לדלג לתוכן

אמריקן גנגסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמריקן גנגסטר
American Gangster
בימוי רידלי סקוט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רידלי סקוט, בריאן גרייזר, ג'יימס ויטאקר, ניקולאס פילגי
תסריט סטיבן זאיליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פייטרו סקאליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דנזל וושינגטון, ראסל קרואו, צ'ואיטל אג'יופור, ג'וש ברולין, רובי די, ליאמארי נאדאל, טד לוין, ג'ון הוקס, ריזה, קרלה גוגינו, אידריס אלבה, ארמנד אסנטה וקובה גודינג ג'וניור.
מוזיקה מארק סטריית'נפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום האריס סביידס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Imagine Entertainment, סקוט פרי הפקות, רלטיביטי מדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 בנובמבר 2007
משך הקרנה 157 דקות (הגרסה הקולנועית), 176 דקות (הגרסה המורחבת)
שפת הסרט אנגלית ותאית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט פעולה, סרט מתח, סרט מאפיה, סרט פשע, מותחן פשע, סרט דרמה, הוד פילם, סרט דרמת פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו americangangster
www.americangangster.net
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמריקן גנגסטר (באנגלית: American Gangster) הוא סרט פשע משנת 2007 אותו ביים רידלי סקוט והוא עיבוד הסיפור "The Return of Superfly", פרי עטו של מרק ג'ייקובסון, שהתפרסם בניו יורק מגזין. בסרט מככבים דנזל וושינגטון וראסל קרואו. וושינגטון מגלם את דמותו של פרנק לוקאס, גנגסטר מהרלם, שהבריח הרואין לארצות הברית על מטוסי תובלה אמריקניים ששבו ממלחמת וייטנאם. קרואו מגלם את דמותו של ריצ'י רוברטס, בלש שמנסה להפיל את אימפריית הסמים של לוקאס. [1] הצילומים בוצעו באתרים בעיר ניו יורק. אמריקן גנגסטר יצא לבתי הקולנוע בארצות הברית ובקנדה ב-2 בנובמבר 2007. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר, בכללם לרובי די, שהייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, על תפקיד בו הופיעה פחות מעשר דקות.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט נראה ברון הסמים פרנק לוקאס (דנזל וושינגטון) יורה ביריבו למוות. בינתיים אלסוורת' "באמפי" ג'ונסון (קלארנס ויליאמס השלישי), מאפיונר אינטליגנטי, מנהל חלק גדול מהארלם ומנחיל את חכמתו לפרנק, נהגו לשעבר שנהפך להיות יד ימינו. ג'ונסון הולך לעולמו כתוצאה מהתקף לב ב-1968, כשהוא נמצא בחנות אלקטרוניקה. פרנק מתעב את הגנגסטרים הראוותניים שמשתלטים על הרלם ומחליט ליטול פיקוד בעצמו.

בינתיים, ריצי' רוברטס (ראסל קרואו), בלש ממשטרת העיר ניו יורק נאבק כדי לקיים נישואים כושלים, לימודי ערב בבית ספר למשפטים ואת הקריירה שלו במשטרה. כשריצ'י ושותפו, חוויאר ריברה, מגלים מיליון דולר בשטרות בלתי מסומנים בתוך רכב, ריצ'י עומד בפני הפיתוי ומסרב לקחת את הכסף לעצמו. היושר הנדיר שלו הופך אותו לאדם שנוא בעיני שאר הבלשים במחלקה, וגורם לשותפו להיות מגורש מהמשטרה, בעוד שפרשיות האהבים והחיים הכפולים שריצ'י מנהל גורמים לאשתו לרצות להתגרש ממנו ולקבל חסות על בנם. אחרי ששותפו שגורש נפטר כתוצאה ממנת יתר של "קסם כחול" (Blue Magic), סם מסוג הרואין שהוא טהור יותר וזול יותר ממה שנמכר עד כה בארצות הברית, יושרו של ריצ'י נזקף לזכותו כשמפקדו, קפטן לו טובאק (טד לוין), ממנה אותו על כוח המשימה החדש שהוקם על מנת לשים קץ לסחר הסמים במחוז אסקס, ניו ג'רזי, על ידי זה שירדוף אחר הספקים הראשיים ולא את אנשי הביניים. ריצ'י בוחר שוטרים ישרים כדי שיעזרו לו לגלות מי מספק את "קסם כחול".

