אדוארד טאפה, הוויקונט ה-11 מטאפה
לידה |
24 בפברואר 1833 וינה, האימפריה האוסטרית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 בנובמבר 1895 (בגיל 62) אלישאו, בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
מדינה | האימפריה האוסטרית | ||||
השכלה | אוניברסיטת וינה | ||||
מפלגה | המפלגה החוקתית | ||||
בן או בת זוג | Irma von Taaffe (15 בפברואר 1860–?) | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
הרוזן אֵדוּאַרְד טָאפֶה, הוויקונט ה-11 מטָאפֶה (בגרמנית: Eduard Taaffe; 24 בפברואר 1833 – 29 בנובמבר 1895) היה מדינאי אוסטרי וראש ממשלת האימפריה האוסטרו-הונגרית בין 1868 ל-1870 ובין 1879 ל-1890.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאפה, שהיה בן למוצא אצולה פרוטסטנטית אירי והיה חבר ילדות של פרנץ יוזף הראשון, מאוחר יותר קיסר אוסטריה, נכנס לשירות המדינה האוסטרי בשנת 1852 ועלה בדרג המדיני במהירות. לאחר שכיהן כמושל על אוסטריה עילית, שר הפנים ושר הביטחון והביטחון הציבורי.
הוא הפך לראש ממשלה (תפקיד אשר נודע נכון לאותה העת בתור השר-הנשיא של אוסטרו-הונגריה) של האימפריה בשנת 1868 אך התפטר בשנת 1870 מכיוון שתמיכתו בוויתורים מדיניים מהממשל הריכוזי למען אוטונומיה לצ'כים גרמה למשבר ממשלתי ממושך.
שוב שירת כשר הפנים (1870–1871 ו-1879) ומושל טירול משנת 1871, שב להיות ראש ממשלה באוגוסט 1879, ומשל במשך 14 השנים הבאות בתמיכת אנשי דת שמרנים ובעלי אדמות פולנים וצ'כים, קואליציה שהפכה להיות המכונה טבעת הברזל של טאפה הודות להצלחתה הממושכת שאופיינה בכמות הזמן אשר התמשכה.
הצלחתו הגדולה ביותר הייתה השבת שיטת סדר על ידי מתן ויתורים לשאיפות הלאומיות של הפולנים והצ'כים והבאתם לשירות המדינה תחת שלטון בית הבסבורג. אולם דרישותיהם של הלאומנים הצ'כיים נעשו רדיקליות יותר ויותר, וטאפה איבד לבסוף את השליטה בקואליציה שלו, והתפטר בשל דחייתו של הרייכסראט (הבית התחתון של הפרלמנט) להצביע בנובמבר 1893 על הצעת חוק להאריך את שלטונו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד טאפה, הוויקונט ה-11 מטאפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)