לדלג לתוכן

אוניברסיטת קיימברידג'

אוניברסיטת קיימברידג'
University of Cambridge
סמליל מרכז הבחינות הבינלאומי של אוניברסיטת קיימברידג'
סמליל מרכז הבחינות הבינלאומי
של אוניברסיטת קיימברידג'
סמל אוניברסיטת קיימברידג'
סמל אוניברסיטת קיימברידג'
collegiate university
מוטו Hinc lucem et pocula sacra (מכאן האור ומשב הקדושה)
תקופת הפעילות 1209–הווה (כ־815 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס עיר אוניברסיטאית
בעלי תפקידים
נשיא דיוויד סיינסברי (אנ')
סגן נשיא דבורה פרנטיס (אנ')
צוות 6,525 (לא כולל קולג'ים) (2022/23)
סגל 5,940 (2022/23)
תלמידים
כלל הסטודנטים 22,975 (2022/23)
סטודנטים לתואר ראשון 13,750 (2022/23)
סטודנטים לתארים מתקדמים 9,225 (2022/23)
מיקום
מיקום קיימברידג', אנגליהאנגליה אנגליה
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 52°12′19″N 0°06′47″E / 52.205355979758°N 0.11315726963969°E / 52.205355979758; 0.11315726963969
www.cam.ac.uk
(למפת קיימברידג'שייר רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת קיימברידג'אנגלית: University of Cambridge) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה. היא מהקדומות ומהגדולות שבאוניברסיטאות העולם, והשנייה שנוסדה בעולם דובר האנגלית (אחרי אוניברסיטת אוקספורד). סיפור עם מספר כי האוניברסיטה הוקמה בשנת 1209 על ידי קבוצת מלומדים שנאלצו להימלט מאוקספורד לאחר ריב עם המקומיים.

אוניברסיטת קיימברידג' נמנית עם שורת האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. חוקרי האוניברסיטה זכו ב-121 פרסי נובל – יותר מכל מוסד אקדמי אחר. קיימברידג' מוליכה בדרך כלל את טבלת דירוג האוניברסיטאות באנגליה, ומדורגת אקדמית בין האוניברסיטאות הטובות בעולם.

בין אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', המכונות באנגליה אוקסברידג', שוררת יריבות היסטורית שמקורה במאבק על תואר האוניברסיטה הבכירה בממלכה המאוחדת. שיעור ניכר מקרב מדעניה, סופריה ומדינאיה של בריטניה הם בוגרי האוניברסיטאות הללו.

מבט על סנאט האוניברסיטה, גונביל אנד קיז קולג' וכנסיית האוניברסיטה, גרייט סנט מרי

31 הקולג'ים המרכיבים את אוניברסיטת קיימברידג' מהווים, למעשה, מוסדות עצמאיים: הקולג' רשאי לקבוע אילו סטודנטים יתקבלו ללימודים, ולהחליט באופן עצמאי על מינוי מרצים וחוקרים, בכפוף לתקנון האוניברסיטה. בנוסף, הקולג'ים הם האחראים על סידורים פנימיים ומנהליים, על רווחת הסטודנטים (רוב הסטודנטים חיים, גרים ולנים בתחומי הקולג' במהלך לימודיהם) ועל ארגון קבוצות למידה קטנות. בכל קולג' ישנם ספרייה ומתקני ספורט, מועדונים ואחוות שונות. הלימודים מתנהלים הן במחלקות הקולג'ים והן במחלקות האוניברסיטה, כאשר האוניברסיטה היא שמעניקה את התארים.

אוניברסיטת קיימברידג' חברה במספר ארגונים: חברה בקבוצת קוימברה (GC), בברית הבינלאומית לאוניברסיטאות מחקר (IARU), באיגוד של אוניברסיטאות חבר העמים הבריטי (ACU), בליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר (LERU), בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי (GULF), באיגוד האוניברסיטאות האירופאיות (EUA), בקבוצת ראסל, באוניברסיטאות בריטניה (UUK), בקבוצת G5, חברה מייסדת של מכון אלן טיורינג בלונדון ומשויכת לקבוצת אוניברסיטאות לא רשמית הנקראת "משולש הזהב".

בראש האוניברסיטה עומד נגיד (chancellor), אולם זהו תפקיד ייצוגי בעיקרו. הנגיד הנוכחי של האוניברסיטה הוא הלורד סיינזברי מטורנוויל, הבעלים של רשת המרכולים סיינזברי'ז. הנשיא (vice-chancellor), ומי שעומד למעשה בראש האוניברסיטה, הוא פרופ' סטיבן טופ (Stephen Toope).

