ברנהרד פון בריידנבאך
ברנהרד פון בריידנבאך (Bernhard von Breidenbach/Breydenbach; בסביבות 1440 – 5 במאי 1497, במיינץ, גרמניה) היה אחד מן הפקידים והפוליטיקאים המובילים של הארכידיוקסיה של מיינץ. הוא ידוע כנוסע מפורסם בארץ ישראל, כמחבר ספר מסעות נודע, כרופא, וכעורך המדריך הראשון לצמחי מרפא בשפה הגרמנית.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנהרד פון בריידנבאך היה בן למשפחת אצולה עשירה מהסן, שמקורה בעיר מרבורג של היום. הוא התחנך לכמורה ואחרי כן קיבל תואר דוקטור במשפטים באוניברסיטת ארפורט. הוא החזיק בשלל משרות כנסייתיות ואזרחיות בעיר מיינץ, ובכללן קאנון בקתדרלת העיר, ורופא. בשנים 1483–1484 ערך מסע לארץ הקודש (ראו להלן) ומיד עם שובו, בשנת 1484, התמנה לדיאקון הקתדרלה במיינץ. בשנים שלאחר מכן מונה בריידנבאך לרופאו של הארכיהגמון, וכן פרסם מדריך מעוטר לצמחי מרפא. עד מותו המשיך לשרת במשרות ציבוריות שונות, בין השאר כראש בית המשפט האזרחי של מיינץ וכשגריר הארכיבישוף של מיינץ לוותיקן. פון בריידנבאך נפטר בגיל 57 ונקבר בקתדרלת מיינץ.
מסעו לארץ ישראל ולמצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1483–1484, בימי הסולטאן הממלוכי קאיתבאי, ערך בריידנבאך מסע צליינות לארץ הקודש. המסע הקשה והיקר התאפשר בתקופה זו רק לעשירים, והיווה מפתח לקידום חברתי באירופה הקתולית. התיירות האירופית לארץ ישראל התפתחה בתקופה הממלוכית ושימשה מקור הכנסה משמעותי לתושבי הארץ. ההערכות הן כי כ-300 עד 500 צליינים אירופים ערכו את המסע מדי שנה בסוף המאה ה-15. בחבורתו של בריידנבאך, שיצאה ברכיבה ממיינץ, היו שני אצילים נוספים, האביר פיליפ פון ביקן והרוזן הצעיר יוהאן מסולמס. את שלושת האצילים שירתו טבח ומתרגם בשם יוהאן קנוס, והתלווה אליהם המאייר ההולנדי ארהרד רויוויך (Erhard Reuwich) שרשם את נופי המסע. פון בריידנבאך היה הנוסע הראשון שצירף צייר למסעו.
הנוסעים יצאו ברכיבה לוונציה, אליה הגיעו בתום שבועיים. שם הצטרפו אליהם צליינים נוספים - רבים מהם אצילים אירופים ואנשי כמורה, ובהם הנזירים פאול ולטר ופליקס פברי, שכתבו גם הם ספרים על מסעם. הם עלו על ספינה ונציאנית והפליגו דרך הנמלים הוונציאניים קורפו מודון ורודוס, דרך הרקליון שבכרתים. הספינה הגיעה לארץ ישראל בתום כחודשיים של הפלגה ועגנה בנמל יפו. העולים לרגל נאלצו להמתין מספר ימים בספינה בטרם ניתן להם אישור מן השלטונות הממלוכיים לעלות ליבשה. את מסע הצליינות בארץ ישראל ארגנו נזירים פרנציסקנים שהתגוררו בארץ ישראל. בהדרכתם עלו הנוסעים לירושלים, כדי לבקר באתרים הקדושים לנצרות בעיר עצמה ובבית לחם הסמוכה. בירושלים נפרדה חבורתו של בריידנבאך מן המדריכים הפרנציסקנים ומרוב הצליינים האירופים והמשיכה דרומה לחברון ולעזה. הם הצטרפו לשיירות ערביות בדרך לסיני וביקרו במנזר סנטה קתרינה ובג'בל מוסא. משם המשיכו ברכיבה לקהיר והפליגו במורד הנילוס לרוזטה. בריידנבאך וחבורתו שבו לאירופה בספינה ונציאנית עליה עלו בנמל אלכסנדריה, שם גם מת הרוזן מסולמס מדיזנטריה.
הספר "מסע לארץ הקודש"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שובו למיינץ פרסם בריידנבאך את רשמיו בשפה הלטינית בספר "מסע לארץ הקודש" (Peregrinatio in Terram Sanctam). את הטקסט עצמו כתב, על סמך תיאורי בריידנבאך, הנזיר הדומיניקני מרטין רות', שלא השתתף במסע, אך שלט בלטינית. את הספר ליוו תחריטי עץ של רויוויך, שגם הדפיס את הספר בבית הדפוס שלו, בשיטה שהומצאה כ-30 שנה לפני כן על ידי יוהאן גוטנברג במיינץ.
הספר, שפורסם לראשונה ב-1486, הפך לרב-מכר, לא במעט הודות לאיורים, ותורגם על ידי בריידנבאך גם לסאקסונית תחתית. בשנים הבאות הוא תורגם גם לשפות אירופיות נוספות.
בהתאם למוסכמה התקופתית, גינה הספר את האסלאם ונביאו מוחמד ואת תושבי הארץ המוסלמים, אותם הוא מכנה "סרצנים". תיאורה של ירושלים מתמקד בעיקר במקומות הקדושים לנצרות כוויה דולורוזה וכנסיית הקבר, אך תיאורה של הבירה הממלוכית קהיר, על ארמונותיה ומרחצאותיה, מלא רושם. הספר מתאר את יושבי הארץ על עיסוקיהם ומלבושיהם. בנוסף מכיל הספר טבלאות ובהן תרגום של סוגי הכתב הנפוצים בארץ ישראל, ובהם הכתב העברי, הערבי, היווני, הסורי הקופטי והארמני. האיורים בספר כוללים תיאור שצויר מן הספינה של שש ערי נמל בדרך לארץ הקודש, של אתרים בארץ ישראל ובסיני, ושל יושבי הארץ. מעניין במיוחד הוא ציור הפאונה של ארץ ישראל, המכיל ג'ירף, תנין, עזים הודיות, סלמנדרה, קוף אדם בלתי מזוהה, גמל, וחד-קרן - כולם צוירו "כפי שנחזו באמת". חשיבות מיוחדת נודעת למפת הארץ (מפת בריידנבאך) המופיעה בספר. רוב שטח המפה מוקדש לירושלים, והיא משמשת עדות מרכזית למבנים בעיר בסוף המאה ה-15.
לספר נודעה חשיבות היסטורית מכמה סיבות:
- היה זה יומן המסע המאויר הראשון שהודפס, והוא היה חדשני בצורתו ובתכניו לזמנו.
- הוא פורסם במימון עצמי ולא מטעם הכנסייה, והחזיר את ההשקעה בו ממכירות - מודל חדש שהפך אפשרי רק עם המצאת הדפוס והתאמתו לשכפול המוני של תחריטי עץ.
- הוא הכיל לראשונה דפים מתקפלים שאפשרו להציג איורי נוף רחבים באופן יעיל.
- בטקסט ניכרים ניצנים ראשונים של גישה הומניסטית בסקרנות שהוא מפגין כלפי המקומיים, שפתם ומנהגיהם.
- הציורים בספר היוו מודל העתקה והשראה לציורי ארץ הקודש בעשורים העוקבים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל: רשומות ועדויות לתולדות היישוב היהודי, הוצאת עם עובד, 1965
- נתן שור, בונים חומה בירושלים: ארץ־ישראל בספרות הנוסעים במאה ה־ט״ז, הוצאת משרד הביטחון, 1999
- אלי שילר, בנתיב עולי הרגל לארץ הקודש, הוצאת אריאל, 1981
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנהרד פון בריידנבאך, ברשת החברתית Goodreads
ברנהרד פון בריידנבאך (?1497- 1440), דף שער בספרייה הלאומית- הספר הסרוק בקטלוג הספרייה הלאומית
- ברנהרד פון בריידנבך באתר ערים היסטוריות (באנגלית)
- יו וו. מ. דייוויס, ברנהרד פון בריידנבאך ומסעו לארץ הקודש - ביבליוגרפיה. (באנגלית)
- Bernahrd von Breydenbach's Pilgrimage to the Orient (באנגלית)
- מפת בריידנבך מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, באתר הספרייה הלאומית
