אולימפיק ליון
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
כינוי | "לה גון" (Les Gones; הילדים) | ||
תאריך ייסוד | 1896 (תחת השם ראסינג קלאב דה ליון) | ||
אצטדיון |
פארק אולימפיק ליון, ליון (תכולה: 59,186) | ||
בעלים | OL Groupe | ||
נשיא | ג'ון טקסטור | ||
יו"ר | ז'אן-מישל אולס | ||
מנכ"ל | Laurent Prud’homme | ||
מאמן | פייר סאז' (זמני) | ||
ליגה | ליגה 1 | ||
www | |||
תלבושת | |||
| |||
אולימפיק ליון (בצרפתית: Olympique Lyonnais, נהגה: אוֹלַמְפִּיק לִיוֹנֶֶה; נקרא לעיתים גם "Lyon" או "OL") הוא מועדון כדורגל צרפתי מהעיר ליון שנוסד בשנת 1950. הקבוצה משחקת את משחקי הבית שלה בפארק אולימפיק ליון, המכיל 59,186 מקומות ישיבה, אותו חנכה בשנת 2016. עד אז שיחקה הקבוצה בסטאד דה ז'רלן המכיל 40,500 מקומות ישיבה. אולימפיק ליון זכתה באליפות הראשונה שלה בעונת 2001/2002, בה החלה גם רצף של שבע אליפויות ברציפות, אשר נחשב לארוך ביותר בתולדות הליגה הצרפתית.
המועדון נודע בעיקר בשל פיתוח שחקנים צעירים שהצליחו ברחבי אירופה, כגון מייקל אסיין, פלורן מאלודה, סידני גובו, ז'וניניו, אריק אבידל, מחמדו דיארה, כרים בנזמה, אלכסנדר לאקזט, סמואל אומטיטי, אנטוני מרסיאל, קורנטן טוליסו ורבים אחרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הכדורגל הוקמה לראשונה ב-1896 בשם ראסינג קלוב דה ליון. ב-1910, המועדון זכה באליפות צרפת לראשונה. לאחר שנים רבות של חילוקי דעות לגבי ורצון עז להפוך את הקבוצה למקצוענית, שכן המועדון השתייך לאוניברסיטה של ליון. ב-3 באוגוסט 1950, כמה אנשי כדורגל מליון פיצלו את המועדון מראסינג קלוב דה ליון והקימו את אולימפיק ליון. לאחר הפיצול, אולימפיק ליון עברה לשחק באצטדיון סטאד דה ז'רלן ושיחקה את משחקה הראשון ב-26 באוגוסט באותה שנה, נגד ס.א. פאריס, אותה הביסה בתוצאה 0–3 לעיני כ-3,000 צופים. בעונה הראשונה של המועדון, הוא זכה באליפות ליגת המשנה, ועלה לליגה הראשונה בצרפת.
בעונת 1963/64, זכתה ליון לראשונה בתולדותיה בגביע הצרפתי, לאחר ניצחון 0–2 בגמר נגד בורדו. כעבור שלוש שנים, זכתה ליון בפעם השנייה בגביע הצרפתי, כאשר הפעם ניצחה 1–3 את סושו. ב-1972/73 השלימה זכייה שלישית ב-9 שנים, כאשר גברה במשחק הגמר על נאנט בתוצאה 1–2.
ביוני 1987, המועדון נרכש על ידי איש עסקים ממחוז רון, ז'אן-מישל אולס, שרכש את השליטה הבלעדית במועדון במטרה לבסס אותו בליגה הראשונה בצרפת ולהפוך אותו למועדון מצליח בכדורגל הצרפתי. התוכנית השאפתנית שלו, שכונתה "OL-Europe", הייתה לחזור לליגה הראשונה בצרפת, ליגה 1, ולהעפיל למפעלים האירופיים תוך 4 שנים. אולס החזיר למועדון שני שחקני עבר בתפקידים מקצועיים - ריימונד דומאנק כמאמן, וברנאר לקומב כמנהל ספורטיבי. בעונה הראשונה של שניהם במועדון והשנייה בלבד של אולס, הקבוצה זכתה באליפות ליגת המשנה והעפילה חזרה לליגה 1. שתי עונות לאחר מכן, ליון סיימה שישית בטבלה והעפילה לגביע אופ"א. לאחר מכן, דומאנק לא הצליח לרשום הצלחות נוספות בתפקיד המאמן והוחלף על ידי שחקן העבר ז'אן טיגנה, שהוביל את הקבוצה לעונה מרשימה ב-1994/95, בה היא סיימה שנייה בטבלה.
בתחילת האלף החדש, ליון החלה להצליח יותר ויותר בכדורגל הצרפתי. המועדון ביסס את עצמו כחזק ביותר בצרפת, והחל מעונת 2001/02 זכתה הקבוצה בשבע אליפויות רצופות. עד עונת הכדורגל 2018/19 היה זה שיא אירופאי שנשבר לאחר שקבוצת הכדורגל האיטלקית יובנטוס השלימה זכייה שמינית ב סרייה א'. בעונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לשלב לחצי גמר ליגת האלופות, שם הפסידה 4:0 לבאיירן מינכן בסיכום שני המשחקים. גם בעונת 2019/2020, העפילה לחצי גמר ליגת האלופות בו שוב הודחה על ידי באיירן מינכן, הפעם בתוצאה 0–3.
סגל השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נכון ל-16 בספטמבר 2024[1]
|
|
שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריק אבידל
- סמואל אומטיטי
- ג'ובאני אלבר
- סוני אנדרסון
- אריק אסאדוריאן
- מייקל אסיין
- מישל באסטוס
- מילאן בארוש
- ג'רום בואטנג
- כרים בנזמה
- סעיד בנרחמה
- בראדלי ברקולה
- אדמילסון גומז
- ברונו גימראייש
- פאביו גרוסו
- מארסלו דג'יאן
- ליאו דובואה
- ריימונד דומנק
- אלו דיארה
- מהמאדו דיארה
- ממפיס דפאי
- אריק דפלנדרה
- סילבן וילטור
- מתייה ולבואנה
- לודוביק ז'ולי
- ז'וניניו
- ג'רמי טולאלאן
- ניקולאס טגליאפיקו
- קורנטן טוליסו
- אלכסנדר לאקזט
- ליסנדרו לופס
- הוגו לוריס
- ברנאר לקומב
- נמניה מאטיץ'
- פלורן מאלודה
- פטריק מולר
- פרלאן מנדי
- טיאגו מנדש
- אנתוני מרסיאל
- אסלאם סלימאני
- מיראלם פיאניץ'
- אמרסון פאלמיירי
- לוקאס פאקטה
- אלסאן פלאה
- נביל פקיר
- עבדי פלה
- פרד
- טינו קאדוורה
- פרדי קאנוטה
- ג'ון קארו
- מאריו קולונה
- נסטור קומבין
- גרגורי קופה
- לואיק רמי
- שרדאן שאקירי
- גיורא שפיגל
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות צרפת (7)
- 2001/02, 2002/03, 2003/04, 2004/05, 2005/06, 2006/07, 2007/08
- הגביע הצרפתי (5)
- 1963/64, 1966/67, 1972/73, 2007/08, 2011/12
- גביע הליגה הצרפתית (1)
- 2000/01
- הסופר קאפ הצרפתי (8) (שיא משותף)
- 1973, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2012
- ליגת האלופות
- חצי גמר (2): 2009/10, 2019/20
- הליגה האירופית
- חצי גמר (1): 2016/17
- גביע המחזיקות
- חצי גמר(1): 1963/64
- גביע האינטרטוטו (1)
- 1997
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיק ליון (בצרפתית, באנגלית ובסינית)
- אולימפיק ליון, ברשת החברתית פייסבוק
- אולימפיק ליון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אולימפיק ליון, ברשת החברתית אינסטגרם
- אולימפיק ליון, ברשת החברתית טיקטוק
- אולימפיק ליון, ברשת החברתית LinkedIn
- אולימפיק ליון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ First team, www.OL.fr (באנגלית)
ליגת העל הצרפתית, עונת 2024/2025 בליג 1 | |
---|---|
|
עונת 2024/2025 בליגה האירופית | ||
---|---|---|
דרג א' | רומא • מנצ'סטר יונייטד • פורטו • אייאקס • ריינג'רס • איינטרכט פרנקפורט • טוטנהאם • לאציו • סלביה פראג | |
דרג ב' | ריאל סוסיאדד • א.ז. אלקמאר • ספורטינג בראגה • אולימפיאקוס • ליון • פאוק סלוניקי • פנרבחצ'ה • מכבי תל אביב • פרנצווארוש | |
דרג ג' | קרבאך • גלאטסראיי • ויקטוריה פלזן • בודה/גלימט • אוניון סן-ז'ילואז • דינמו קייב • לודוגורץ ראזגרד • מיטיולן • מאלמה | |
דרג ד' | אתלטיק בילבאו • הופנהיים • ניס • אנדרלכט • טוונטה • בשיקטש • סטיאווה בוקרשט • ריגה פוטבולה סקולה • אלפסבורג |