הקולג' הראשון של אוניברסיטת קיימברידג' הוא פיטרהאוס קולג', שהוקם בשנת 1284 על ידי יו בלשאם (Hugh Balsham), בישוף אילי (Ely). רבים מהקולג'ים נוסדו במאות ה-14 וה-15, אולם קולג'ים נוספים הוקמו במהלך המאות הבאות, עד לזמננו אנו. הקולג' החדש ביותר הוא הומרטון קולג', מוסד שמקורו במאה השבע עשרה, אבל הוכר כקולג' בשנת 2010. בשנת 2004 דווח כי קיימברידג' מתכננת להגדיל את מספר הסטודנטים שלה על ידי בניית שלושה קולג'ים נוספים, אולם דוברי האוניברסיטה הכחישו זאת.

בימי הביניים, המניע העיקרי להקמת קולג'ים היה צבירת מתפללים רבים ככל האפשר – בדמותם של התלמידים, שהיו ברובם אנשי כמורה – על מנת שיתפללו למען נשמותיהם של מייסדי הקולג'ים. מסיבה זו כללו קולג'ים רבים כנסיות וחדרי תפילה, והכנסיות אף התוו את עיקרי תוכנית הלימודים: דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, וכן לימוד סכולסטי של אריתמטיקה, מוזיקה, גאומטריה ואסטרונומיה. עיקר הדגש, עם זאת, היה על לימודי דת ותאולוגיה. במהלך פירוק המנזרים באנגליה ציווה המלך הנרי השמיני על מורי האוניברסיטה לסגור את הפקולטה ללימודי החוק הקאנוני ולחדול לאלתר מלימודי סכולסטיקה. הדבר הביא לשינוי במוקדי תוכניות הלימודים של הקולג'ים: לא עוד לימודי דת ותאולוגיה, כי אם קלאסיקה, פרשנות הביבליה ומתמטיקה.

קלייר קולג' (משמאל) וכנסיית קינגס קולג' (במרכז)

קרנה של אוניברסיטת קיימברידג' עלתה עם המצאת הדפוס, שאפשרה לחוקריה לפרסם פרסומים מדעיים בתפוצה רחבה החל משנת 1534, עת רכשה האוניברסיטה מספר מכבשי דפוס. במאה ה-17 הגיעה העשייה האקדמית בקיימברידג' לאחד משיאיה הרבים, כאשר אייזק ניוטון (1643–1727), שהיה פרופסור למתמטיקה בטריניטי קולג' פרסם לקראת סוף המאה ה-17 את מחקריו אודות חוקי התנועה והכבידה. הישגים אקדמיים בולטים נוספים היו פרסום "מוצא המינים", עבודתו המהפכנית של צ'ארלס דרווין על האבולוציה, וכן ביקוע האטום בשנת 1932 על ידי ג'ון קוקרופט וארנסט וולטון.

בחינת הגמר לקבלת התואר "Bachelors of Arts" – התואר הראשון העיקרי המוענק בקיימברידג' בתום לימודי מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעי הטבע – ידועה בשם טרייפוס (Tripos). הגם שהאוניברסיטה מציעה כיום לימודים במגוון תחומים, עד ראשית המאה ה-19 עיקר הדגש היה על לימודי מתמטיקה, שהיו אז בבחינת לימודי חובה לצורך סיום התואר. לימודי המתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', ובעיקר הטרייפוס במקצוע זה, היו תחרותיים ביותר, ובזכותם הופיעו כמה מגדולי המדענים האנגלים. עם זאת, היו מי שהביעו סלידה מהשיטה הנהוגה בקיימברידג', כמו גודפרי הרולד הארדי אשר טען כי היא גורמת לרוב התלמידים להתעניין יותר בציוניהם מאשר בנושאים הנלמדים. אף על פי שכיום המחקר בקיימברידג' הוא רב-תחומי, עיקר חוזקה נותר לימודי המתמטיקה: מרכז אייזק ניוטון, המשתייך לאוניברסיטה, נתפס באנגליה כמכון המחקר הלאומי לחקר המתמטיקה והפיזיקה התאורטית.

הקולג'ים הראשונים לנשים היו גירטון קולג' (1869) וניונהאם קולג' (1872). הסטודנטיות הראשונות נבחנו בשנת 1882, אולם רק בשנת 1947 שולבו נשים במערך המחקר וההוראה של האוניברסיטה, 20 שנים אחרי שילובן באוניברסיטת אוקספורד.

