לדלג לתוכן

אמהרה (אזור היסטורי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמהרה (געז: አምሃራ; גם: אמחרה, געז: አምሓራ) אזור היסטורי במרכז-צפון אתיופיה. גבולותיו הם נהר וונצ'ת בדרום המשמש כגבול עם שוואה, הנילוס הכחול במערב שהוא הגבול עם בגמדר, נהר הבשלו בצפון-מערב ובצפון שמשמש גבול עם לסתה ואנגות, ומדבר דניקל במזרח.

ההשערה היא שבזמנים עברו אכלסו את האזור האגאו.[1] האזכור הראשון לאזור מגיע מתוך מסורת אתיופית, אשר מתוארכת למאה ה-9 וטוענת כי המלך האקסומי דגנג'ן שלח לאזור מיסיונרים.[2] במאה ה-12 מוזכרת מלחמה בין אנשי אמהרה לבין הוורג'י, שכניהם ממזרח.[3] במאה ה-13 הדיחו אנשי אמהרה ובראשם המלך המקומי יקונו אמלק את אחרון קיסרי הזאגווה.

האזור הוא מקום לידתה של השפה האמהרית שנוצרה משילוב של השפות האתיופיות-שמיות עם השפות הכושיות המרכזיות. האמהרית שימשה כלשון הרשמית של האימפריה האתיופית ועם התפשטות האימפריה היא החלפה את שפות האזורים שסופחו וכיום זוהי שפת האם של אנשי צפון-מרכז אתיופיה שעברו אמהריזציה.

מן המאה ה-17 ואילך בעקבות התיישבות שבט הוולו מהאורומו באמהרה, האזור החל להיקרא על שמם, כלומר ולו. כיום האזור ההיסטורי כלול ברובו במחוז דרום וולו כחלק ממדינת אמהרה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Donald N. Levine, "Amhara" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: A-C, Otto Harrassowitz Verlag, 2003, ISBN 3447047461, p. 230-232
  • Donald N. Levine, Wax & gold: tradition and innovation in Ethiopian culture, University of Chicago Press, 1965
  • Taddesses Tamrat, Church and State in Ethiopia, 1270-1527, Clarendon Press, 1972

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Taddesses Tamrat, Church and State in Ethiopia, 1270-1527, Clarendon Press, 1972, p. 5
  2. ^ Tamrat, p. 35
  3. ^ Donald N. Levine, "Amhara" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: A-C, Otto Harrassowitz Verlag, 2003, ISBN 3447047461, p. 230
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אתיופיה ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.