ערבה לבנה
 ערבה לבנה
| |
|---|---|
ערבה לבנה בנחל עין זהב
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים קדומים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | ערבתיים |
| סוג: | ערבה |
| מין: | ערבה לבנה |
| שם מדעי | |
 salix albaלינאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
ערבה לבנה (שם מדעי: salix alba) היא מין עץ דו-ביתי, נשיר חורף של גדות נחלים ונביעות המושכות מים במשך כל השנה, ממשפחת הערבתיים. בישראל מיוצגת משפחת הערבתיים נוסף על מיני הערבה גם על ידי המין צפצפת הפרת שגדל בסמיכות למיני הערבות, והמייחד אותו הוא עליו הבוגרים שהם מעוגלים ובעלי שינון גדול בחלקם העליון[2][3]. ישנם 470 מיני ערבה השוכנים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני[4]. שני מיני ערבה גדלים בר בארץ ישראל: ערבה לבנה וערבה מחודדת. המין השלישי, ערבת שלושת האבקנים (.Salix triandra L), עץ נדיר מאוד ומציאותו כיום בישראל מוטלת בספק. בישראל מצויים בני כלאיים בין ערבה מחודדת לערבה לבנה[2].
ערבה לבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערבה לבנה (שם מדעי: .salix alba L) עץ דו-ביתי (עצי זכר ועצי נקבה), נשיר חורף ופריחה אביבית, הגדל בבתי גידול לחים וטבעיים על גדות נחלים או נביעות מים במשך כל השנה[5]. מין זה כשאר בני מינו בלתי קוצניים, חסרי שרף חלבי הנוטף מחתך טרי בעלה או בגבעול[6][2].
הענפים משתלשלים, חומים בהירים עד לבנים (בערבה מחודדת הענפים לעיתים אדמדמים). הענפים והעלים הצעירים שעירים[7].
הלוואים דמוי אזמל, צרים ומשוננים והם נושרים זמן קצר לאחר הלבלוב (בשונה מערבת שלושת האבקנים שהלוואים משתיירים). בסיס הלוואים אינו דמוי לב (בשונה מערבת שלושת האבקנים).
העלים מסורגים, פשוטים, סימטריים, מוארכים (ולא דמויי מעוין או כליה או ביצה כבצפצפה). ומשוננים בעדינות בשפתם ורוחבם עולה על 2.5 ס"מ (בשונה מערבה מחודדת שרוחב העלה שלה קטן מ-1.8 ס"מ). הם מכסיפים בצד התחתון וירוק רענן יחסית בצד העליון. הטרף מכוסה כרגיל בשערות דקות ועדינות דבר המשווה לעץ גוון לבן (בשונה מערבה מחודדת שעליה וענפיה קירחים). העלים חסרי ריח.
הפרחים ערוכים בעגילים (תפרחת שיבולת רפה של פרחים חד-מיניים). העגילים הזכריים שבהם משולשלים ויורדים. העגילים הנקביים זקופים. הפרחים חסרי עטיף (חסרי עלי כותרת וגביע), במקום העטיף ישנם צופן אחד או שניים דמויי קשקש (ולא צופן דמוי קערה המצוי בצפצפה). כל פרח יושב בחיקו של חפה קרומי ששפתו תמימה (בשונה מצפצפה). כל פרח עטוף בקשקש חיצוני אחד בלבד.
לפרח זכר יש 2 אבקנים או לעיתים רחוקות 3. הזירים מפורדים או מאוחים, קירחים או שעירים בבסיסם.
לפרח נקבה שחלה עילית קירחת, עלה שחלה אחד, מגורה אחת, עמוד שחלה אחד, ועל פי רוב 2 צלקות קצרות[8]. בבסיס הפרח מצוי צופן.
הפרי הבשל יושב או נישא על עוקץ קצר שאורכו קצר ממ"מ אחד (בשונה מערבה מחודדת שעוקץ הפרי הבשל 1.5 מ"מ).
