קרלוס טבס

קרלוס טבס
Carlos Tevez
	טבס במדי נבחרת ארגנטינה
מידע אישי
לידה	5 בפברואר 1984 (בן 40); בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא	קרלוס אלברטו מרטינס טבס
גובה	1.68 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1997–2001	בוקה ג'וניורס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2022 ; 2023–	רוסאריו סנטראל ; אינדפנדיינטה
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

קרלוס אלברטו מרטינס טבס (בספרדית: Carlos Alberto Martínez Tévez; נולד ב-5 בפברואר 1984 בסיודדלה שבמחוז בואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ששיחק בעמדת החלוץ, המשמש כיום כמאמן כדורגל.

טבס שיחק בנבחרת ארגנטינה, וקבוצתו האחרונה הייתה בוקה ג'וניורס. טבס זכה להיות מושווה לדייגו מראדונה בזכות יכולתו הגבוהה, העובדה ששיחק בבוקה ג'וניורס וכן בשל מבנה גופו הנמוך והחסון.

הוא מכונה בין היתר קרליטוס ואל אפאצ'ה (El Apache) כיוון שגדל בשכונת המצוקה פוארטה אפאצ'ה.

קריירת מועדונים

טבס התחיל את הקריירה שלו בבוקה ג'וניורס הארגנטינאית. במהרה תפס טבס את מקומו של חואן רומן ריקלמה שנרכש על ידי ברצלונה כשחקן המרכזי של הקבוצה וכחביב האוהדים. הוא ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה הבוגרת של הקבוצה ב-21 באוקטובר 2001 במשחק מול טאז'רס כשהוא בסך הכול רק בן 17.

טבס שיחק במדי בוקה במשך שלוש שנים, הוא כבש עבור הקבוצה 26 שערים ב-75 משחקי ליגה וזכה עימה באליפות אחת (אפרטורה 2003), בגביע הליברטדורס (2003), בגביע הבין-יבשתי (2003). בנוסף זכה פעמיים בתואר שחקן השנה באמריקה הדרומית בזכות הופעותיו במדי הקבוצה והגיע לגמר גביע קופה אמריקה (2004) במדי נבחרת ארגנטינה.

השתלטותה של חברת MSI בראשות איש העסקים ממוצא איראני קיא ג'ורבחיאן על קבוצת קורינתיאנס הברזילאית הביאה להשקעה כספית עצומה ברכישת שחקנים. גולת הכותרת הייתה רכישתו של קרלוס טבס תמורת סכום של 20 מיליון דולר שהייתה לרכישת השחקן היקרה ביותר בתולדות הכדורגל הדרום אמריקאי בהעברת שחקנים בתוך היבשת. מאוחר יותר נרכשו גם חברו לנבחרת חבייר מסצ'ראנו והבלם הארגנטינאי סבסטיאן דומינגס.

למרות התנגדות האוהדים בהתחלה, מונה טבס לקפטן הקבוצה. הוא הוליך את הקבוצה לזכייה באליפות ברזיל (2005), נבחר לשחקן המצטיין בברזיל, זכה בפעם השלישית בתואר שחקן השנה באמריקה הדרומית ונבחר לחביב הקהל. שמו נקשר למעבר אפשרי לצ'לסי שבעליה, רומן אברמוביץ', נרמז שקשור לפעילות MSI. אחרי שקורינתיאנס נקלעה לקשיים בליגה הואשמו טבס ומסצ'ראנו במצבה של הקבוצה. התבטאותו של טבס כלפי האוהדים על כך שאינם תומכים בקבוצה הביאה להחרמתו בידי האוהדים. שני השחקנים גם נקלעו למחלוקת מקצועית עם המאמן וביקשו לעזוב את הקבוצה.

אחרי ששמם נקשר למעבר לקבוצות רבות באירופה, נחתו בסוף השניים בווסטהאם יונייטד, קבוצת מרכז טבלה אנגלית. ההעברה נעשתה דקות ספורות לפני סיום מועד ההעברות ב-31 באוגוסט 2006 ונחשבה להעברה מפוקפקת.

שני השחקנים התקשו להתרגל לסגנון המשחק האנגלי בהתחלה. בניגוד למסצ'ראנו שלא קיבל הזדמנויות רבות, שותף טבס במרבית משחקי הקבוצה ושיתף פעולה עם הישראלי יוסי בניון. הוא כבש את השער הראשון במדי הקבוצה ב-4 במרץ 2007 בניצחון קבוצתו 3–4 על טוטנהאם וכבש גם בשני המשחקים הבאים של הקבוצה. לשיאו הוא הגיע במחזורי הסיום והיה מהגורמים להתאוששות המרשימה של הקבוצה ולהיחלצות מהמקומות המובילים לירידה, בניצחון על בולטון 1–3 כבש טבס צמד ובישל את השלישי. טבס הפך ליקיר האוהדים אחרי סדרת התבטאויות בהן הצהיר על יכולתה של הקבוצה להישאר בליגה וכן על רצונו להמשיך בקבוצה גם אם הקבוצה תרד. בנוסף, השיפור החד ביכולתו והצטיינותו במשחקים האחרונים הביאו את אוהדי וסטהאם לבחור בו לשחקן השנה. אוהדי הקבוצה חיברו עבורו שיר ובו הם שרים There's only one Carlos Tevez.