מאז 1882 כל 3 שנים מתקיים אירוע מחזה יווני של קיימברידג'.

מתוך 31 הקולג'ים הקיימים כיום, שניים מיועדים לנשים בלבד (מורי אדוארדס קולג' וניונהאם קולג'), וחמישה – לתלמידים מתקדמים בלבד (הלומדים לתואר .M.A לפחות) (קלייר הול, דרווין קולג', וולפסון קולג', קולג' סנט אדמונד ויוז הול).

קבלה ללימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, קבלה לאוניברסיטת קיימברידג' הייתה על בסיס ידיעת לטינית ויוונית, שנלמדו בבתי הספר הפרטיים בבריטניה (המכונים Private Schools). פירוש הדבר היה, על פי רוב, שרובם המכריע של הסטודנטים באוניברסיטה השתייכו לעלית החברתית הבריטית. החל משנות השישים הסתמן שינוי, שבמסגרתו התקבלו סטודנטים בעיקר על סמך כישוריהם והישגיהם האישיים. המועמדים נדרשים להיות בעלי הציונים הטובים ביותר האפשריים בתעודות סיום התיכון שלהם, וכן לעבור ראיון אישי קפדני. בשנים האחרונות, מועמדים המעוניינים להתקבל לתחומים טכניים שונים, כמו מתמטיקה, נדרשים גם לעבור סדרת מבחנים הידועה כמבחני STEP. עם זאת, הוויכוח אודות מידת ההוגנות הקיימת בשיטת הקבלה לקיימברידג' ולאוקספורד עודו מתנהל בבריטניה.

כמעט כל הקולג'ים מקבלים סטודנטים עבור כל המקצועות הנלמדים באוניברסיטה, אך ישנם מספר קולג'ים אשר שמים דגש על מקצוע מסוים. לדוגמה, מכללת גונביל וקיז מכילה מספר רב של תלמידי רפואה.

תלמידים מתקדמים מתקבלים לקיימברידג' בהתאם לשיקולי המחלקה או הפקולטה שבה הם מתעתדים ללמוד, ורק לאחר מכן הם משויכים לקולג' זה או אחר.

ספורט ופנאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיימברידג' קיימת מסורת ארוכה של השתתפות סטודנטים בפעילויות ספורט ופנאי. החתירה פופולרית במיוחד, וישנן תחרויות בין הקולג'ים ונגד אוניברסיטת אוקספורד עצמה. ישנם משחקי יריבות מול אוקספורד במגוון תחומי ספורט, בהם רוגבי, קריקט, ושחמט. הקיימברידג' יוניון הוא מרכז להתדיינויות פוליטיות בין סטודנטים. ישנם מועדוני דרמה וקומדיה, וכן עיתוני סטודנטים רבי השפעה.

אגדות ומיתוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הגשר המתמטי" מעל נהר קאם

מספר מיתוסים התפתחו סביב אוניברסיטת קיימברידג' וההיסטוריה שלה. אחד מהם עוסק בגשר המתמטי הסמוך לקווינס קולג', שעיצב, כביכול, אייזק ניוטון עצמו באופן שיאפשר לו להחזיק מעמד ללא ברגים ובריחים. מסופר על חבורת סטודנטים ספקניים שפירקו את הגשר אך לא הצליחו להרכיבו מחדש לאחר מכך. הסיפור הוא בדיה, שכן הגשר נבנה 22 שנים לאחר מותו של ניוטון.

סיפור אמיתי הוא זה העוסק ב"פרס כף העץ", שהייתה ה"פרס" שהוענק לתלמיד שקיבל את הציון העובר הנמוך ביותר בלימודי המתמטיקה. הפרס הוענק בפעם האחרונה בשנת 1909 לחותר בשם קטברת' למפרייר הולטהאוס מקולג' סנט ג'ונס. מרגע שהובן כי מספר סטודנטים עשו מאמצים לזכות בכף העץ, בוטל הנוהג.

אוניברסיטת קיימברידג' מקיימת שותפות מחקרית הדוקה עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בנוסף, האוניברסיטה מנהלת קשרים עם חברות היי-טק באזור קיימברידג'. אישים רבים בעולם הטכנולוגיה תורמים לאוניברסיטה באופן קבוע, כמו גורדון מור מאינטל וביל גייטס נשיא מיקרוסופט. בשנת 2000, כונן גייטס את מלגת גייטס שנועדה לסייע לסטודנטים שאינם בריטים הלומדים בקיימברידג'.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]