לדלג לתוכן

אנה קינגספורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה קינגספורד
Anna Kingsford
אנה קינגספורד
אנה קינגספורד
אנה קינגספורד
לידה 16 בספטמבר 1846
Maryland, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1888 (בגיל 41)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אנגליה
מקום קבורה St Eata's Church, Atcham עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל אחת מהרופאות האנגליות הראשונות, פעילה נגד ניסויים בבעלי חיים, צמחונית
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Anna Kingsford signature
www.anna-kingsford.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה קינגספורד (באנגלית: Anna Kingsford;‏ 16 בספטמבר 1846 – 22 בפברואר 1888) הייתה רופאה אנגלייה, צמחונית, לוחמת נגד ניסויים בבעלי חיים, ופעילה למען זכויות נשים. קינגספורד הייתה אחת מהנשים הראשונות באנגליה שקיבלו תואר ברפואה, אחרי אליזבת גארט אנדרסון. בנוסף, הייתה הסטודנטית היחידה לרפואה באותו הזמן שסיימה את הלימודים מבלי לערוך ניסויים אפילו על בעל חיים אחד. היא למדה את התואר שלה בפריז וסיימה בשנת 1880, לאחר שש שנים של לימודים. עבודת התזה הסופית שלה, "L'Alimentation Végétale de l'Homme",הייתה על יתרונות הצמחונות ופורסמה באנגלית ב-1881 בשם: "The Perfect Way in Diet" (הדרך המושלמת בתזונה)[1]. באותה שנה, היא ייסדה את האגודה לשינוי בתזונה (Food Reform Society), ונסעה ברחבי בריטניה להרצות על צמחונות. בנוסף, הרצתה נגד ניסויים בבעלי חיים גם בפריז, ז'נבה ולוזאן. קינגספורד שימשה גם כסגנית יו"ר האגודה הצמחונית (אנ'), ובשנת 1886 העידה על עצמה שהיא אינה צמחונית משום ש"במשך כל התקופה הזאת, צרכתי מוצרים מהחי כגון חמאה, גבינה, ביצים וחלב" (המושג 'צמחונות' הובן במקור כמושג המתאר למעשה תזונה טבעונית)[2].

קינגספורד התעניינה בבודהיזם ובגנוסטיקה, והפכה פעילה באגודה התאוסופית באנגליה. בשנת 1883 הפכה לנשיאת הסניף בלונדון של האגודה התאוסופית. היא אמרה שקיבלה תובנות במצבים דמויי טראנס ובשנתה; אלה נאספו מתוך כתבי היד שלה ומקונטרסים על ידי מי ששיתף איתה פעולה לאורך כל החיים אדוארד מייטלנד. הדברים פורסמו לאחר מותה בספר "Clothed with the Sun" בשנת 1889[3]. חייה היו רצופים במצבי חולי ובריאות והיא נפטרה מדלקת ריאות בגיל 41. כתיבתה של קינגספורד לא הייתה ידועה כמעט במשך 100 שנים גם לאחר שאדוארד מייטלנד פרסם את הביוגרפיה שלה בשנת The Life of Anna Kingsford 1896. עם זאת, הלן רפפורט (Helen Rappaport) כתבה ב-2001 כי חייה ועבודתה נלמדים כעת שוב.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינגספורד נולדה במרילנד פוינט, סטרטפורד, עכשיו חלק ממזרח לונדון, אבל אז באסקס להוריה אליזבת אן שרודר וג'ון בונוס, סוחר עשיר. קינגספורד הייתה ילדה מפותחת מהרגיל, כתבה את השיר הראשון שלה כאשר הייתה בת תשע, ואת המעשייה ביאטריס: סיפורם של הנוצרים הראשונים, בהיותה בת שלוש עשרה. דבורה רודסיל כתבה כי קינגספורד נהנתה מציד שועלים, עד שיום אחד היה לה חזון של עצמה כמו שועל[4][1]. על פי מייטלנד, היא הייתה בעלת יכולת לראות את הנולד, לראות התגלויות ולנבא את הדמויות והגורלות של אנשים. את יכולות אלה היא שמרה לעצמה בשקט[5].

בשנת 1867, בגיל 21, היא התחתנה עם בן דודה, אלג'רנון גודפרי קינגספורד. כשנה לאחר מכן, ילדה את בתה, עדית. בשנת 1872, על אף שבעלה היה כומר אנגליקני, היא המירה את דתה לקתולית רומית, דבר אשר לא הפריע לבעלה. בין השנים 1868 עד 1873, תרמה קינגספורד מאמרים למגזין "פני פוסט"[6]. 700 פאונד שקיבלה מדי שנה מאביה, אפשרו לה לקנות בשנת 1872 את כתב העת, The Lady's Own Paper ולהפוך לעורכת שלו. דבר זה קישר אותה עם כמה נשים בולטות באותה התקופה וביניהן הסופרת הפמיניסטית, והפעילה נגד ניסויים בבעלי חיים פרנסס פאוור קובי. מאמר שפורסם על ידי קובי בכתב העת The Lady's Own Paper בנוגע לביצוע ניסויים בבעלי חיים, הוא זה שהצית אצל קינגספורד את העניין בנושא[1].

לימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד מייטלנד, משתף הפעולה עם קינגספורד וכותב הביוגרפיה שלה

בשנת 1873, קינגספורד פגשה את הסופר אדוארד מייטלנד (אנ'), אלמן, שחלק עמה את הדחייה לחומרנות. עם ברכתו של בעלה, השניים החלו לשתף פעולה. מייטלנד לווה אותה לפריז כאשר היא החליטה ללמוד רפואה. פריז הייתה באותו זמן מרכז של מהפכה בלימודי פיזיולוגיה, על רקע ניסויים בבעלי חיים, במיוחד על כלבים שרובם נערכו ללא הרדמה. קלוד ברנאר (1813-1878), שתואר כ"אבי הפיזיולוגיה", עבד שם, ואמר כי "פיזיולוג אינו אדם רגיל: הוא מדען, אחוז דיבוק על ידי הרעיון המדעי שבו הוא עוסק. הוא אינו שומע את הצעקות של בעלי החיים, אינו רואה את זרם הדם שלהם, הוא לא רואה דבר מלבד הרעיון שלו.."[1].

וולטר גרייצר, פרופסור אמריטוס בביוכימיה בקינגס קולג' לונדון, כתב כי התנגדות משמעותית לניסויים בבעלי חיים הופיעה באנגליה הוויקטוריאנית, כחלק ממיאוס במחקר שנערך בצרפת[7]. ברנאר ופיזיולוגים ידועים אחרים, כגון שארל רישה בצרפת ומייקל פוסטר באנגליה, ספגו ביקורת חריפה על עבודתם. המתנגדים לניסויים בבעלי חיים באנגליה הסתננו להרצאותיו של פרנסואה מז'נדי בפריז, מורו של ברנאר, אשר ניתח כלבים ללא הרדמה ולכאורה צעק עליהם בזמן עבודתו "Tais-toi, pauvre bête!" (שתוק, בעל חיים מסכן שכמותך)[7]. אשתו של ברנאר, מארי-פרנסואז ברנאר, התנגדה למחקר שלו, אף על פי שמחקרו מומן על ידי הנדוניה שלה[1]. בסופו של דבר, היא התגרשה ממנו והקימה אגודה נגד ניסויים בבעלי חיים. זו הייתה האווירה בפקולטה לרפואה ובבתי החולים הלימודיים בפריז כאשר קינגספורד נאלצה לשאת עמה נטל נוסף של היותה אישה. אף על פי שנשים הורשו ללמוד רפואה בצרפת, רודסיל כתבה כי הן לא התקבלו בברכה. קינגספורד כתבה לבעלה בשנת 1874 כי הדברים אינם קלים עבורה בשל היותה אישה יחידה בין מאה גברים בלימודים. בנוסף, תיארה את היחס המתנכר שקיבלה מצד האחראי עליה, שאמר לה כי מבחינתו היא לא אישה אך גם לא גבר.

קינגספורד הוטרדה מהמראות ומהקולות של הניסויים בבעלי חיים אותם ראתה. היא כתבה ב-20 באוגוסט 1879 כי היא חווה את הגיהנום בפקולטה לרפואה בפריז.

מוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן פרט, אחד מכותבי הביוגרפיה של קינגספורד, כתב כי קינגספורד נתפסה בגשם זלעפות בפריז בנובמבר 1886 בדרכה למעבדה של לואי פסטר, מהמתנגדים הבולטים לניסויים בבעלי חיים באותה התקופה. היא בילתה שעות בבגדים רטובים ופיתחה דלקת ריאות, אז נקראה שחפת ריאתית[8]. קינגספורד נסעה לריביירה הצרפתית ולאיטליה, בחלק מהזמן עם מייטלנד ובחלק מהזמן עם בעלה, מקווה לשווא שאקלים שונה יעזור לה להחלים. ביולי 1887, היא השתכנה בבית שהיא ובעלה שכרו בקנזינגטון, שם חיכתה קינגספורד למותה[9].

היא מתה ב-22 בפברואר 1888, בגיל 41, ונקברה בבית הקברות של סנט איטאס, בכנסייה של בעלה שנבנתה במאה ה-11, באטצ'אם על יד נהר הסוורן[8]. שמה, במותה נרשם כאנני קינגספורד. בעת נישואיה בסאסקס בשנת 1867, שמה היה אנני בונוס[9].

עבודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Unscientific science—moral aspects of vivisection" in Colville, W. J. Spiritual Therapeutics Or Divine Science. 1890, pp. 292–308.
  • "The Uselessness of Vivisection," 1882, in Hamilton, Susan. (ed.) Animal Welfare & Anti-vivisection 1870–1910: Nineteenth Century Woman's Mission. Taylor & Francis, 2004.
  • "The City of Blood" in Forward, Stephanie. (ed.) Dreams, Visions and Realities. Continuum International, 2003.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה קינגספורד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Rudacille Deborah, The Scalpel and the Butterfly, University of California Press, 2000
  2. ^ 70 years of The Vegan Society, The Vegan Society, 2004
  3. ^ http://www.anna-kingsford.com/english/Works_by_Anna_Kingsford_and_Maitland/Texts/06-OAKM-I-Cloted-web.htm
  4. ^ http://www.victorianweb.org/religion/kingsford1.html
  5. ^ Maitland, Edward, The Story of Anna Kingsford, Waktins, 1905
  6. ^ Dickins, Gordon, An Illustrated Literary Guide to Shropshire., Shropshire Libraries, 1987
  7. ^ 1 2 Gratzer, Walter, Eurekas and Euphorias: The Oxford Book of Scientific Anecdotes, Oxford University Press, 2004
  8. ^ 1 2 Pert, Alan, Red Cactus: The Life of Anna Kingsford, Pert Alan, 2006
  9. ^ 1 2 Anna Kingsford Biography: Withdrawal from the earth plane, ‏2007-02-22
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנה_קינגספורד&oldid=33438519"