זה רק ספורט

תבנית:שיר באירוויזיון זה רק ספורט הוא השיר עמו ייצגה הזמרת והשחקנית דפנה דקל את ישראל באירוויזיון 1992. השיר נכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי קובי אשרת.

לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1992, השיר היה השלישי במספר, וזכה במקום השישי. דקל שרה על ההיבט המהנה של שירה וריקודים, המאפיינים את תחרות האירוויזיון.

רקע ומילות השיר

לפי מילות השיר, המספר הוא נערה או אישה, המתארת ​​את עצמה כאסירה למוזיקה וכמכורה לקצבה. המספר רוצה לרקוד את צרותיו ומועקותיו שלו החוצה, לשיר אל תוך החושך ולשתול אושר באווירה.

דפנה דקל במהלך ביצוע השיר, 1992

בבית השני, המספר נגש למאזינים באומרו: ”ואין לי שום רצון להתיפייף, ההתנשאות הזאת היא קטע מעייף, ולא אכפת לי לצפצף כי המשחק עושה לי כיף, בסך הכל נעים וטוב לי לחפף, עם גיטריסט ומתופף ועם קלידן שמתחצף ועם סיכוי אחד לאלף לעופף”.

במסגרת קדם-אירוויזיון 1992 זכה השיר במקום הראשון, ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. ענת עצמון, אשר השתתפה בקדם והגיעה למקום השני עם השיר "התקווה", הגישה תביעה, משום שלטענתה השיר "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר על פי כללי התחרות, שלוש דקות. לאחר שהתברר שגם שירה של עצמון חרג באורכו מן האורך המותר במספר שניות, דקל זכתה במשפט, קיצצה את 17 השניות האסורות והגיעה למקום השישי באירוויזיון באותה שנה.

הגרסה האנגלית של השיר נקראת "ויוה ספורט", והמילים הן הצדעה לאולימפיאדת 1992 בברצלונה.

השיר הושמע שלישי בתחרות הסופית של האירוויזיון ב-1992, לאחר השיר שייצג את בלגיה, "Nous, on veut des violons" (בעברית: "אנחנו רוצים כינורות") והשיר של ספרד, "Todo esto es la música" (בעברית: כל זה זה מוזיקה). בראיון שנערך עם דפנה דקל שבוע לפני האירוויזיון, נשאלה דקל לאיזה מקום היא רוצה להגיע, וענתה "במקום כלשהו בין החמישייה לשביעייה". בתום ההצבעה קיבל השיר 85 נקודות, והגיע למקום ה-6 מתוך 23.

קישורים חיצוניים

• סרטון השיר "זה רק ספורט" באתר יוטיוב
• מידע על הרצועה "זה רק ספורט" באתר ספוטיפיי
• מילות השיר "זה רק ספורט" באתר שירונט
• אירוויזיון 1992, באתרו של קובי אשרת, מלחין השיר