קהילת יהודי פשבורסק
בעיירה פשבורסק, שבמזרח פולין, התקיימה קהילה יהודית קטנה מראשית המאה ה-16, שהושמדה כולה בזמן השואה.
גאוגרפיה
העיירה פשבורסק נמצאת במחוז ז'שוב (בפי היהודים: ריישא) במזרח פולין. לפני מלחמת העולם הראשונה מיקום זה היה במרכזה של גליציה, שהיוותה נסיכות כתר אוטונומית באימפריה האוסטרו-הונגרית. בין מלחמות העולם עבר אזור זה לשליטת פולין, ואילו אחרי המלחמה התחלק האזור בין פולין ואוקראינה של ימינו.
תולדות ההתיישבות היהודית בפשבורסק
העיירה פשבורסק הוקמה לכל המאוחר בשנת 1280, ומוכרים בה יהודים החל מראשית המאה ה-16. בתחילת המאה ה-17 כבר היו בעיר 30 משפחות יהודיות. בשנת 1880 כבר היו בעיירה 1,224 יהודים (כולל תושבי כפרים סמוכים) מתוך סך הכול 2,926 תושבים (למעלה מ-40%). בשנת 1910 היו 1,477 יהודים מתוך 3,290 (45%). ובשנת 1921, 1,457 יהודים מתוך 3,371 (43%). במאה ה-19 נפוצה בעיירה החסידות וההווי המסורתי החסידי שלט בה עד תחילת המאה ה-20, אז החלה השפעת התנועה הציונית עם הקמתם של החוגים הציוניים הראשונים בעיר[1].
הקהילה היהודית בפשבורסק בין מלחמות העולם
בשנת 1918 נכנסו לעיר יחידות הצבא הפולני אשר התעללו ביהודים ושדדו את חנויותיהם, ובשנים הראשונות לשלטון הפולני המחודש (אחרי קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית) נמשך היחס השלילי ליהודים. ב-1920 נוסדה בעיירה קופת גמילות חסדים לתמיכה בהלוואות ללא ריבית לסוחרים ובעלי מלאכה, וכן הוקמו בית חולים ובית מרחץ בעזרת הג'וינט. ב-1927 הוקם בנק קואופרטיבי יהודי לעזרה הדדית אשר ב-1930 מנה 286 חברים. בעיירה הייתה ספרייה יהודית ששימשה כמרכז חשוב של הקהילה[2].
בשנת 1930 פרצה שרפה ברובע היהודי של פשבורסק. בעקבותיה רבים ממשפחות היהודים נותרו חסרי קורת גג והיו תלויים בתרומות ממוסדות צדקה.
במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 היו מספר יהודים מבין חברי מועצת העיירה: מרקוס גולדברג, אנשל גוטפריד, ואיסר רוזנפלד.
בתקופה זו חלה עליה באנטישמיות, והקהילה היהודית ארגנה קמפיין מחאה וקבוצת הגנה עצמית.
לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיירה 1,500 יהודים.
האדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן - הידוע כ"ר' איציקל" קבע בה את בית מדרשו, וזכה להערכה רבה מיהודי העיירה.
הקהילה היהודית בפשבורסק בתקופת השואה
בתאריך 14 בספטמבר 1939, שחל בראש השנה היהודי, כבשה הצבא הגרמני את פשבורסק במסגרת כיבוש פולין, ולאחר ששרפו את בית הכנסת ובזזו והתעללו ביהודים, גורשו יהודי פשבורסק והכפרים שבסביבה (סך הכול למעלה מאלפיים יהודים) על ידי הגרמנים לשטח הכיבוש הסובייטי שמעבר לנהר סאן.
בספטמבר 1939 נשארו בעיירה רק 25 יהודים.
על פי עדותו של פולני בשם Kedziora, בתקופה זו היו איכרים פולנים שהסגירו יהודים לידי הגרמנים, כדי לקחת את רכושם או להיפטר מנושים, שכן רבים מהפולנים היו חייבים כסף ליהודים בגין הלוואות. היהודים הנותרים בעיירה נשלחו באוגוסט 1942 להשמדה במחנה בלז'ץ.
מספר יהודים שהוגדרו כ"קפיטליסטים" הוגלו לברית המועצות והם חלק הארי מתושבי העיירה ששרדו.
סיפורה של טחנת הקמח בעיירה
בפשבורסק הייתה טחנת קמח בבעלות יהודי בשם סיני שולדנפריי, בכתובת ulica Wegierska 9, Mokra Strona Przeworsk 1106. (Mokra Strona פירושו "הצד הרטוב" של הנחל Mleczke הזורם בסמוך.)
סיני שולדנפריי הגיע עם משפחתו לפשבורסק מהעיירה נובה מיאסטו, וקנה את טחנת הקמח.
טחנת הקמח שנרכשה על ידי סיני שולדנפרי הייתה הגדולה מבין 2 טחנות קמח בעיירה. היא הייתה מונעת בקיטור וכללה שטח אחסון בהיקף של 10 טון, ועבדו בה 12 פועלים. הטחנה השנייה, שהייתה בבעלות Kapusta Wojoiech (כנראה לא היה יהודי), הייתה מונעת "על מנוע" (ככל הנראה לא מבוסס קיטור), לא היה בה שטח אחסון ועבדו בה רק 4 פועלים.
עם כיבוש פשבורסק על ידי הגרמנים, סיני שולדנפריי ומשפחתו הוגלו לסיביר שכן היה בעל רכוש.
לאחר המלחמה, טחנת הקמח הולאמה על ידי מדינת פולין הקומוניסטית. בהמשך ובזמן ובאופן שאינם ידועים לנו, עברה הטחנה לבעלות של משפחה פולנית. בסביבות שנת 2006 הטחנה נמכרה לגרמני עשיר (וכנראה מקורב לשלטונות), אשר הרס את הטחנה ובנה שם שני בתים מפוארים.
רבני הקהילה
במאה ה-18 רב הקהילה היה רבי משה סופר מפשווארסק שנפטר ב-1805. הרב האחרון של הקהילה (שימש כרב משנת 1924 ועד להשמדת הקהילה) היה אליהו פרנקל תאומים, הוא נספה בשואה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יולנטה קריימר, פשבורסק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 558–559), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עורכים: דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, אהרון וייס, פנקס הקהילות: פולין, כרך שני - גאליציה המזרחית, ירושלים: יד ושם, 1980
- ^ בית התפוצות, PRZEWORSK