לוקאס רוכש כמויות גדולות של הרואין טהור ו"מקצץ אותו" רק מעט לפני שהוא מוכר אותו ברחובות. הוא יוצר מותג "קסם כחול" ובעזרת מונופול שיש לו על חומר איכותי, הוא מהר עושה הון וקונה מספר מועדוני לילה ודירות. הוא מעביר את משפחתו מצפון קרולינה לניו ג'רזי, שם הוא רוכש אחוזה גדולה עבור אמו. הוא מגייס את חמשת אחיו שהופכים להיות סגניו והם עובדים יחדיו על הסחר והמכירה של הסם ברחובות הארלם. בעודו מתבסס, פוגש פרנק באווה, יפהפייה פורטוריקנית ומתאהב בה. בעוד עסקיו משגשגים, מנהל פרנק, בניגוד לאחרים, אורח חיים צנוע, הן כסימן לכוח וכדי להימנע מתשומת לבם של רשויות החוק, אולם לילה אחד חרג מהשיגרה והופיע ב"קרב המאה" בין מוחמד עלי לג'ו פרייז'ר, לבוש מעיל מפרוות צ'ינצ'ילה יקרה, במקום טוב ליד הזירה. רצה הגורל ובדיוק אז הבחין רוברטס באדם הבלתי מוכר מתרועע עם בכירי עולם הפשע, כאחד מראשי המאפיה האיטלקית. חשדו של רוברטס עולה, והוא מתחיל לחקור את הדמות החדשה (עבורו) בפשע המאורגן של העיר ניו יורק.

אפילו כשהבין כי חשף עצמו לעין המשטרה, עדיין היה על פרנק לשאת ולתת עם ראשי המאפיה, משפחת Lucchese ודומיניק קטאנו (ארמנד אסנטה), ולהדוף מעליו בלשים מושחתים ממשטרת ניו יורק, כמו הבלש טרופו (ג'וש ברולין) ששונא את פרנק, מנסה לסחוט ולאיים עליו. כשגם מכונית המוסטנג היקרה לפרנק מתפוצצת לנגד עיניו הוא מתעמת עם איש מאפיה מקומי ניקי בארנס (קובה גודינג ג'וניור) שנוהג לדלל ולמכור את החומר של פרנק, בשם המותג "קסם כחול". בעת שאחרחם מנסים להתנקש באשתו של פרנק. המצב מחריף כשכוחות הצבא האמריקאי מפנים את וייטנאם, סייגון נופלת, עמה מחוסל גם מקור אספקת להרואין, וספק הקוומינטנג מנחם אותו באהדה: "לעזוב כשאתה מצליח, זה לא אותו דבר כמו סתם לעזוב".

ריצ'י זוכה בהזדמנות פז כשאנשיו תופסים את בן-דודו של פרנק יורה בבת-זוגו ומנצלים זאת כדי לשכנעו לשאת מכשיר האזנה ולגלות מתי נוחת המטוס עם משלוח הסמים מווייטנאם. ריצ'י מחפש עם אנשיו בתוך ארונות המתים של החיילים האמריקאיים, הרוגי וייטנאם, אך ללא תוצאות. בינתיים מוביל טרופו את השוטרים לאחוזתו של פרנק. שם הם לוקחים את הכסף ששמר למקרי חירום. פרנק הזועם מתכוון להרוג את טרופו ואת עמיתיו, אך אימו של מתחננת שלא יעשה זאת והוא נרגע. כשהמטוס עם הסמים נוחת, ריצ'י ואנשיו עוקבים אחר מובילי הסמים לניו יורק ומשיגים נגדם צו מעצר. קבוצה גדולה של בלשי משטרה תוקפת את הדירה בה מוכנים הסמים ופורץ קרב יריות ביניהם לבין אנשיו של פרנק. סטיב לוקאס, אחיינו של פרנק, שויתר על קריית בייסבול בניו יורק יאנקיס והתחיל לעבוד עם דודו, נהרג בקרב. כשהפשיטה מתבצעת פרנק בכנסייה עם אימו, והוא נעצר כשהוא יוצא ממנה. בעת חקירתו מבהיר לו ריצ'י שיש לו מספיק הוכחות כדי לגזור עליו מאסר לשארית חייו אך עם זאת באפשרותו לקצר את עונשו אם יעזור לחקירה.