בעונת ההעברות ביולי 2007 רכשה מנצ'סטר יונייטד את טבס אבל היא נתקלה בקשיים משפטיים בנוגע לכרטיס השחקן שלו. הסוגיה שנידונה היא מי יקבל את 30 מיליון הלירות שטרלינג של יונייטד, וסטהאם או קיה ג'ורבצ'יאן, סוכנו שגם מחזיק בכרטיסו. וסטהאם שנקנסה ב-5.5 מיליון לירות שטרלינג בעקבות הבאתו לאפטון פארק אמרה כי היא שמחה בהחלטה של פיפ"א להעביר את ההכרעה ל-CAS. בסופו של דבר סוכמו הדברים וטבס עבר רשמית למנצ'סטר יונייטד ב-4 באוגוסט 2007.

לאחר ששוחרר רשמית מהחוזה בווסטהאם יונייטד תמורת שני מיליון פאונד, עבר טבס ב-10 באוגוסט למנצ'סטר יונייטד. טבס קיבל את החולצה מספר 32, כפי שהיה בווסטהאם יונייטד. טבס ערך את הופעת הבכורה שלו בתיקו 1–1 מול פורטסמות' ב-15 באוגוסט, כאשר החליף במחצית את ווין רוני ששבר את כף רגלו. טבס בישל באותו משחק את השער לפול סקולס. עונתו הראשונה בקבוצה הייתה מוצלחת. טבס כבש 19 שערים בכל המסגרות, מתוכם 14 בליגה, והיה מהמצטיינים בדרך לזכייתה של הקבוצה בליגת האלופות וכן באליפות אנגליה.

בעונת 2008/2009 טבז נשאר במנצ'סטר יונייטד למרות אפשרות למעבר לקבוצה אחרת. החתמתו של דימיטאר ברבאטוב גרמה לו לשחק הרבה פחות, אף על פי שבראבטוב לא הצטיין. טבס הצהיר בעבר שהוא ירצה להישאר במנצ'סטר יונייטד, אך פעולה זאת תדרוש מהיונייטד לשלם לא פחות מ-32 מיליון ליש"ט לחברה המחזיקה בכרטיסו.

ב-14 ביולי 2009, לאחר תחרות בין קבוצות רבות באירופה, מנצ'סטר סיטי רכשה את קרלוס טבס ממנצ'סטר יונייטד תמורת 25 מיליון ליש"ט, שכרו של טבס בסיטי היה 150 אלף לירות שטרלינג לשבוע.

ב-27 ביולי 2013 טבס עבר ליובנטוס האיטלקית במחיר של תשעה מיליון ליש"ט. טבס חתם על חוזה לשלוש שנים, והוא קיבל את החולצה עם המספר 10 שהייתה שייכת בעבר לאלסנדרו דל פיירו.

ב-27 ביוני 2015 בוקה ג'וניורס הודיעה על חזרתו של טבס לקבוצת נעוריו לאחר 11 שנה.

ב-29 בדצמבר 2016 חתם טבס בשאנגחאי שנחווה הסינית והוא בעל השכר הגבוה ביותר בעולם הכדורגל, עם משכורת של 40 מיליון יורו לעונה.^[1]

לאחר עונה מאכזבת בסין בה כבש רק ארבעה שערים, ב-5 בינואר 2018 בוקה ג'וניורס הודיעה שטבס חוזר לקדנציה שלישית במועדון.^[2]

פרש מכדורגל ב-4 ביוני 2022.^[3]

נבחרת ארגנטינה

טבס היה מהשחקנים המובילים של הנבחרות הצעירות של ארגנטינה, השתתפותו במשחק הגביע הבין-יבשתי ב-2003 גרמה להיעדרותו מרוב משחקי ארגנטינה הצעירה במהלך מונדיאל הנוער ב-2003 וזאת אחרי שעזר להוליך את הנבחרת לזכייה באליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20.

הוא ערך את הופעת הבכורה במדי הנבחרת הבוגרת ב-30 במרץ 2004 במשחק מוקדמות המונדיאל מול אקוודור. הוא שיחק עם הנבחרת בקופה אמריקה בה סיימה ארגנטינה שנייה, זכה עם הנבחרת האולימפית במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004, הוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר וסיים כמלך השערים עם שמונה שערים בשישה משחקים. טבס היה גם בסגל ארגנטינה לגביע הקונפדרציות ב-2005, בה ארגנטינה סיימה כסגנית, ובסגל למונדיאל 2006 וכבש שער אחד. טבס נכלל בסגל ארגנטינה לטורניר קופה אמריקה 2007 וכבש שער אחד במסגרת שלב הבתים של הטורניר במשחק נגד ארצות הברית.

