אור רייכרט

אור רייכרט
	אור רייכרט, 2 בפברואר 2012.
	אור רייכרט, 2 בפברואר 2012.
לידה	2 בספטמבר 1983 (בן 41); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
לאום	יהודי
עיסוק	מאייר וקריקטוריסט
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	מ-2007
הושפע מ	נורמן רוקוול, רנה גוסיני ואלבר אודרזו (אסטריקס)
	www.create-or.com

אור רייכרט (נולד ב-2 בספטמבר 1983, כ"ד באלול ה'תשמ"ג) הוא פרסומאי, מעצב, מפיק, מאייר וקריקטוריסט ישראלי דתי-לאומי.

ביוגרפיה

רייכרט למד בישיבה התיכונית "נר תמיד" שבחשמונאים, וסיים את לימודיו שם בשנת 2000. את שירותו הצבאי עשה בבקו"ם במדור שחרורים. את הקריירה באיור החל בשנת 2007 כמאייר בעיתוני הילדים "אותיות" ו"סוכריות", וכקריקטוריסט ומאייר בעיתון מקור ראשון. בשנת 2008 עבד כגרפיקאי במקור ראשון וצייר קריקטורות בעיתונים הצופה וג'רוזלם פוסט. בפברואר 2009 זכה בתחרות בארצות הברית, וקריקטורה של הנשיא אובמה מפרי עטו הוצגה על בניין הטיימס סקוור בניו יורק^[1]. במהלך אותה שנה הוציא רייכרט, יחד עם הגרפיקאי נתנאל שפיגל, חולצות הומוריסטיות בשם "טישערט". בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב קומיקס העוסק בתנאים ב"מקור לילדים", עיתון הילדים של מקור ראשון. בשנת 2010, בעקבות הקומיקס, הוציא באמצעות דני ספרים את ספר הקומיקס הראשון בסדרה, "התנאים - מדור החורבן לרבי עקיבא". באותה שנה החל לעבוד בחברת הפרסום "גליקמן-נטלר-סמסונוב" כביצועיסט, ואייר בעיתון הילדים "ענקים".

בשנת 2011 התפטר מ"גליקמן-נטלר-סמסונוב" והצטרף למשרד הפרסום "אפיקים" כארט דירקטור. במהלך עבודתו זו עיצב מספר קמפיינים של חברות גדולות, כולל אסם, פלאפון ובזק. באותה שנה יצא לאור הספר "מזימה" של עמיעד טאוב^[2], שאת עטיפתו אייר רייכרט^[3].

בסוף 2012 עזב רייכרט את "אפיקים" והחל לעבוד כעצמאי במסגרת משרד פרסום שהקים. באותה שנה גם יצאו שלושה ספרי קומיקס שלו, כולם בהוצאת "דני ספרים": "הגדת הפפירוס של תחש וסלבה", "הספר הגדול לציור וקומיקס" ו"התנאים - מדור החורבן לרבי עקיבא"^[4].

משנת 2013 משמש מבקר מסעדות וכותב טור קבוע בעלון לציבור הדתי "שביעי".

בשנת 2014 יצר רייכרט תערוכת קריקטורות שלו בשם "במידה סמול" שעסקה בשמאל האנטי ציוני^[5]. באותה שנה גם הקים את "זובור", פאנל סטנדאפיסטים בו שימש כמנחה. מלבד רייכרט חברי הפאנל הם יותם זמרי, יאיר אורבך, אורי מלמד ואמיר מויאל. בשנת 2015 יזם והשתתף בתערוכת קריקטורות בשם "נכבה עכשיו - חושפים את שקר הנכבה".

בשנת 2015 הוציא לאור את מגזין הגברים "קידוש", הראשון מסוגו שפנה לקהל הדתי לאומי. המגזין הפסיק להתפרסם לאחר שלושת הגליונות הראשונים^[6].

