לדלג לתוכן

אליעז כהן

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח פרסומי ואוטוביוגרפי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח פרסומי ואוטוביוגרפי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אליעז כהן
לידה 1 בינואר 1972 (בן 52)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעז כהן (נולד ב-1 בינואר 1972) הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. חבר קיבוץ כפר עציון. פעיל שלום ישראלי.

נולד בפתח-תקוה ב-1972 למשפחה דתית פלורליסטית. נקרא על-שם דודו, אליעזר פלדמן, שנהרג ב-1956 בקרב המיתלה במבצע קדש.

ב-1975 היו הוריו ממניחי היסוד בהקמת גרעין מערב-השומרון של "גוש אמונים", וב-1979 עברה המשפחה ליישוב אלקנה שבשומרון, שם גדל. היותו מחובר ל"משפחת השכול" וילדותו במרחבי השומרון, בהשתייכות למפעל ההתיישבות ובשכנות קרובה לכפריים הפלסטיניים, הם עולמות-תוכן מכוננים וניכרים ביצירתו.

את לימודיו התיכוניים עשה בישיבת בני-עקיבא בכפר-הרא"ה, והיה לאחד מתלמידיו הקרובים של הרב משה צבי נריה, ש"גילה" את כישרון-הכתיבה של כהן ועודדו. לאחר-מכן למד בישיבת-ההסדר "אור-עציון" ושירת כחייל קרבי בחיל השריון.

בשנת 1994 החל לפרסם יצירות מקור בכתבי-עת ובעיתונות היומית – בתחילה בפרוזה ולאחר מכן גם בשירה ובפובליציסטיקה. בצעדיו הראשונים כיוצר נחנך בידי הלל וייס, הסופר והעורך משה שמיר, המשורר איתמר יעוז-קסט ואחרים.

מחקר והוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 החל לעסוק בהנחיית סדנאות לכתיבה יוצרת, בתחילה בקרב המגזר הדתי, ובהמשך, לאחר שהשלים את לימודי התואר הראשון בעבודה-סוציאלית, גם בקרב אוכלוסיות מגוונות אחרות. כיום מנחה כהן סדנאות ומוביל "קהילות כותבות" ברחבי הארץ.

בשנת הלימודים תשע"ו שימש כ"משורר הבית" במכללת לוינסקי לחינוך בת"א, ובשנת הלימודים תשע"ח החל ללמד במסגרת המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן קורס בכתיבת שירה.

אליעז כהן נקרא להיות שותף בפורומים שונים, חברתיים ומחקריים, ובמרוצת השנים היה חבר בפורום המנהיגות הצעירה הציונית-דתית שאסף והוביל ישראל הראל בשנים 2001-2002 במכון הרטמן בירושלים, בקבוצת המחקר לשוויון ואי-שוויון בישראל מטעם מכון ון-ליר וקרן אוקספורד למחקר, והוא חבר הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית בירושלים.

פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן היה אחד מבוגרי המחזור הראשון לתסריטאות בבית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים. במהלך 2007–2008 היה שותף כתסריטאי בפיתוחה של סדרת-דרמה לטלוויזיה אודות המתנחלים.

בשנת 2004 יזם כהן את תהליך שילובה של הכתיבה היוצרת בלימודי מגמות הספרות בחמ"ד, יוזמה שהחלה כפיילוט בשנת 2007 והבשילה עד למימושה כתוכנית ליחידה אחת בבגרות החל מקיץ 2010.

כמו כן מרכז את מגמת הכתיבה במחנות-היצירה לנוער בחמ"ד ,ומשמש כיועץ, כמרצה וכמנחה ב"בית מורשת אצ"ג" בירושלים.

נבחר ומשמש כ"סופר אורח" של משרדי החינוך והתרבות בחינוך העל-יסודי ברחבי הארץ בשנים 2004–2007 ו-2010–2015.

בקיץ 2012 החל לשמש כעורך הראשי בהוצאת הספרים "ראובן מס".

