איוואמי גינזאן
אחד מפירי המערות | |||||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
מידע כללי | |||||||||||
סוג | מכרה כסף, אתר ארכאולוגי | ||||||||||
על שם | Iwami Province | ||||||||||
כתובת | Ōmori | ||||||||||
מיקום | אודה (עיר) | ||||||||||
מדינה | יפן | ||||||||||
הקמה ובנייה | |||||||||||
תקופת הבנייה | ?–1527 | ||||||||||
תאריך פתיחה רשמי | 1527 | ||||||||||
קואורדינטות | 35°06′26″N 132°26′15″E / 35.10722°N 132.43750°E | ||||||||||
איוואמי גינזאן (ביפנית: 石見銀山) הוא מכרה כסף בעיר אודָה, במחוז שימאנה, באי הונשו שביפן. המכרה ו-13 אתרים נוספים הקשורים בכריית כסף, ייצורו ובהובלתו נוספו לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2007 ומשתרעים על שטח כולל של 442 הקטאר.[1]
המכרה נפתח בשנת 1526 על ידי סוחר יפני בשם קאמיָה ג'וטֵיי, ושיא תפוקתו הייתה בתחילת המאה ה-17, כאשר נכרו בו כ-38 טון כסף בשנה, שהיוו כשליש מהתפוקה העולמית. בכסף מהמכרה השתמשו בעיקר להטבעת מטבעות, ועל כן היה נושא למלחמות מרובות, עד אשר שוגונות טוקוגאווה נטלה את השליטה עליו, לאחר הניצחון בקרב סקיגהארה, בשנת 1600. לאחר מכן תוחם המכרה בגדרות ונחסם על ידי עצי אורן. טירת יאמָבּוּקי נבנתה בלב מתחם זה. כריית כסף מהמכרה הופסקה במאה ה-19 בשל אי עמידה בתחרות עם מכרות אחרים.
חלקים מהמכרה נמצאים עדיין במצב טוב וממשלת יפן הכריזה על המקום כאזור שימור מיוחד בשל קיבוץ מבנים היסטוריים. הממשלה אף בקשה להכיר במכרה כאתר מורשת עולמית, והצליחה בכך בשנת 2007, אף על פי שהערכת הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים לא מצאה באתר זה "ערך עולמי יוצא דופן".[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]