בשנת 2017 אצר והפיק את תערוכת "אלחנן בשחור לבן" עבור האמן והקריקטוריסט אלחנן בן אורי. בשנה זו החל גם לכתוב טור ביקורת משקאות עבור אתר האינטרנט "סרוגים", שהפך בהמשך לטור ביקורת סרטים, והפיק מספר מופעי סאטירה ופסטיבלים. הבולטים שבהם: מופע הסאטירה "הכיבוש מצחיק" בהשתתפות הסטנדאפיסטים מוחמד נעמה ואמיר מויאל^[7], ופסטיבל ההומור היהודי "הביצה" בפתח תקווה^[8].

בשנים 2017–2018 השתתף בתוכנית הסאטירה "עד כאן!" בתאגיד השידור הישראלי "כאן 11" ביחד עם קומיקאים צעירים וכוכבי רשת. בשנה זו פרסם יחד עם אשת התוכן רעות גולדובסקי את ספרו "לוקופדיה - האנציקלופדיה המשוגעת של הכול, כרך א'", בהוצאת סלע מאיר.

בינואר 2024 פורסמה קריקטורה פרי עטו באתר האינטרנט של עלון השבת שביעי, שאוירה בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות שניתנה במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקריקטורה נראית נשיאת בית המשפט העליון הפורשת, אסתר חיות, דורכת על גופת חייל הרוג ומציבה על גבו דגל עם סמל מערכת המשפט בצבעי תנועת חמאס. הנהלת בתי המשפט פנתה למו"ל בדרישה להסיר את הקריקטורה המהווה לטענתה "פרסום חמור העולה כדי חשד להסתה לאלימות" וכן "חשד לזילות בית משפט". הקריקטורה הוסרה ולא הופיעה בגרסה המודפסת של העלון^[9].

פעילות ברשת

ב-2 ביולי 2011 פתח רייכרט דף בפייסבוק בשם "קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט" שבמסגרתו העלה, כמעט מדי יום, קריקטורה אקטואלית^[10]. רבות מהקריקטורות מציגות עמדה ציונית פרו-ישראלית וימנית, וחלקן לועג לשמאל.

ב-15 במאי 2012 הקים רייכרט יחד עם מתן צור, את "פרסומי חרטא" - "חברת פרסום פיקטיבית המתמקדת במגזר הדתי לאומי"^[11]. ב-19 בפברואר 2013 הודיעו רייכרט וצור על סגירת "פרסומי חרטא"^[12].

בשנת 2018 יזם את מחאת המילואימניקים "די להפקרות בצאלים" יחד עם איש התוכן והניו מדיה אריק גרינשטיין.

פרסים

2009 – זכה במקום ראשון במרתון קריקטורות הבינלאומי של האתר buzzinews שבעקבותיה קריקטורה פרי יצירתו הוצגה על בניין בכיכר טיימס בניו יורק^[13].

ב-2 באפריל 2012, רייכרט זכה יחד עם המעצב עידו שוורצמן בתחרות קריאייטיב של המגזין פורבס, פסטיבל הפרסום הבינלאומי "White Square" וקבוצת ה-Mizbala. בעקבות הזכייה הוא גם הוזמן לייצג את ישראל בפסטיבל White Square שהתקיים במינסק, בלארוס באמצע חודש אפריל^[14].

2012 – זכה במקום השלישי בתחרות "מעצבים זיכרון" של יד ושם ומשרד הפנים^[15].

חיים אישיים

רייכרט נשוי, אב לחמישה ומתגורר בדולב.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אור רייכרט

אור רייכרט, ברשת החברתית פייסבוק
אור רייכרט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אור רייכרט, דף שער בספרייה הלאומית
קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט - הדף הרשמי של רייכרט בפייסבוק
הערוץ הרשמי של אור רייכרט ב-YouTube
הספרים של אור רייכרט, באתר "סימניה"
יואב פרידמן, אמר רבי מִכחול, באתר ynet, 7 ביוני 2010
עפרה לקס, אור רייכרט - תרבות ופנאי (ספר), באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2011
עוזיאל סבתו‏, ימנים ומצחיקים, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2014
תערוכת האיורים שצוחקת על ה"סמול"
טורי ביקורת המשקאות של רייכרט באתר סרוגים
דורון בראונשטיין, אור רייכרט: "אני מודר כי אני איש ימין. עולם התרבות והתקשורת נשלט על ידי חונטה שמאלנית.", בבלוג חי תרבות, 17 בינואר 2024

