לדלג לתוכן

מן היסוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

"מן היסוד" היה חוג רעיוני שקם בשנת 1964 במפלגת השלטון בישראל של אותה עת, מפא"י, על רק המחלוקת העזה שבין ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון ובין שר הביטחון לשעבר פנחס לבון בעניין "הפרשה". חברי "מן היסוד" תמכו בלבון. מייסדי "מן היסוד" היו לבון עצמו והפרופסורים נתן רוטנשטרייך ויהושע אריאלי, ועם חבריה נמנו גם שלמה אבינרי ושמואל אלמוג, הסופר עמוס עוז וחבר הכנסת יונה כסה. החוג פרסם דו-שבועון שאף שמו היה "מן היסוד", בעריכת העיתונאי לוי יצחק הירושלמי.

בשנות ה-60 סערה מפא"י במיני פרשיות אשר במרכזן עמדו מאבקים דוריים ורעיוניים שונים. את שיאם של מאבקים אלו היוותה פרשת הדחת פנחס לבון ממשרד הביטחון בשנת 1954 ומראשות ההסתדרות בשנת 1961. סערות אלה הובילו בשנת 1962 להקמת חוג "מן היסוד" על-ידי תומכיו של לבון.

חברי "מן היסוד" קראו להתחדשות רעיונית ולחזרה אל ערכי היסוד של תנועת העבודה, בין היתר באמצעות הגדלת עצמאותה של ההסתדרות תוך שמירת קשר מאוזן עם מוסדות המפלגה, חיזוק חברת העובדים, הגברת הדמוקרטיזציה במפא"י ואיחוד מפלגות הפועלים השונות[1].

ב-7 בנובמבר 1964 החליטה קבוצת "מן היסוד" על פרישה ממפא"י[2] וחבר הכנסת כסה הודיע על פרישה מסיעת מפא"י וביקש מוועדת הכנסת להכיר בסיעת יחיד שלו, שתיקרא בשם "מן היסוד".[3] ב-22 בדצמבר 1964 החליטה ועדת הכנסת בהחלטת פשרה שלא להכיר בסיעה של כסה אולם לתת לו את כל הזכויות המוקנות על ידי תקנון הכנסת לסיעות.[4] לאחר מספר שנים חזרו חברי הקבוצה למפלגת העבודה, ובאוגוסט 1968 צורף כסה ללשכת מפלגת העבודה.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים