אהוד אביבי
 | |
| אביבי, 2019 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1930 ה'תר"ץ ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 2023 (בגיל 92) רחובות, ישראל |
| ענף מדעי | מטלורגיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים | הטכניון |
| תרומות עיקריות | |
| ממייסדי הקריה למחקר גרעיני בנגב | |
אהוד אביבי (אבורביע) (7 בספטמבר 1930 – 21 באפריל 2023) היה פרופסור למטלורגיה, מחלוצי מדעני הגרעין בישראל וממייסדי הקריה למחקר גרעיני – נגב (קמ"ג). כיהן כסגן ראש עיריית באר שבע ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביבי נולד בירושלים ב-7 בספטמבר 1930 (י"ד באלול ה'תר"ץ) לרבקה ולרב עמרם אבורביע. בני הזוג התגוררו בבית הצמוד לבית הכנסת אור זרוע שבנה הרב אבורביע בשכונת נחלת אחים בירושלים. סבו מצד אמו, הרב יוסף חיים הכהן עלה לארץ ישראל ממרוקו בשנת 1864, ואביו עלה ממרוקו בשנת 1906.
עם סיום לימודיו בתלמוד תורה ניסה להתקבל לבית ספר דתי, אך כשסורב בזלזול, החליט אביו שימשיך ללמוד בגימנסיה העברית בעיר, במגמות ריאליות של מתמטיקה ופיזיקה.
בנעוריו גויס בידי יצחק נבון לש"י, ובסיום לימודיו התגייס לשירות בפלוגת יהונתן של "ההגנה", ולקח חלק בקרבות על ירושלים. בגיל 20 החל ללמוד לתואר ראשון ושני בהנדסת מתכות בטכניון, ועמד בראש אגודת הסטודנטים של הטכניון[1]. במקביל ללימודיו שירת במילואים בחיל המודיעין כסייר אוויר.
עם סיום לימודיו החל לעבוד במפעל מתכות. בתמיכת מנהל המפעל המשיך ללימודי דוקטורט במטלורגיה בצרפת, לאור העובדה שבישראל לא היו כורים גרעיניים. ספרי הלימוד במטלורגיה לא היו בעברית בתקופה זו, ואביבי תרגם אותם לעברית יחד עם מרצה נוסף מהטכניון, תוך שהוא נעזר במשנה כדי לחדש מילים שלא היו קיימות בעברית.
לאחר קבלת תואר דוקטור חזר לישראל, השתכן בבאר שבע והחל לעבוד בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) שבדימונה עם הקמתה. לאחר תקופה קודם לדרגת מנהל בכיר, ועסק במחקר ובפיתוח בכוּר במשך שנים רבות.
בתחילת שנות ה-70 ייסד מועצה לענייני תנ"ך בנגב, ועמד בראשה[2][3]. כן ייסד בקמ"ג חוג ללימוד תנ"ך עבור טכנאים ועובדים מהקריה. בבאר שבע נמנה עם מייסדי אגודת בית הכנסת המרכזי בשכונה ה' לדוגמה, והשתתף בהקמת בית הכנסת העל-עדתי הכיפה ובית המדרש נתיבי-עם.
בשנים 1975–1978 שימש כנציג ישראל בארגון הבינלאומי לאנרגיה אטומית. תוך כדי מילוי תפקידו התבקש לשמש גם כנציג ישראל בארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO).
בשנת 1978 מונה כממלא מקומו של אליעזר טל כמנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח[4][5].
בשנת 1986 יצא לשנת שבתון ושימש כיועץ המדעי של ראש ממשלת ארץ הבסקים.
במקביל לתפקידיו בקמ"ג היה אביבי מעורב בפעילות ציבורית בבאר שבע ובין היתר היה חבר מועצת העיר, סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה[6]. פעל להנחלת מורשתו של אביו ובהפצת ספריו. ערך והוציא לאור את הספרים שו"ת 'ויכלכל יוסף' ושו"ת 'מנחת כהן' של סבו, הרב יוסף חיים הכהן. כמו כן, הוצא לאור מילואים לאפו"ד, הכולל את דרשותיו על התורה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביבי היה נשוי לשרה ניסנבוים, ולהם שלושה ילדים[7][8]. בשנותיו האחרונות התגורר ברחובות, שם העביר מדי יום שיעור תורה והפעיל חוג ללימודי תנ"ך.
נפטר בל' בניסן ה'תשפ"ג,21 באפריל 2023, בגיל 92.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מילואים לאפו"ד – ספר פירושים מקוריים לתורה, המשלב גם היבטים מדעיים. נערך על ידי יעבץ נתנאל, בנו של הרב עובדיה יעבץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה גבעון, פנקס מקומי באר שבע - חופשתו המוזרה של סגן ראש העיריה, מעריב, 5 בפברואר 1975
- אברהם פלג, ועידת וינה: מדע טכנולוגיה ו...פוליטיקה, מעריב, 13 בספטמבר 1979
- דביר עמר, גרעין תורני, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2018
- נציגות ישראל לסבא"א ולארגון האמנ"ס (אורכב 07.11.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר הוועדה לאנרגיה אטומית
סרטונים של אהוד אביבי, באתר יוטיוב- דביר עמר, הלך לעולמו פרופ' אהוד אביבי ממייסדי הכור בדימונה, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נציגי הסטודנטים בטכניון - לפגישה עם שר החינוך, הַבֹּקֶר, 15 בדצמבר 1953
- ^ חידון תנ"ך איזורי בישיבת "בני עקיבא" בבאר שבע, הצופה, 7 במאי 1969
- ^ חוגי תנ"ך בנגב, למרחב, 18 בינואר 1971
- ^ אביבי לתפקידו כמ"מ מנהל המועצה למחקר, דבר, 15 בדצמבר 1978
- ^ ד"ר אליעזר טל חזר לתפקידו כמנהל המועצה למחקר ופיתוח, מעריב, 26 ביולי 1979
- ^ אמיר רוזנבליט, באר שבע: נאווי לקדנציה חמישית, דבר, 10 בנובמבר 1983
- ^ אמיר רוזנבליט, פרסום נשואין, הצופה, 12 בפברואר 1956
- ^ דביר עמר, גרעין תורני, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2018