הערות שוליים

^ קריקטורה ישראלית ב"טיימס סקוור" 5 בפברואר 2009
^ עוזי ברוך, ספר ביכורים לעמיעד טאוב: מזימה, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2011
^ ספרים שהוצאתי, באתר הרשמי של אור רייכרט
^ עפרה לקס, אור רייכרט - תרבות ופנאי, באתר בשבע, 24 במרץ 2011
^ יוני קמפינסקי, תערוכת האיורים שצוחקת על ה"סמול", באתר ערוץ 7, ‏4 בנובמבר 2014
^ אלכסנדר כץ, ה"בלייזר" של חובשי הכיפות: מגזין ראשון לגברים במגזר הדתי-לאומי יופץ מהשבוע, באתר אייס, 23 ביוני 2015
^ יצחק טסלר, הקידוש מצחיק: מוחמד ואמיר לא דופקים חשבון, באתר ynet, 3 בנובמבר 2016
^ "לראשונה בפתח תקוה פסטיבל "הביצה" להומור יהודי | פתח תקוואי". פתח תקוואי. 2017-11-29. נבדק ב-2018-05-22.
^ אברהם בלוך, ‏הקריקטורה של חיות הוסרה; ובעיתון לא נשארו חייבים | פרסום ראשון, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2024;
אחרי הסערה: השבועון "שביעי" יודפס ללא הקריקטורה של חיות, באתר חדשות 13, 4 בינואר 2024
^ קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט, באתר פייסבוק
^ פרסומי חרטא - אודות, באתר פייסבוק
^ סגירה, בדף של "פרסומי חרטא" בפייסבוק, 19 בפברואר 2013
^ כתבה על קריקטורה ישראלית ב"טיימס סקוור", באתר Mynet, ‏2009 (ארכיון)
^ ארטדיירקטורים מ'אפיקים' זכו בתחרות פרסום של המזבלה, באתר "פאשקעוויל", 2 באפריל 2012
^ כתבה על תחרות מעצבים את הזכרון, באתר יד ושם

[1] קריקטורה ישראלית ב"טיימס סקוור" 5 בפברואר 2009

[מזימה-2] עוזי ברוך, ספר ביכורים לעמיעד טאוב: מזימה, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2011

[3] ספרים שהוצאתי, באתר הרשמי של אור רייכרט

[4] עפרה לקס, אור רייכרט - תרבות ופנאי, באתר בשבע, 24 במרץ 2011

[5] יוני קמפינסקי, תערוכת האיורים שצוחקת על ה"סמול", באתר ערוץ 7, ‏4 בנובמבר 2014

[6] אלכסנדר כץ, ה"בלייזר" של חובשי הכיפות: מגזין ראשון לגברים במגזר הדתי-לאומי יופץ מהשבוע, באתר אייס, 23 ביוני 2015

[7] יצחק טסלר, הקידוש מצחיק: מוחמד ואמיר לא דופקים חשבון, באתר ynet, 3 בנובמבר 2016

[8] "לראשונה בפתח תקוה פסטיבל "הביצה" להומור יהודי | פתח תקוואי". פתח תקוואי. 2017-11-29. נבדק ב-2018-05-22.

[9] אברהם בלוך, ‏הקריקטורה של חיות הוסרה; ובעיתון לא נשארו חייבים | פרסום ראשון, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2024;
אחרי הסערה: השבועון "שביעי" יודפס ללא הקריקטורה של חיות, באתר חדשות 13, 4 בינואר 2024

[10] קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט, באתר פייסבוק

[11] פרסומי חרטא - אודות, באתר פייסבוק

[12] סגירה, בדף של "פרסומי חרטא" בפייסבוק, 19 בפברואר 2013

[13] כתבה על קריקטורה ישראלית ב"טיימס סקוור", באתר Mynet, ‏2009 (ארכיון)

[14] ארטדיירקטורים מ'אפיקים' זכו בתחרות פרסום של המזבלה, באתר "פאשקעוויל", 2 באפריל 2012

[15] כתבה על תחרות מעצבים את הזכרון, באתר יד ושם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]