איזדדואר
אִיזְדָדוּאַר (או דארא), היא בתו של מלך הסאסאנים (המלך ח'וסרו השני או המלך יזדגרד השלישי - מלכם האחרון), שהייתה שבויה בידי המוסלמים. היא ניתנה על ידי הח'ליף עלי בן אבי טאלב לראש הגולה בבבל - בוסתנאי בן חנינאי, אשר גייר אותה ונשא אותה לאשה. בין צאצאיה לצאצאי שתי נשותיו האחרות של בוסתנאי היו מחלוקות על ראשות הגולה. הפולמוס סביב מעמדם ההלכתי של בני איזדדואר נמשך זמן רב, וגאוני בבל נדרשו לעסוק בפרשה זו פעמים רבות. בדרך כלל נטו גאוני בבל לראות בצאצאיה יהודים כשרים ולא בני שפחה ובסופו של דבר קיבלו צאצאי איזדדואר שוויון זכויות גמור, ואף בא מיוצאי חלציהם ראש גולה.
צאצאיה והפולמוס סביב מעמדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמת בוסתנאי, התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודייה טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. במשך שנים התייחסו חסדאי ובראדוי, בני אשתו היהודייה של בוסתנאי, לבני איזדדואר כבני שפחה. היחס כלפי בני איזדדואר נמשך גם בימיהם של צאצאי חסדאי ובראדוי.
גאון סורא, רב שמואל גאון (ד'ת"צ-ד'תק"ח, 730-748), הכשיר את בני איזדדואר, שהריאדא וגדדנשאה כיהודים כשרים לכל דבר[1]. גאונים נוספים סמכו ידיהם על פסק זה, במהלך הדורות שלאחר מכן. רב חנינאי כהנא בר רב הונא, גאון סורא (משנת ד'תקכ"ט - 769), השיא את בתו לנכדו של שהריאדא בן איזדדואר, ובכך ניתן תוקף נוסף ופרסום רב לפסק הגאונים שהכשירו את בני איזדדואר[2]. הגאונים הניחו שאדם חכם ושומר תורה ומצוות כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של נישואים אזרחיים[3].
לאחר מות ראש הגולה חנניה בן דוד, מינו הגאונים את מר זכאי בר אחונאי, מצאצאי שהריאדא בן איזדדואר, לראש הגולה. על המינוי ערער רב נטרונאי בר חביבאי, ממשפחת חסדאי[דרוש מקור], אבל חכמי ישיבות סורא ופומבדיתא תמכו במר זכאי, ורב נטרונאי בר חביבאי עזב את בבל והיגר לספרד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- י. ד. אייזנשטיין, מעשה בוסתנאי ובת המלך באוצר מדרשים
- בוסתנאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ S Schechter, Saadyana: Geniza fragments of writings of R. Saadya Gaon and others, עמ' 78.
- ^ S Schechter, Saadyana: Geniza fragments of writings of R. Saadya Gaon and others, עמ' 76; ראו "תולדות ישראל" לר' זאב יעבץ.
- ^ ראו: שו"ת הריב"ש, סימן ו'; בית יצחק, אבן העזר סימן כ"ט אות י'; הרב חיים זבולון חרל"פ, כתב-העת נעם, (בעריכת הרב מנחם מנדל כשר), כרך ב' עמ' 245 והלאה; הרב אשר וייס, שו"ת מנחת אשר, כרך ראשון, עמ' רח; ועוד.