במונדיאל 2010 כבש טבס שני שערים במסגרת שלב שמינית הגמר במשחק נגד מקסיקו, והגיע עם נבחרתו עד לשלב שמינית הגמר. טבס נכלל בסגל ארגנטינה לטורניר קופה אמריקה 2011 בו הודחה הנבחרת בשלב שמינית הגמר. טבס גם זומן לקופה אמריקה 2015 שבו קבוצתו הפסידה לצ'ילה בגמר.

קריירת אימון

ב-21 ביוני 2022, שבועיים בלבד לאחר שפרש, מונה למאמנה של רוסאריו סנטראל,^[4] אותה אימן עד תום העונה.

ב-2023 מונה למאמן אינדפנדיינטה מהליגה הארגנטינאית.^[5]

חייו האישיים

טבס חבר בלהקת רוק אותה הקים יחד עם חברי ילדות. טבס נכווה ממים רותחים כשהיה ילד וסובל עד היום מצלקות בצווארו ובחזהו. הוא מסרב לעבור ניתוח קוסמטי לסילוק הצלקות כיוון שלטענתו הן מזכירות לו את ילדותו הקשה. טבס נשוי ולו שני ילדים. בשנת 2014 נחטף אביו של טבס ושוחרר לאחר שהשחקן שילם לחוטפיו כופר נפש.^[6]

תארים

בוקה ג'וניורס

קורינתיאנס

אליפות ברזיל: 2005

מנצ'סטר יונייטד

מנצ'סטר סיטי

יובנטוס

הסופר קאפ האיטלקי: 2013
אליפות איטליה: 2013/2014, 2014/2015
הגביע האיטלקי: 2014/2015
ליגת האלופות: סגנות – הפסד 1–3 לברצלונה בגמר 2014/2015

שאנגחאי שנחווה

הגביע הסיני: 2017

נבחרת ארגנטינה

אליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 (2003)
טורניר מוקדמות האולימפיאדה (2004)
מדליית זהב (אולימפיאדת אתונה 2004)

אישיים

כדורגלן השנה באמריקה הדרומית (2003, 2004, 2005)
כדורגלן השנה בארגנטינה ("אולימפיית כסף"): (2003, 2004)
ספורטאי השנה בארגנטינה ("אולימפיית זהב"): (2004)
מצטיין ומלך שערים בטורניר האולימפי (2004)
שחקן השנה בברזיל (2005)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרלוס טבס בוויקישיתוף

קרלוס טבס, ברשת החברתית פייסבוק
קרלוס טבס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרלוס טבס, ברשת החברתית אינסטגרם
קרלוס טבס, ברשת החברתית טיקטוק
קרלוס טבס, באתר Transfermarkt
קרלוס טבס, באתר Soccerway
קרלוס טבס, באתר BDFutbol
קרלוס טבס, באתר WorldFootball.net
קרלוס טבס, באתר National Football Teams
קרלוס טבס, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים

^ רשמי: טבס יהיה השחקן עם השכר הגבוה בעולם, באתר ערוץ הספורט, 29 בדצמבר 2016
^ העברות בעולם, 6.1: קרלוס טבס חזר לבוקה, מחרז בדרך לליברפול?, באתר וואלה, 6 בינואר 2018
^ קרלוס טבס פרש מכדורגל: "הפסקתי כי איבדתי את המעריץ מספר 1", באתר וואלה, 4 ביוני 2022
^ Callum McAvoy, Man Utd and Man City icon Carlos Tevez begins managerial career, Metro, ‏2022-06-21 (באנגלית)
^ Joseph O'Sullivan, Carlos Tevez Is The New Manager Of Independiente In Argentina, Forbes, ‏23 באוגוסט 2023
^ טבס שילם מיליון דולר ושיחרר את אביו החטוף, באתר ערוץ הספורט, 29 ביולי 2014

הרכבי נבחרת ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2004 (מקום שני)
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית זהב)
1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 בורדיסו • 4 קולוצ'יני • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 דלגאדו • 9 פיגרואה • 10 טבס • 11 ק. גונסאלס • 12 רוסאלס • 13 מדינה • 14 רודריגס • 15 ד'אלסנדרו • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 לוקס • מאמן: ביילסה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני)
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010
1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011
1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה		ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2015 (מקום שני)
1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו		ארגנטינה

[1] רשמי: טבס יהיה השחקן עם השכר הגבוה בעולם, באתר ערוץ הספורט, 29 בדצמבר 2016

[2] העברות בעולם, 6.1: קרלוס טבס חזר לבוקה, מחרז בדרך לליברפול?, באתר וואלה, 6 בינואר 2018

[3] קרלוס טבס פרש מכדורגל: "הפסקתי כי איבדתי את המעריץ מספר 1", באתר וואלה, 4 ביוני 2022

[4] Callum McAvoy, Man Utd and Man City icon Carlos Tevez begins managerial career, Metro, ‏2022-06-21 (באנגלית)

[5] Joseph O'Sullivan, Carlos Tevez Is The New Manager Of Independiente In Argentina, Forbes, ‏23 באוגוסט 2023

[6] טבס שילם מיליון דולר ושיחרר את אביו החטוף, באתר ערוץ הספורט, 29 ביולי 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

מלך השערים של הליגה האנגלית
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992)	1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט
פרמייר ליג (1993–)	1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד