כריס סאטון

כריס סאטון
Chris Sutton
מידע אישי
לידה	10 במרץ 1973 (בן 51); נוטינגהאם שבאנגליה
שם מלא	כריסטופר רוי סאטון
גובה	1.91 מטר
עמדה	חלוץ, בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2009–2010	לינקולן סיטי
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

כריסטופר רוי "כריס" סאטון (באנגלית: Christopher Roy "Chris" Sutton; נולד ב-10 במרץ 1973) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל אנגלי בהווה. סאטון שיחק הן כחלוץ והן כבלם, אך תופקד בדרך כלל בתפקיד התקפי.

קריירה

סאטון החל את הקריירה במדי נוריץ' סיטי, שם תופקד בתחילה כבלם, אך הוסב מאוחר יותר לתפקיד החלוץ. הוא הוכיח את עצמו במהרה בתפקידו החדש, כאשר נוריץ' הוליכה את הפרמיירליג במהלך מרבית עונת 1992/1993, לפני שירדה בסופו של דבר למקום השלישי.

בחודש יולי 1994 הפך סאטון לכדורגלן היקר בתולדות הכדורגל הבריטי עד אז, כאשר כרטיסו נמכר לבלקברן רוברס בעבור 5 מיליון לירות שטרלינג. בעונתו הראשונה באיווד פארק חבר סאטון לאלן שירר וכבש חמישה-עשר שערי ליגה והיווה בורג מרכזי בעונת האליפות הראשונה של המועדון מאז 1914.

עקב פציעות חוזרות וירידה בכושרו, סאטון שותף בשלושה-עשר משחקים בלבד במהלך עונת 1995/1996, בהם לא הצליח להבקיע. הוא חזר לכושרו בשלוש העונות לאחר מכן ואף זכה לזימון בודד לסגל נבחרת אנגליה במהלך 1997.

בעונת 1998/1999 ירדה בלקברן רוברס לליגת המשנה, ארבע שנים בלבד לאחר זכייתה באליפות, וסאטון עבר לצ'לסי תמורת 10 מיליון לירות שטרלינג. התקופה בה שיחק סאטון בצ'לסי לא הייתה מוצלחת, והוא ניסה להסתגל לשיטת המשחק של הקבוצה ולהצדיק את תג המחיר שלו. הוא כבש שער בודד ב-28 הופעות, במהלך הניצחון 0-5 על מנצ'סטר יונייטד. סאטון לא נכלל בסגל הקבוצה במשחק גמר גביע ההתאחדות מול אסטון וילה ובקיץ של שנת 2000 עבר לסלטיק הסקוטית תמורת 6 מיליון ליש"ט.

סאטון כבש את שער הניצחון מול דנדי יונייטד בהופעת הבכורה שלו בסלטיק וכן כבש את השער הראשון והאחרון לזכות קבוצתו בדרבי הראשון שלו מול גלאזגו ריינג'רס, בו ניצחה סלטיק 2-6. במסיבת העיתונאים שקדמה למשחק הדרבי, אמר סאטון ש"הדבר הראשון שעלינו (סלטיק) לעשות, הוא להחזיר את ריינג'רס למקומם הראוי" [1].

במהלך הקדנציה שלו בסלטיק, עזר סאטון למועדון לזכות בשלושה תוארי אליפות, שני גביעים ושני גביעי ליגה, וכן הופעה בגמר גביע אופ"א. סאטון היה שותף לחוד פורה במיוחד, לצדו של החלוץ השוודי הנריק לארסון.

בנוסף, סאטון מחזיק בשיא ההבקעה המהירה ביותר בדרבי של גלאזגו, לאחר שכבש ב-18 שניות באייברוקס בשנת 2002. ב-2003/2004 נבחר סאטון לשחקן העונה של ארגון הכדורגלנים המקצועיים בסקוטלנד.

בתום עונת 2002/2003 האשים סאטון את דנפרמלין בכך ש"נתנו" לריינג'רס לנצח כדי שסלטיק לא תזכה באליפות. סאטון הואשם בפגיעה בשמו הטוב של המשחק והושעה למשחק אחד. בינואר 2006 עבר סאטון לברמינגהאם סיטי בהעברה חופשית, אך עקב פציעות שותף באחד-עשר משחקים בלבד, בהם הבקיע שער בודד בהפסד הקבוצה בדרבי לאסטון וילה. בעקבות ירידתה של הקבוצה לליגת המשנה ודרישותיו הכלכליות של סאטון, הוא שוחרר מהמועדון.

ב-3 באוקטובר 2006 סאטון חתם באסטון וילה עד לתום עונת 2006-07, וחבר למאמנו לשעבר בסלטיק, מרטין אוניל. שער הבכורה שלו במדי וילה היה שער הניצחון מול אברטון ב-11 בנובמבר 2006. במשחק מול מנצ'סטר יונייטד בדצמבר, סבל סאטון מטשטוש ראיה וטרם החלים ממנו, על אף שנבדק על ידי מספר מומחים בתחום. ב-5 ביולי 2007 סאטון פרש ממשחק פעיל בעקבות הפציעה.

לאחר הפרישה החל לעבוד כמאמן לינקולן סיטי.

קישורים חיצוניים

כריס סאטון, באתר Transfermarkt
כריס סאטון, באתר Soccerway
כריס סאטון, באתר BDFutbol
כריס סאטון, באתר WorldFootball.net
כריס סאטון, באתר National Football Teams
כריס סאטון, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

מלך השערים של הליגה האנגלית
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992)	1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט
פרמייר ליג (1993–)	1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד