יחסי דרום סודאן – סין
| יחסי דרום סודאן – סין | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום סודאן | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 644,329 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 12,025,541 | 1,418,233,615 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 11,998 | 17,794,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 998 | 12,547 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | רפובליקה עממית |
יחסי דרום סודאן–סין הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה של דרום סודאן. סין הכירה בעצמאותה של דרום סודאן ב-9 ביולי 2011.[1]
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סין החלה בחילופי ידידות עם דרום סודאן בשנות ה-70, כאשר סין שלחה צוותים רפואיים ומומחים חקלאיים לספק סיוע לאנשים שם. בינואר 2005 הייתה סין אחת העדות להסכם השלום המקיף שנחתם בין צפון ודרום סודאן, שסיים את מלחמת האזרחים בת 38 השנים והכריז על הקמת הממשלה האוטונומית של דרום סודאן. בהמשך, סין החלה בחילופי ידידות רשמיים עם דרום סודאן ושיתוף הפעולה הדו-צדדי בתחומים שונים גדל בהדרגה.
בפברואר 2007, נשיא סין חו ג'ינטאו ערך את ביקורו הראשון בסודאן ונפגש בח'רטום עם סגן הנשיא הראשון סאלווה קיר מאיארדיט שהיה גם נשיא הממשלה האוטונומית הדרומית. לאחר מכן קיר ביקר בסין פעמיים במרץ 2005 וביולי 2007.
בספטמבר 2008 פתחה סין את הקונסוליה הכללית בג'ובה. בפברואר 2011 הודיעה ממשלת סין על הכרה בתוצאות משאל העם בדרום סודאן וסין הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהכירו בתוצאות. ב-9 ביולי 2011, כאשר הוקמה הרפובליקה של דרום סודאן, הוזמן שר השיכון והפיתוח העירוני-כפרי של סין, ג'יאנג וישין, כשליח מיוחד של חו להשתתף בחגיגות העצמאות. בשם ממשלת סין, חתם ג'יאנג על ההודעה המשותפת על כינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות עם שר החוץ של דרום סודאן, דנג אלאור קול, כלומר ביום הקמת דרום סודאן, סין כוננה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם המדינה החדשה והפכה לאחת המדינות הראשונות שיצרו איתה קשר כזה.
ממשלת דרום סודאן מציינת בהודעה המשותפת שיש רק סין אחת בעולם, ממשלת הרפובליקה העממית של סין היא הממשלה הלגיטימית היחידה שמייצגת את סין וטאיוואן היא חלק מסין. באותו יום, שגריר סין בדרום סודאן פתח את השגרירות. בין ה-23 ל-26 באפריל 2012, נשיא דרום סודאן קיר ערך ביקור ממלכתי בסין בהזמנתו של חו. במהלך הביקור, חו קיים שיחות עם קיר, מנהיגים סינים אחרים, כולל יו"ר הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי וו בנגגו וסגן ראש הממשלה, חבר הוועדה המתמדת של הלשכה המדינית של הוועד המרכזי של ה-CPC, לי קצ'יאנג נפגשו גם הם עם קיר.[2]
זכויות אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2020, דרום סודאן הייתה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.[3]
מימון פיתוח סיני לדרום סודאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 2011, היו כחמישה פרויקטים רשמיים של מימון פיתוח סיניים שזוהו בדרום סודאן לפי דיווחים שונים בתקשורת.[4] פרויקטים אלו נעים בין סיוע בבניית בית חולים בבנטיו בשנת 2011,[5] ועד למענק של 200 מיליון CNY לפרויקטים של חקלאות, חינוך, בריאות ואספקת מים בדרום סודאן.[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "China recognizes independence of South Sudan-Politics-chinadaily.com.cn". www.chinadaily.com.cn.
- ^ "Political Exchanges".
- ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development.
- ^ 1 2 Strange, Parks, Tierney, Fuchs, Dreher, and Ramachandran, China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection.