פרנק שמבין שאין לו שום ברירה מספק לו את שמות המבוקשים, כולל אנשי משטרה מושחתים מניו יורק, הנעצרים עמם, בעוד טרופו מעדיף להתאבד. ריצ'י, שעבר בינתיים את בחינות לשכת עורכי הדין, ממונה כתובע כללי, לרבות בתיקו של פרנק, אך בהמשך עוזב את משרתו כתובע, ונעשה סנגור פרטי. הלקוח הראשון שלו הוא פרנק, שהודות לשיתוף פעולתו עם רשויות החוק, נעצרים מרבית אנשיי ה-DEA והמשטרה המושחתים והוא עצמו משוחרר בתום 15 שנות מאסר מתוך השבעים שנגזרו עליו. בסיום הסרט הוא פוסע אל מחוץ לכלא בשנת 1991, מבוגר בהרבה יותר ומנותק מהעולם.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 רכשו אולפני יוניברסל ואימג'ין אנטרטיינמנט Imagine Entertainment את הזכויות על "The Return of Superfly", ספור שכתב מארק ג'ייקובסון והתפרסם בניו יורק מגזין, על עלייתו ונפילתו בשנות השבעים של ראש רשת הסמים פרנק לוקאס. [2] ב-2002 הציג התסריטאי סטיבן זאיליאן תסריט בן 170 עמודים לבמאי רידלי סקוט שהביע עניין בבימוי שני סרטים על בסיס התסריט. אולם, סקוט לא נרתם לפרויקט מיד. בנובמבר 2003 באו יוניברסל ואימג'ין במשא ומתן עם בריאן דה פלמה לביים את Tru Blu, עם התסריט של זאיליאן על פרנק לוקאס. [3] זאיליאן פירש את הסיפור כאחד שעוסק ב"עסקים אמריקאיים ובגזע" ויצר את ספורו סביב עסקים גדולים. [4] ההפקה הייתה מיועדת להתחיל באביב 2006. [2] במרץ 2004 נכנס האולפן למשא ומתן מחודש על תפקיד הבמאי עם אנטואן פקואה ובד בבד עם דנזל וושינגטון לככב כפרנק לוקאס. [5] במאי שלאחר מכן, בא בניסיו דל טורו במגעים לגלם את דמותו של הבלש ריצ'י רוברטס, שתפש את לוקאס. הפקת Tru Blu נקבעה לסתיו 2004, כשהסרט יועד לצאת לבתי הקולנוע ב-3 ביוני 2005. [6] בספטמבר 2004, ניהל דניה רמירז משא ומתן להצטרף לצוות השחקנים של הסרט שכונה עכשיו אמריקן גנגסטר. [7]

אולפני יוניברסל דיווחו שהתקציב ההתחלתי של הסרט היה שמונים מיליון דולר, אך הוא העפיל לתשעים ושלושה מיליון דולר, בגלל עשרה מיליון דולר עלויות פיתוח ושלושה מיליון דולר נוספים בשל העיכוב בהתחלת ההפקה. מקורות המקורבים לבמאי עומדים על כך שהתקציב ההתחלתי היה 93$ מיליון. האולפן רצה להפיק את אמריקן גנגסטר בטורונטו במקום בניו יורק על מנת לחסוך כסף, אבל פוקואה התנגד לשינוי במיקום. ג'נרל אלקטריק, חברת האם של האולפנים קיבלה זיכוי מס בעיר ניו יורק, לכן עברה ההפקה לעיר. אולם תקציב הסרט עלה ל-98$ מיליון. מקורבים לפוקואה טוענים שהוא תר אחר דרכים להפחית את התקציב, אבל האולפן סבר בניגוד אליו שיש להשאיר כמה אלמנטים בהפקה שהוא רצה להשמיט. הבמאי רצה לצלם את החלק של וייטנאם בתאילנד ולצרף לצוות השחקנים שמות ידועים כמו ריי ליוטה וג'ון ריילי לתפקידים משניים. פוקואה הגדיל את התקציב בכך שהוא רצה לכתוב מחדש את התסריט במהלך תהליך ההפקה. לבמאי גם לא היו רשימת אתרי צילום מתוכננים והוא לא דאג לשחקני משנה שיתחילו בהפקה. [8]

פוקואה פוטר ב-1 באוקטובר 2004, ארבעה שבועות לפני שהחלו הצילומים. [8] האולפן מציין חילוקי דעות יצירתיים כסיבה לפיטורי הבמאי. [9] אחרי עזיבתו של פוקואה, נפגשה הנהלת האולפן עם פיטר ברג כדי שיביים את הסרט, ודנזל וושינגטון אישר את הבחירה. [8] חיפוש הבמאי ייקר את עלויות התקציב הפוטנציאליות ל-80$ מיליון והיה חשש שההכנסות מהסרט לא יחזירו את ההשקעה בגלל הנושא שלו, יוניברסל ביטלו את הפקת אמריקן גנגסטר, בציינם אילוצי זמנים ומרכיבים יצירתיים כסיבה לכך. [10] הביטול עלה לאולפן 30$ מיליון, שמתוכם 20$ מיליון שולמו לוושינגטון ו-5$ מיליון שולמו לדל טורו בגלל החוזה שלהם שהיה בנוסח pay or play contracts. Entertainment Weekly דיווח ששאיפתו של פוקואה להפיק את הסרט התבססה בעיקר על נקודת מבטו של במאי אפרו-אמריקאי שעובד עם שחקן אפרו-אמריקאי לתפקיד הראשי ושלדעתו סרט עתיר תקציב יהיה בעל סיכויים טובים לזכות באוסקרים. [11]

במרץ2005 הוחיה הסרט אמריקן גנגסטר כשאימג'ין ניהלו מגעים עם טרי ג'ורג' לשכתב את התסריט של זאיליאן ולביים את הסרט, שתקציב היעד שלו עתה היה 50$ מיליון. [12] בחודש מאי שלאחר מכן, דובר עם ויל סמית' להחליף את דנזל וושינגטון בתפקיד פרנק לוקאס, אף על פי שעצרו את ההצעה עד שג'ורג' השלים את הגרסה החדשה של התסריט. [13] אחרי פגישה בין סקוט וזאיליאן על פרויקט אחר, העלה זאיליאן את נושא הפרויקט לרידלי סקוט שוב, שהחליט שהוא מוכן לבצע אותו. המפיק בריאן גרייזר ומנהל אימג'ין ג'ים ויטאקר הכריעו נגד התסריט של ג'ורג ובעד לשוב לחזון של זאיליאן. [14] בפברואר 2006, בא סקוט בדברים עם האולפן במטרה לשוב לתסריט המקורי של זאיליאן ולנטוש את זה של ג'ורג' כבסיס לסרט. וושינגטון שב לתפקידו כלוקאס, וראסל קרואו צורף לליהוק בתפקיד רוברטס. [3]

ההפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקוט דן על התסריט עם השחקן ראסל קרואו בעת שהם עבדו ביחד על הסרט A Good Year בשנת 2006 בצרפת, והם תכננו לקחת על עצמם את הפרויקט. הבמאי בחן את תסריטו של זאיליאן, את התסריט המשוכתב של טרי ג'ורג' וגרסה נוספת של ריצ'רד פרייס כשהבמאי אנטואן פוקואה ניהל את הפרויקט. סקוט העדיף את גישתו של זליאן ובחר בו בביצוע הפרויקט, הבמאי עמד בפני אתגר בתסריט מאז שדמויותיהם של פרנק לוקאס וריצ'י רוברטס אינן פוגשות זו את זו עד לעשרים דקות לפני שהסרט מסתיים. הבמאי חיפש להעבות את עולמותיהם הפרטיים של הדמויות ולפתח אותם שיחתכו את הסצינות במעבר בין דמות לדמות כדי ליצור שיווי משקל. נכתבו עלילות משנה כמו יחסיו של לוקאס עם משפחתו ונישואיו הכושלים של רוברטס כדי להעשיר את הרקע של הדמויות. [15]

סקוט בחר לביים את אמריקן גנגסטר בהתבסס על הערכים הפרדוקסלים של פרנק לוקאס וריצ'י רוברטס. הסרט מתעכב מעט ומשווה בין הפרקטיקות האתיקות של הגנגסטר "המרושע" לבין בלש המשטרה רודף הנשים שכושל בנישואיו ועם זאת רודף צדק מאין כמוהו בעבודתו כשוטר. וושינגטון, שבדרך כלל אינו חובב של סרטי מאפיה, בחר לגלם את דמותו של לוקאס בהתבסס על כך שהוא ראה את חייו של לוקאס נעים כבקשת, כשהוא עולה לגדולה ונופל כעונש על מעשיו הנלוזים. [2] קרואו נלקח לפרויקט בגלל שהוא עבד קודם לכן עם הבמאי על הסרטים גלדיאטור ו־A Good Year. [16] ההפקה החלה בקיץ 2006. (הערה 2) כדי להתכונן לתפקידיהם, השחקנים נפגשו עם הדמויות האמיתיות אותן גילמו. וושינגטון רכש את מבטאו הדרומי של לוקאס, קרואו סיגל את סגנון דיבורו ושפת גופו של רוברטס, ונעזר בהקלטות קוליות של רוברטס כדי לעשות זאת. (הערה 3) במרץ שאחרי כן, האולפן רכש מחדש את זאיליאן כדי שישכתב את התסריט ל אמריקן גנגסטר. (הערה 14) נפוצו שמועות שוושינגטון קיבל 20$ מיליון נוספים כשהפרויקט התחדש, אך השמועות הללו התבררו כלא נכונות. לפי Variety התשלום הנוסף שקיבל הוא רק מרווחי הסרט. [17]

הצילומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי רידלי סקוט הציג פרסומות טלוויזיה משנות השישים ועד לשנות השמונים שכרוכים בטיולים בעיר ניו יורק באותו פרק זמן שהסרט מתרחש. הבמאי חיפש להתרחק מאטמוספירת "החיפושיות" עבור הסרט ובמקום זה ליצור אווירה עלובה יותר. סקוט מתאר את השקפתו על התפאורה "הרלם הייתה באמת, באמת מוזנחת, מורכבת מאבני בניין חומות יפהפיות ומתפרקות." (הערה 15) ההפקה ועיצוב התלבושות הודגשו, והעבירו את המיקום לרחובות הרעועים של מנהטן עילית משלהי שנות השישים עד לראשית שנות השבעים. דנזל וושינגטון, כפרנק לוקאס, לבש 64 מלבושים שונים. (הערה 18)

הבמאי צילם את אמריקן גנגסטר ב-180 אתרים שונים, מספר גבוה באופן בלתי רגיל להפקה, זאת בכל חמשת הרבעים של ניו יורק. כ-50–60 מהם היו בהרלם. הבמאי גם מצא מספר מבנים שנותרו מוזנחים מאז שנות הארבעים ולמרות בעיות היגייניות, הוא בחר לצלם סצינות באתרים הללו. דירתו של פרנק לוקאס בסרט צולמה במלון הילטון בניו יורק בליבה של מנהטן. כל האתרים בסרט היו אותנטיים, כשהיוצא מן הכלל היה בית הקפה של פרנק לוקאס, שנבנה כאתר בפני עצמו בפינה הצפון-מזרחית של הרחוב ה-122 בשדרת לנוקס Lenox Avenue. סקוט נוכח לדעת שהצילומים בהרלם יהיו קשים, הוא תיאר אותם כ"אזור של שדרות רחבות" שרצפת בטון והעדר עצים מספקים אפשרויות מוגבלות לזוויות צילום. (הערה 15) בנוסף לכך שצילם בחמשת הרבעים, הוא צילם גם במחוז ווסצ'סטר Westchester County באחוזת בריאקליף Briarcliff Manor.

הפצת הסרט וההצלחה בקופות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לפני שיצא אמריקן גנגסטר לבתי הקולנוע, צופה בסרט הדליף ידיעה באינטרנט. [18] הסרט הופץ בתחילה בארצות הברית וקנדה ב-2 בנובמבר 2007 ב-3,054 בתי קולנוע. [19] בסופשבוע הראשון של הקרנתו בארצות הברית וקנדה, גרף אמריקן גנגסטר $43,565,115, [20] והיה הסרט המכניס ביותר באותו סופשבוע. (הערה 22) ברנדון גריי מ-Box Office Mojo מדווח שהיה זה סרט הפשע שהרוויח הכי הרבה בראשית הפצתו בארצות הברית והיה הסרט המצליח ביותר בראשית הפצתו של דנזל וושינגטון וראסל קרואו. (הערה 23) נכון ל-25 באפריל 2009, גרף הסרט $130,164,645 בארצות הברית ו-$136,300,329 ברחבי העולם ובסך הכול סכום של $266,465,037. (הערה 21) בכך הפך הסרט לרווחי במיוחד, בהתחשב בכך שתקציבו היה 100$ מיליון ושהוא קיבל בחזרה פי שניים וחצי מהסכום שהושקע בו. זהו גם הסרט המצליח ביותר של דנזל וושינגטון.

הביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה באופן כללי לביקורות אוהדות מהמבקרים. בסיכום הביקורות באתר Rotten Tomatoes, סברו 79% מהמסקרים שאמריקן גנגסטר הוא טוב. [21] באתר דומה Metacritic, נתנו לסרט 38% מהסוקרים ציון ממוצע של 76 מתוך 100. [22] סברו שאמריקן גנגסטר יהיה מועמד לאוסקר בהתבסס על סגנון הסרט ועל הופעותיהם של השחקנים, בכלל זה האפשרות של זכייתו של רידלי סקוט בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר. [23] בראיון שנתן לוקאס הוא נזעם על הסרט ועל הופעתו של דנזל וושינגטון ושהוא נדהם באיזו צורה הוא "גרם לו להראות מושפל". [24] במאמר של סוזנה קלהן בניו יורק פוסט הצהיר לוקאס ש"הוא מאשר שרק 20 אחוזים מהסרט נכון." לפי אותו המאמר ביקר רוברטס את הסרט בגלל שהוא תיאר מאבק שהוא ניהל לכאורה על חסות ילדו, בעוד שלמעשה בחיים האמיתיים מעולם לא היו לו ילדים. רוברטס מתח ביקורת על תיאור דמותו של לוקאס, ותיאר אותו כ"כמעט אציל". [25]

סטרלינג ג'ונסון הבן, שופט פדרלי ששירת כתובע מיוחד לענייני סמים וסייע למאסרו ולמשפטו של לוקאס, תיאר את הסרט כ"אחוז אחד מציאות ותשעים ותשעה אחוזים הוליווד." ג'ונסון אמר שבחיים האמיתיים לוקאס היה "בור", "רשע", "אלים" ו"כל מה שדנזל וושינגטון אינו." [26] הסוכנים לשעבר של הרשות למלחמה בסמים DEA : ג'ק טול, גרגורי קורנילוף ולואיס דיאז הגישו תביעת דיבה נגד סרטי יוניברסל בטענם שהאירועים בסרט היו רחוקים מאוד מהאמת ושהסרט השמיץ אותם ומאות סוכנים אחרים. [27] התביעה נדחתה לבסוף. [28]

עשר הביקורות המובילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה זו היא של שמונה מחמישים מבקרים שונים שהרכיבו רשימות של עשרת הסרטים הטובים ביותר לשנת 2007. [29]

  • 2nd - Carrie Rickey, The Philadelphia Inquirer
  • 5th - Richard Roeper, At the Movies with Ebert & Roeper
  • 5th - Stephen Hunter, The Washington Post
  • 6th - David Germain, Associated Press[33]
  • 6th - Peter Travers, Rolling Stone[34]
  • 7th - Lou Lumenick, New York Post
  • 8th - Rene Rodriguez, The Miami Herald

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד המבקרים האפרו-אמריקני

  • שחקנית המשנה הטובה ביותר (רובי די)

פרס סטלייט

  • העריכה הטובה ביותר

Screen Actors Guild‏ (SAG)

  • הופעה מצוינת של שחקנית אשה בתפקיד משנה (רובי די)

מועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס האוסקר

  • שחקנית המשנה הטובה ביותר (רובי די)
  • התפאורה הטובה ביותר

Broadcast Film Critics Association

  • הסרט הטוב ביותר
  • השיר המקורי הטוב ביותר ("Do You Feel Me")

פרס באפט"א לשנת 2008

פרס גלובוס הזהב

  • סרט הדרמה הטוב ביותר
  • ההופעה הטובה ביותר של שחקן בסרט דרמה (דנזל וושינגטון)
  • הבמאי הטוב ביותר (רידלי סקוט)

Image Awards

  • הסרט הטוב ביותר
  • שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט (רובי די)

פרס סטלייט

  • השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה (דנזל וושינגטון)
  • שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט דרמה (רובי די)
  • השיר המקורי הטוב ביותר ("Do You Feel Me")

Screen Actors Guild‏ (SAG)

  • ההופעה הטובה ביותר של צוות השחקנים בסרט קולנוע

הפסקול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 ליאור כהן Lyor Cohen "The Biz," זוכה ה-Greg Calloway (לבדוק שם ניסוח) שמע על הסרט וניסה להפיק פסקול. הוא הציג את הרעיון בפני קרייג קלמן, היושב ראש של Atlantic Records וג'ין נלסון, היושב ראש של- A&R ונודע לו מאוחר יותר שאולפני יוניברסל וורנר לא יכלו להשתתף בהפקת הפסקול. בין אפריל למאי 2007, המלחין מרק סטרייטפלד הקליד פרטיטורה לאמריקן גנגסטר תוך שהוא משתמש בשמונים קטעי תזמורת שהוא הקליט בחלקים כמו גם באקוסטיקה שהכין מראש וביצע כל זאת בעצמו. [30] הנק שוקלי Hank Shocklee הלחין והקליט חומר מוזיקלי נוסף.

אלבום הפסקול הרשמי של אמריקן גנגסטר הופץ בידי Def Jam Recordings בשבוע יציאתו של הסרט לבתי הקולנוע. בנוסף לפרטיטורות של סטרייטפלד ושוקלי, הציג אלבום הפסקול גם שירים תקופתיים משנות השישים והשבעים אותם ביצעו זמרי הבלוז והנשמה בובי וומאק, הסטייפל סינגרס, סאם אנד דייב, וג'ון לי הוקר. [31]

אלבום הפסקול הופץ בידי Varèse Sarabande ב-19 בפברואר 2008.

במקור דנזל וושינגטון לחץ על מפיק הסרט בריאן גרייזר כדי ש-Jay-Z הראפר ונשיא Def Jam יצור פסקול בשביל הסרט, אבל גרייזר והבמאי רידלי סקוט התנגדו מכיוון שהם רצו שתהיה בסרט תחושה אותנטית של שנות השבעים. כתוצאה מכך, נוצרו רק שני קטעים מושרים חדשים במיוחד בשביל הסרט. "Heart of the City (Ain't No Love)", שירו של Jay-Z מתוך אלבומו משנת 2001 The Blueprint נכלל בקטעי הסרט. במקום שיצור פסקול במיוחד בשביל הסרט, הפיץ Jay-Z אלבום בהשראת הסרט, שכונה אף הוא אמריקן גנגסטר, בד בבד עם הפצת הסרט. [31]

קטעי המוזיקה בסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1. "Do You Feel Me" – 3:56 

Performed by Anthony Hamilton

2. "Why Don't We Do It in the Road?" – 3:46 

Performed by Lowell Fulson

3. "No Shoes" – 2:24 

Performed by John Lee Hooker

4. "Across 110th Street" – 3:47 

Performed by Bobby Womack

5. "Stone Cold" – 4:06 

Performed by Anthony Hamilton

6. "Hold On I'm Comin'" – 2:31 

Performed by Sam & Dave

7. "I'll Take You There" – 4:34 

Performed by The Staple Singers

8. "Can't Truss It" – 4:39 

Performed by Public Enemy

9. "Checkin' Up on My Baby" – 2:12 

Performed by Hank Shocklee

10. "Club Jam" – 3:10 

Performed by Hank Shocklee

11. "Railroad" – 2:20 

Performed by Hank Shocklee

12. "Nicky Barnes" – 3:11 

Performed by Hank Shocklee

13. "Hundred Percent Pure" – 2:13 

Performed by Marc Streitenfeld

14. "Frank Lucas" – 2:40 

Performed by Marc Streitenfeld

הגרסאות הביתיות של הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסאות הביתיות של הסרט הופצו ב-DVD וב-HD DVD ב-19 בפברואר 2008.

גרסה ה-DVD של אמריקן גנגסטר כללה ערכה ובה שני דיסקים ובה קטע של צילומים שלא נראו בסרט בן 19.23 דקות, [32] שכוללים סוף מורחב; הגרסה המקורית של הסרט גם נכללה בערכה.

שוחרר גם אוסף של שלושה דיסקים והוא כלל מהדורה מורחבת בת שני דיסקים עם דיסק בונוס וספר בן 32 עמודים שתיעד את הפקת הסרט. דיסק הבונוס מכיל שני קליפים של מוזיקה, אחד של Jay-Z והשני של Ghostface Killah וקטעים בטלוויזיה ששודרו על הסרט, הוא גם כלל a Digital Copy של הגרסה המורחבת של הסרט.

הסרט הופץ בשלב ב-14 באוקטובר 2008 בדיסק Blu-ray ; קרוב לשישה חודשים אחרי שטושיבה הפסיקה לשווק את ה-HD DVD. מהדורת ה־Blu-ray של הסרט כוללת גם את הגרסה הקולנועית וגם את הגרסה המורחבת של הסרט על דיסק יחיד בן 50GB.

עבודות בהשראת אמריקן גנגסטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עורר את השראתו של Jay-Z ליצור אלבום קונספט, שגם הוא כונה אמריקן גנגסטר.[33] Jay-Z ראה את הסרט בהקרנה מוקדמת והייתה לו עליו "השפעה עצומה". הראפר הקליט קטעי מוזיקה שניזונו מחלקים מסוימים בסרט. האלבום אמריקן גנגסטר הוא נדיר בין האלבומים שהוקלטו בהשראה, מכיוון שהקליט אותו אמן אחד, במיוחד שמדובר באמן מרכזי שאין לו שום תפקיד בסרט. הניו יורק טיימס שיער ששחרור האלבום בצמוד לסרט ימשוך חובבי קולנוע צעירים ויעזור לאולפני יוניברסל להכניס רווחים ולהתאושש מההיסטוריה הבעייתית שלוותה לעשיית הסרט ועלתה הון רב. [34]

משחק מחשב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2007 פיתחה Gameloft משחק וידאו המבוסס על הסרט ושמו אמריקן גנגסטר. [35]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Leland, John (October 29, 2006). "Gross National Product". The New York Times.
  • Collins, Max Allan (October 2007) (Mass Market Paperback). American Gangster. Novelization of the film. Forge Books. ISBN 0765359014.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fleming, Michael (2006-02-13). "'Gangster' redux". Variety.
  2. ^ 1 2 3 Kleinknecht, William (2006-10-05). "FROM FOES TO FRIENDS AND NOW ON TO FAME". The Star-Ledger.
  3. ^ 1 2 Fleming, Michael (2003-11-05). "U is re-Imagined". Variety.
  4. ^ Leland, John (2006-10-29). "Gross National Product". The New York Times.
  5. ^ Snyder, Gabriel; Michael Fleming (2004-03-15). "'Tru Blu' has liftoff at Imagine"
  6. ^ Fleming, Michael (2004-05-23). "Del Toro's 'Tru' calling". Variety.
  7. ^ "Ramirez Joining Fuqua's American Gangster" ComingSoon.net. 2004-09-13.
  8. ^ 1 2 3 Rebecca Ascher-Walsh; Jeff Jensen (2004-10-22). "'Gangster' Wrap". Entertainment Weekly.
  9. ^ Fleming, Michael (2004-10-03). "Fuqua ankles 'Gangster'" Entertainment Weekly.
  10. ^ Fleming, Michael (2004-10-06). "'American Gangster' pic rubbed out by U". Variety.
  11. ^ Rebecca Ascher-Walsh; Jeff Jensen (2004-10-22). "'Gangster' Wrap" Entertainment Weekly.
  12. ^ Fleming, Michael (2005-03-13). "U's still high on 'Gangster'" Variety.
  13. ^ Fleming, Michael (2005-05-30). "Thesp's 'American' dream". Variety.
  14. ^ Fleming, Michael (2006-03-23). "U gets going on 'Gangster'". Variety.
  15. ^ Edward Douglas (2007-10-25). "Ridley Scott's American Gangster". ComingSoon.net.
  16. ^ Morris, Wesley (November 5, 2006). "Russell Crowe learns to smile". The Boston Globe.
  17. ^ Thompson, Anne (Oct. 17, 2007). "American Gangster: A Grazer Tale". Thompson on Hollywood. "Denzel Washington had already gotten paid his upfront guarantee pay-or-play, so he signed on just for his gross."
  18. ^ "‘American Gangster’ Leaked Online a Whole Week Early!". New York. October 24, 2007.
  19. ^ Pamela McClintock; Dave McNary (2007-11-01). "Buzz builds for fall box office". Variety.
  20. ^ "American Gangster (2007)" Box Office Mojo.
  21. ^ "American Gangster". Rotten Tomatoes.
  22. ^ "American Gangster (2007): Reviews". Metacritic.
  23. ^ Paul Harris (2007-09-30). "Why drug lord fascinates US". Guardian Unlimited.
  24. ^ Bradley Davis (October 26, 2007). "Breakfast with the real 'American Gangster'" Dateline (MSNBC).
  25. ^ Susannah Cahalan (November 4, 2007). "GANGING UP ON MOVIE'S 'LIES'" Dateline (MSNBC).
  26. ^ "Is 'American Gangster' really all that 'true'?". CNN. January 22, 2008.
  27. ^ "DEA agents sue over 'American Gangster'" WPRI.
  28. ^ Larry Neumeister (February 15, 2008). "Lawsuit Brought by Retired Federal Drug Agents Dismissed"
  29. ^ "Metacritic: 2007 Film Critic Top Ten Lists" Metacritic.
  30. ^ Dan Goldwasser (2007-05-15). "Marc Streitenfeld scores Ridley Scott's American Gangster" ScoringSessions.com.
  31. ^ 1 2 David M. Halbinger; Jeff Leeds (2007-09-20). [ScoringSessions.com. http://www.scoringsessions.com/news/87/. "For Jay-Z, Inspiration Arrives in a Movie"] The New York Times.
  32. ^ Movie-Censorship.com
  33. ^ דייוויד הלבפינגר, ג'ף לידס, לוקח את החוק לידיים, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2007
  34. ^ David M. Halbinger; Jeff Leeds (2007-09-20). "For Jay-Z, Inspiration Arrives in a Movie". The New York Times.
  35. ^ "American Gangster Review" IGN.com. November 16, 2007.


סרטים בבימויו של רידלי סקוט
שנות ה-70 של המאה ה-20 הדואליסטים (1977) • הנוסע השמיני (1979)
שנות ה-80 של המאה ה-20 בלייד ראנר (1982) • אגדה (1985) • זר שומר עלי (1987) • גשם שחור (1989)
שנות ה-90 של המאה ה-20 תלמה ולואיז (1991) • 1492: מעבר לאופק (1992) • ים של חברים (1996) • ג'י איי ג'יין (1997)
העשור הראשון של המאה ה-21 גלדיאטור (2000) • חניבעל (2001) • בלאק הוק דאון (2001) • אנשי המזימות (2003) • ממלכת גן עדן (2005) • שנה מופלאה (2006) • אמריקן גנגסטר (2007) • גוף השקרים (2008)
העשור השני של המאה ה-21 רובין הוד (2010) • פרומתאוס (2012) • היועץ (2013) • אקסודוס: אלים ומלכים (2014) • להציל את מארק וואטני (2015) • הדו-קרב האחרון (2020)
העשור השלישי של המאה ה-21 בית גוצ'י (2021) • נפוליאון (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמריקן_גנגסטר&oldid=39898164"