הפרי הלקט קירח המכיל זרעים רבים ונפתח לאורכו בשתי קשוות או לעיתים רחוקות ב-3 או 4 קשוות.
הזרעים קטנים בעלי ציצית של שערות בבסיסם שמתפתחת מעוקץ הביצית[9][8].
הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יולי, בעיקר באביב. האבקה באמצעות חרקים. פרי בהפצת הזרעים מצוי בחודשים יולי אוגוסט[7]. הזרעים הנופלים בתנאים המתאימים לנביטה ינבטו תוך 12 שעות. משך חיוניות הזרעים קצר.
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצתו בעולם משתרעת באזורים אירו-סיביריים, ים-תיכוניים ואירנו-טורניים ונמשכת ממערב אירופה ועד למרכז אסיה. בישראל עץ זה נפוץ בעמק החולה במקורות הירדן ובמרגלות החרמון והוא מחליף את הערבה המחודדת. בישראל עץ זה נדיר ומוגן[7]. ערבה מחודדת היא צמח חצי-צל ואור מלא; עמיד בקרה, וביובש אוויר; רגיש לגיר ולמליחות[8].
מַחְזוֹר חָזוּתִי (פֵנוֹלוֹגְיָה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]העץ נשיר חורף מסוף דצמבר ועד תחילת אמצע מרץ. אז הלבלוב מתחיל בד בבד עם הפריחה. הפריחה אף מקדימה את הלבלוב ומתחילה בסוף פברואר ומסתיימת בתחילת יוני. התפרחות נוצרות בסתיו של העונה הקודמת. האבקה נעשית באמצעות הרוח או חרקים, הנמשכים אחר צוף ואבקה. האבקנים נושרים אחרי הפריחה כחטיבה אחת. בתחילת יוני הפרי הירוק ניכר והפצת הזרעים בעלי הציצית הלבנה מסתיימת בתחילת אוקטובר. הזרעים נפוצים ברוח ונובטים במהירות, אך החיוניות שלהם קצרה. בצד הריבוי המיני קיים ריבוי וגטטיבי טבעי באמצעות ייחורים (ענפים שבורים שנסחפים במים)[9].
זיהוי ערבי נחל, ערבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערבה נזכרת במקרא 5 פעמים בקשר לבתי לגידול לחים - תמיד בלשון רבים ובלשון זכר. 'ערבי נחל' נזכרים בין ארבעת המינים (ויקרא כג, מ), בנוף צמחי המים וביצה באיוב (איוב מ טו). בשם 'ערבים' היא מוזכרת בישעיה (ישעיה מד ד) 'נחל ערבים' (ישעיה טו ז) ובתליית כנורות הגולים 'ערבים' בנהרות בבל (תהלים קלז ב)[3][10].
ישנה מסורת זיהוי רציפה וחד-משמעית לזיהוי הערבים עם מיני ה-Salix, והסכמה של הרוב המוחלט מקרב החוקרים[3].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פירות ירוקים ופרי שנפתח בשני קשוות -
ערבה לבנה -
גבעולים צעירים וניצן שעירים של ערבה לבנה -
לוואים ארוכים וחופשיים של ערבה לבנה -
לוואים ארוכים וצד עליון של העלה של ערבה לבנה -
ניצנים שעירים של ערבה לבנה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערבה לבנה, באתר ITIS (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר NCBI (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר צמח השדה
- ערבה לבנה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ערבה לבנה, באתר Tropicos (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר GBIF (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר The Plant List (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערבה לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 94-95
- ^ 1 2 3 צמחי המקרא, זוהר עמר, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 103-104
- ^ .Salix L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ .Salix alba L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1988, עמ' 89
- ^ 1 2 3 ערבה לבנה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 7-2023
- ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81
- ^ 1 2 נילי ליפשיץ, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 23
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא: בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 104-103