בשנת 1998 נעשה עליו סרט דוקומנטרי במסגרת הסדרה "עד 30" של הערוץ הראשון, על ידי הבמאי חיים גיל. באביב 2012 היה אחד מעשרה משוררים שהשתתפו בפרויקט דוקו-המשוררים של הקולנוען אורי ברבש "באר חלב באמצע עיר".

במהלך חמש שנים הגיש את הפינה "שיחות קטנות על שירה" במוסף התרבות "מה יהיה" של קול ישראל ברשת ב' (פינה שהחלה בתוכנית "משב הרוח" בערוץ הראשון, ששודרה במהלך קיץ 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה). משתתף כפאנליסט בתוכניות שונות ברדיו ובטלוויזיה.

בקיץ 2012 היה שותף לייסוד תנועת "ארץ לכולם" – יוזמת "שתי מדינות, מולדת אחת", שמנסה לגרום לפיוס ולשלום בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני, המבוסס על שיתוף ולא על הפרדה במולדת האחת. יוזמות נוספות בהן נטל חלק: שותפות בייסוד תנועת "צדק" (ב-2002, עם מוטי אשכנזי, פרופ' אסתר אלכסנדר, חיים אסא ונוספים), הקמת תנועת "ירושלום" - מתנחלים ופלסטינים למען שלום בארץ (יחד עם הרב מנחם פרומן ונחום פצ'ניק ב-2009), יוזמת "תג מאיר" כנגד פשעי השנאה המכונים "תג מחיר" (בחנוכה 2011 בהובלת ד"ר גדי גבריהו), ייסוד מרכז "שורשים-ג'ודור" לדיאלוג, לפיוס ולטרנספורמציה בין מתנחלים ופלסטינים באזור גוש עציון (חורף 2014, עם עלי וחאלד אבו עוואד, הדסה פרומן, שאול יודלמן, מיירון יהושע והרב חנן שלזינגר), יוזמת "בוחרים בחיים" (בצום י"ז בתמוז-רמדאן, קיץ 2014 יחד עם עלי אבו עוואד, בעקבות חטיפת ורצח שלושת הנערים ומוחמד אבו חדיר) ומיזם "ונסלח" - 40 ימי סליחה (מראש-חודש אלול ועד יום הכיפורים והעיד אל-אדחא, סתיו 2015, בעקבות רצח משפחת דוואבשה בכפר דומא, יחד עם הרבה יעל קריא).

פעילותו בכתב העת משיב הרוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995, עם הופעת גיליונו הראשון של כתב העת "משיב הרוח", הצטרף לכתב העת ומשמש כעורך וכמנהל-אמנותי בכתב-העת, פעילות הכוללת גם עריכת אירועים ספרותיים מגוונים, ניהול אמנותי של פסטיבל השירה "ימי אהבה לשירה", והנחיית כיתת השירה "מזמור" למשוררים בראשית דרכם.

שותף בעריכת רוב גליונות "משיב הרוח" (עד-כה ראו אור למעלה מ-80 גליונות), ביניהם ייזום ושותפות בעריכת ארבע האנתולוגיות: "משיב הרוח – מבחר שירים תשנ"ה-תשס"ה", בשיתוף ובהוצאת הקיבוץ המאוחד (2005), "עד פתח הגן – נחום גוטמן ומשוררים עבריים בעקבות התנ"ך", בשיתוף הוצאת "אבן חשן" ומוזיאון נחום גוטמן (2006), "ציפור האש" - אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים, מבית "משיב הרוח" (2015), ו"פני-שבת" - מבחר משירת השבת מהמקרא ועד ימינו(יחד עם ד"ר יהושבע סמט-שיינברג). כמו כן עורך את סדרת "חוט הכסף", סדרה לשירה חדשה מבית משיב הרוח, במהלכה הופיעו עד היום 18 ספרים.

ספרי-שיריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שיריו הראשון, "מחומשים" – שירים בהשראת פרשיות השבוע ("תמוז", 1997), פתח למעשה הופעת שירה אמונית-מקורית בדור שאחרי דור המשוררים הבולט של קוסמן-קפלון-פנחס כהן-איזקסון-עוזר והדר, ועורר מחדש בתוך הציבור האמוני שאלות כ"שאלת הגבולות" ביצירה, היחס לתנ"ך "בגובה העיניים", שירה כמדרש מודרני ועוד.

ספר שיריו השני "נגיעות ראשונות" – אוסף שירה לירית ("מילוא", 2000), הביא בפעם הראשונה לשירה העברית את פירותיו הפואטיים של המתח האירוטי הנוצר בעקבות האיסור הדתי על נגיעה (איסור על מגע בין גבר לאשה שאינם נשואים), וסימן את כהן גם כ"אירוטיקן דתי". בספר זה ניכרים גם ניצנים ראשונים ביחסו המורכב של המשורר לערביי הארץ, כמו-גם בפנייתו הנועזת אל האל.

כל אלה ועוד קיבלו ביטוי עוצמתי וגבישי יותר בספרו השלישי "שמע אד-ני" – משירי מאורעות תשס"א-תשס"ד ("אבן-חשן", 2004), שהופיע בשלהי האינתיפאדה השנייה ומשמש גם כמעין "כרוניקה שירית" לחוויות השנים הללו. הספר עורר תגובות חזקות ביותר בקרב מגזרים רבים, זכה לביקורות משבחות, נדפס בשתי מהדורות נוספות וזיכה את מחברו בשנת תשס"ו בשני פרסים נחשבים: פרס ראש-הממשלה ליוצרים עבריים, ופרס "שבתון אביחי".

(בעקבות פרסום הספר פוטר כהן מעבודתו כעובד-סוציאלי בפנימיה חרדית לבנים בירושלים, בשל "שירי ההתרסה" שבו).

בקיץ 2005, בעקבות ההתנתקות מחבל-עזה ומצפון-השומרון, נוסף לספר "נספח העומד בפני עצמו" בשם "הזמנה לבכי" (תוך הפנייה ל"הזמנה לבכי" שפורסמה לאחר מלחמת יום הכיפורים) ובו שירי מחאה וקינה על חורבן-היישובים ("אבן-חשן", 2005).

שני הקבצים בצירוף שירים נוספים זכו להיתרגם לאנגלית בידי לרי ברק, וראו אור במהדורה דו-לשונית בקיץ 2010 בהוצאת Toby Press תחת השם Hear O Lord.

לצד זאת, תורגמו שירים בודדים למגוון שפות, ביניהן: צרפתית, יוונית, ערבית, פולנית, סרבית, רוסית ואף סינית, וחלקם פורסמו באנתולוגיות ובבימות מודפסות ואינטרנטיות שונות.

במרוצת-השנים זכו כשנים-עשר משיריו להלחנות בידי מוזיקאים שונים, והם מושמעים בתחנות-הרדיו וברשת האינטרנט.

בשלהי 2012, לאחר 7 שנים בהן לא הופיע קובץ שירת מקור משלו, ראה אור ספר שיריו הרביעי: "עד שהגענו להבנה עם האור" (הוצאת קשב לשירה).

במהלך קיץ תשע"ח ראה אור ספר שיריו החדש: "מחר הירח יזרע" – מבחר שירי אהבה בהוצאת אבן-חשן, וכן אוסף מתורגם משיריו לצרפתית בהוצאת Levant, בתרגומו של מישל אקהרד אליאל.

בסתיו 2020, תשפ"א, ראה אור ספר שיריו השישי "מזמור ליום חול" בעיצומה של מגפת הקורונה העולמית, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נשוי לאפרת ואב לארבעה. הוא חבר הקיבוץ הדתי-שיתופי כפר עציון.

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hear O Lord - Poems from the disturbances of 2000-2009 - a bilingual addition. Trans. - Larry Barak. Toby Press, 2010
  • עד שהגענו להבנה עם האור (קשב לשירה, 2012).
  • מחר הירח יזרע - נ"א שירי אהבה / הדפסים: מרדכי בק (אבן חשן, 2018)
  • מזמור ליום חול (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ"א, 2020)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעז כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליעז_כהן&oldid=38747670"