אליהו ברלין
אליהו ברלין, 1956 | |||
לידה |
1 במרץ 1866 מוהילב, רוסיה הלבנה, אימפריה הרוסית | ||
---|---|---|---|
פטירה |
25 בפברואר 1959 (בגיל 92) תל אביב-יפו, ישראל | ||
מדינה | ישראל | ||
תאריך עלייה | 1907 | ||
מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור | ||
השכלה | אוניברסיטת מוסקבה | ||
מפלגה | המפלגה הפרוגרסיבית | ||
| |||
אליהו מאיר ברלין (Berligne; י"ד באדר תרכ"ו, 1 במרץ 1866, מוהילב, רוסיה הלבנה – י"ז באדר א' ה'תשי"ט, 25 בפברואר 1959, תל אביב) היה ממנהיגי היישוב; חבר אספת הנבחרים, הוועד הלאומי ומועצת המדינה הזמנית, זקן חותמי מגילת העצמאות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במוהילב שברוסיה הלבנה, אז באימפריה הרוסית (כיום בלארוס), לאברהם, משכיל אמיד. קיבל חינוך יהודי, למד בגימנסיה רוסית ולאחר מכן סיים לימודי משפטים באוניברסיטת מוסקבה. השתקע בעיר צאריצין (וולגוגרד), והקים שם מפעל לבולי עץ לבניין מעצי הרפסודות שהושטו על נהר הוולגה. היה פעיל ב"חובבי ציון" והשתתף בקונגרסים הציוניים הראשונים, ובחמישי נמנה עם חברי הפרקציה הדמוקרטית. בשנת 1905 ביקר בארץ ישראל, ובשובו לרוסיה הקים חברת-השקעות לפיתוח התעשייה בארץ בשם "עתיד". בשנת 1907 עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו.
הקים מפעלים לייצור שמן זית וסבון באזור חיפה וגוש דן, ובהם שמר על עקרון העבודה העברית. עסק גם בפיתוח החקלאות ונטע פרדס בנס ציונה, וכן קיבל רישיון מפיק"א לנטיעת אקליפטוסים. נמנה בין מייסדי אחוזת בית והיה חבר ועדה הקהילה בתל אביב. 35 שנים שימש יו"ר הוועד המפקח של גימנסיה הרצליה. בין השנים 1921–1925 מנהל בנק הפועלים הראשון. כן היה יו"ר הוועד המנהל של הטכניון. השתתף בהקמת בית משפט השלום העברי, היה ממנהיגי אוצר היישוב והשתתף בייסוד מוצא עילית.
ברלין השתתף באופן פעיל בהתארגנות מוסדות היישוב, היה ממנסחי חוקת הבחירות לאספת הנבחרים וכיהן בארבע אספות הנבחרים (1920–1948). כיהן בהן כחבר מטעם מפלגת המתקדמים, התאחדות הדמוקרטים, הציונים הכלליים המאוחדים והעובד הציוני. בכל השנים היה חבר הנהלת הוועד הלאומי. כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית והיה בין חותמי מגילת העצמאות. אף על פי שהיה אמור להגיע לטקס מירושלים הנצורה באמצעות מטוס, חלה ובסופו של דבר חתם על המגילה כמה שבועות לאחר מכן.[1]
היה ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית, והוצב כמועמד אחרון מטעמה בבחירות לאספה המכוננת[2] ובבחירות לכנסת השנייה.[3]
היה נשוי לציטה לבית פוליאקוב, בתו של לזר פוליאקוב. בתו, נינה ברלין, רופאת עיניים במקצועה, הייתה מקורבת לזאב ז'בוטינסקי[4], ונישאה למשה שלוש.
נפטר בשנת 1959 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. על שמו רחוב בצפון-מערב תל אביב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ברלין, אליהו מאיר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 112–113. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליהו ברלין במגזין תל אביב, 23 באפריל 2004
- דוד תדהר (עורך), "אליהו מאיר ברלין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1736
- דוד הכהן, המוהיקני האחרון: לדמותו של אליהו ברלין ז"ל, דבר, 5 במרץ 1959
- אליהו ברלין, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עופר אדרת, מאחורי הקלעים של טקס הכרזת המדינה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
- ^ המפלגה הפרוגרסיבית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ המפלגה הפרוגרסיבית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ במכון ז'בוטינסקי שמורים שבעים ותשעה מכתבים שכתב לה ז'בוטינסקי בין השנים 1918 - 1930
חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) | ||
---|---|---|
|
- יהודים בלארוסים
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אנשי העלייה השנייה
- חובבי ציון
- חברי מועצת המדינה הזמנית מטעם הציונים הכלליים
- חותמי מגילת העצמאות
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספת הנבחרים הראשונה
- חברי אספת הנבחרים השנייה
- חברי אספת הנבחרים השלישית
- חברי אספת הנבחרים הרביעית
- חברי העובד הציוני
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- תל אביב-יפו: אישים
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- ישראלים שנולדו ב-1866
- ישראלים שנפטרו ב-1959