח"כים נגד.[54]
התפזרות הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קבע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. עד למועד זה הממשלה לא הגישה הצעת תקציב לאישור הכנסת, וכשלו הניסיונות לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ולפיכך הכנסת התפזרה ב-23 בדצמבר, והבחירות לכנסת העשרים וארבע נקבעו לתאריך 23 במרץ 2021.
בעלי תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נינה פוקס, מהכספים ועד לביקורת: מה תפקידן של ועדות הכנסת ומי יעמוד בראשן, באתר ynet, 30 במאי 2020
- נינה פוקס, 9 חודשים – 2,703 הצעות חוק | הכנסת ה-23 במספרים, באתר ynet, 2 בינואר 2021
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ העבודה וגשר רצו בבחירות הקודמות ברשימה מאוחדת העבודה-גשר וזכו ב-6 מנדטים ומרצ רצה ברשימת המחנה הדמוקרטי וזכו ב-5 מנדטים. לקראת הבחירות המפלגות העבודה, גשר ומרצ רצו ביחד.
- ^ 1 2 ב-29 במרץ 2020, במסגרת פיצול סיעת כחול לבן, ח"כ פנינה תמנו-שטה עברה ממפלגת "יש עתיד" ל"חוסן לישראל" עקב תמיכתה בהצטרפות לממשלה ה-35. מנגד, ח"כ ר'דיר מריח עברה ממפלגת "חוסן לישראל" ל"יש עתיד" עקב התנגדותה להצטרפות לממשלה ה-35.
- ^ נכנס עקב התפטרותה של יעל גרמן טרם השבעת הכנסת.
- ^ תקופת הקפאת ההגבלה על רישיונות הנהיגה לחייבים הוארכה עד יולי 2021. ב-7 בפברואר 2022, הגבלה זו בוטלה באופן קבוע.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה), ס"ח 2795 מ-7 במאי 2020
- ^ רק כהונות הכנסת העשרים ואחת והכנסת העשרים ושתיים היו קצרות יותר, ובמהלכן לא הוקמה ממשלה חדשה.
- ^ ח"כ אליהו חסיד מיהדות התורה התפטר מהכנסת, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2020
- ^ יובל קרני, בשל החוק הנורבגי: 4 ח"כיות חדשות בקואליציה, ח"כ אחד לאופוזיציה, באתר ynet, 17 ביוני 2020
- ^ עטרה גרמן, סרוג חדש מהליכוד: עמית הלוי הושבע לחבר כנסת, באתר "סרוגים", 3 באוגוסט 2020
- ^ ישי כהן, הנורבגי: ארבעה ח"כים חרדים בדרך לכנסת, באתר כיכר השבת, 16,06,20
- ^ אריה יואלי, הח"כ הסרוג מהליכוד אריאל קלנר חוזר לכנסת: שוק חופשי, ריבונות ומשילות, באתר "סרוגים", 5 ביולי 2020
- ^ Eetta Prince-Gibson, No Patience for Patriarchy, Moment Magazine, 2017-11-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אורלי לוי אבקסיס נפרדת רשמית מעמיר פרץ, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
- ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
- ^ גדעון אלון, הפסד ללפיד ויעלון: גנץ יישאר עם השם "כחול לבן"; הנדל והאוזר עוזבים את תל"ם, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
- ^ עמית סגל דפנה ליאל, סוף לאיחוד בשמאל: מפלגת העבודה התפצלה ממרצ, באתר מאקו, 4 באפריל 2020
- ^ ועדת הכנסת אישרה את פיצול הרב פרץ מימינה, באתר כיפה, 14/07/2020
- ^ אבי רבינא, אושר: סיעת ימינה התפצלה, באתר קול חי, 20 בינואר 2021
- ^ אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, כחול לבן: דורשים לקיים הצבעה על בחירת יו"ר כנסת חדש; הליכוד: "אפס במנהיגות", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2020
- ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ^ החוקים שנחקקו בכנסת ה-23, באתר הכנסת
- ^ גדעון אלון, בדרך לממשלת נתניהו-גנץ: הכנסת אישרה בקריאה שלישית את "חוק הרוטציה", באתר ישראל היום, 7 במאי 2020
- ^ גדעון אלון, החוק הנורווגי אושר בקריאה שלישית, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2020
- ^ טל שלו, שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2020
- ^ גד ליאור, הקפאת שכר הח"כים אושרה במליאה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, חוק הקורונה המעניק סמכויות חירום לממשלה - אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2020
- ^ עומר כביר, הכנסת אישרה את חוק איכוני השב"כ, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2020
- ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, סופית: הכנסת אישרה את הגבלת ההפגנות בסגר, באתר ynet, 30 בספטמבר 2020
- ^ אושר לקריאה שנייה ושלישית: בתקופת הקורונה, גופים ממשלתיים יעניקו שירות מרחוק, באתר הכנסת
- ^ גלי אזולאי, הכנסת אישרה את חוק "האיים הירוקים". יאפשר פתיחת בתי המלון באילת וים המלח - פספורטניוז, באתר פספורטניוז, 3 באוקטובר 2020
- ^ ynet, הכנסת אישרה את חוק הכפלת הקנסות, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2021
- ^ יקי אדמקר, תנאי הכניסה לישראל יוחמרו: אושרה הצעת החוק לסגירת נתב"ג והמעברים היבשתיים, באתר וואלה, 4 בפברואר 2021
- ^ יקי אדמקר, הכנסת אישרה את חוק הצמידים האלקטרוניים לשבים מחו"ל, באתר וואלה, 17 במרץ 2021
- ^ דנה ירקצי, המענקים, החורים והשינויים ברגע האחרון: מה צריך לדעת על המענק לעידוד תעסוקה, באתר וואלה, 15 ביוני 2020
- ^ טל כספין, התכנית הכלכלית השנתית לקורונה אושרה סופית בכנסת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביולי 2020
- ^ צבי זרחיה, חוק המענק לכל אזרח אושר בכנסת; הכסף יועבר החל מיום ראשון, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2020
- ^ עדכון והרחבת תוכנית הסיוע הכלכלית למשק באתר משרדי עו"ד תדמור לוי ושות'
- ^ דברי הסבר- תוספת למענק עבודה עבור שנת 2020, באתר רשות המסים
- ^ גד ליאור, מענק לכל נכה אושר בכנסת; הפעימה הראשונה - החודש, באתר ynet, 21 באוקטובר 2020
- ^ מתווה חדש לתשלום דמי בידוד לעובדים ולשיפוי מעסיקים, התאחדות התעשיינים
- ^ דני זקן, מענקי הסיוע לעסקים בגין הקורונה הוארכו גם לינואר ולפברואר, באתר גלובס, 11 בינואר 2021
- ^ שחר אילן, הכנסת אישרה: יולדות מובטלות יקבלו דמי לידה, באתר כלכליסט, 11 בינואר 2021
- ^ גד ליאור, אושר לקריאה שנייה ושלישית: פטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי על עובדים בחל"ת, באתר ynet, 14 במרץ 2021
- ^ שי קליין, מעוד שנה: בנקים יחויבו לדווח ללקוח לפני החזרת השיק, באתר ביזנעס, 18 באוגוסט 2020
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, אושר בממשלה: אות מערכה לחיילי צה"ל ואנשי צד"ל שלחמו בלבנון, באתר ynet, 1 במרץ 2021
- ^ ליטל דוברוביצקי, הכנסת אישרה להקפיא הגבלת רישיונות נהיגה בהוצאה לפועל, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2020
- ^ הדר גיל-עד, הכנסת אישרה: שלילת אפוטרופסות מהורה שרצח או אנס את אחד מילדיו, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ ליטל דוברוביצקי, ההסדר שמקל על עסקים שנקלעו לחובות בקורונה הוארך בחצי שנה, באתר ynet, 17 במרץ 2022
- ^ טלי חרותי-סובר, כץ על חוק שכר שווה: "מנסים להלך עלינו אימים כדי למנוע חקיקה. שוקל לפנות למשטרה", באתר הארץ, 23 באוגוסט 2020
- ^ גד ליאור, אושר סופית: הוארכה התקופה בה אסור לפטר אישה שהייתה במקלט לנשים מוכות, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
- ^ שני אשכנזי, אושר במליאה החוק שיאפשר התקנת פאנלים סולארים בבניין משותף, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2020
- ^ גד ליאור, אחרי שנים של עיכובים: חוק הסיבים אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 16 בדצמבר 2020
- ^ מגבילים שיחות שיווקיות מרחוק – תיקון חוק הגנת הצרכן והקמת מאגר "אל תתקשרו אליי", באתר המשרד לשוויון חברתי
- ^ עמרי מילמן, ועדת החוקה אישרה: הארכה אוטומטית לתוקפם של מגוון אישורים רגולטוריים, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2021
- ^ ליטל דוברוביצקי, הכנסת אישרה: בידוד במקום הסגר לכלבים וחתולים שנשכו, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2020
- ^ יקי אדמקר, בתמיכת 80 ח"כים: הכנסת אישרה את חוזה השלום עם איחוד האמירויות, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2020
- ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה את הסכם השלום עם בחריין, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
- ^ חדשות כיפה, יו"ר ועדת הכנסת: איתן גינזבורג, באתר כיפה, 14 במאי, 2020 16:09
- ^ עמר כהן, ח"כ משה גפני נבחר פה אחד ליו"ר ועדת הכספים בכנסת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 במאי 2020
- ^ ח"כ האוזר נבחר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון וליו"ר ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן, באתר הכנסת, 1 ביוני 2020
- ^ דפנה ליאל, גנץ מחלק תיקים: יזהר שי שר המדע, חיימוביץ' יו"ר ועדת הפנים, באתר מאקו, 14 במאי 2020
- ^ אריק בנדר, ח"כ יעקב אשר נבחר ליו"ר ועדת החוקה, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2020
- ^ יהודה שלזינגר, למרות החשדות: ביטן יו"ר ועדת הקליטה, באתר ישראל היום
- ^ יהודה שלזינגר, למרות האישום: כץ יו"ר ועדת הרווחה, באתר ישראל היום
- ^ טלי חרותי-סובר, יו"ר הוועדה למעמד האישה: ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, באתר TheMarker, 8 ביוני 2020
- ^ דני זקן, באווירה חמימה במיוחד: ח"כ יוסף ג'בארין מונה ליו"ר הוועדה לזכויות הילד, באתר גלובס, 1 ביולי 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
- ^ אריק בנדר, יאיר לפיד מונה ליו"ר האופוזיציה, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2020
- ^ טל שניידר, יו"ר הכנסת יריב לוין מינה מנכ"ל חדש לכנסת: סמי בקלש, באתר גלובס, 14 ביוני 2020