אסף ליפשיץ
אסף ליפשיץ בסטודיו | |
לידה |
28 ביולי 1942 (בן 82) מעוז חיים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
אתר רשמי | |
אסף ליפשיץ (נולד ב-1942) הוא פסל ישראלי שעשרות מפסליו מעטרים מקומות שונים ומרכזיים ברחבי הארץ ממטולה בצפון עד באר שבע ומצפה רמון בדרום.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסף ליפשיץ נולד ב-1942 בקיבוץ מעוז חיים לישראל (שרוליק) וללאה ליפשיץ לבית שרשבסקי. כשליפשיץ היה בן שנתיים נהרגה אמו בתאונת אימוני ירי של "ההגנה"[1]. כיוון שאסור היה לומר לבריטים את הסיבה האמיתית, הומצא סיפור כיסוי לפיו אמו התאבדה, ואת סיבת המוות האמיתית של אמו גילה ליפשיץ בוודאות רק בבגרותו[2]. הוא למד בבית הספר בקיבוץ מעוז חיים ובצה"ל שירת כטנקיסט בשריון. אסף הוא בן למשפחה שרבים מבניה עוסקים באמנות הפיסול, הציור, העיצוב וכדומה. הוא בן דודו של הצייר אורי ליפשיץ. אחותו של אסף ליפשיץ (מצד אמו לאה) היא הסופרת דבורה עומר. אסף ליפשיץ עבד כמסגר בקיבוץ מעוז חיים ומפסל מנעוריו. הוא אוטודידאקט ומעולם לא למד אמנות בבית ספר מוכר לאמנות.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב פסליו של אסף ליפשיץ הם פסלי חוצות עשויים מיציקות ברונזה. רבים מפסליו מתארים דמויות משחקות ומשלבים דמיון ומציאות, צורות הנדסיות ודמות אדם. אחת מעבודותיו הבולטות הוא הפסל "הטייס השותה" הניצב בחזית קניון עזריאלי. הפסל עשוי ברונזה ופלדת אל-חלד המציג את דמותם של טייסי חיל-האוויר באור מעט שונה. באתר חיל-האוויר נכתב על הפסל: "אסף ליפשיץ מנסה בפסל לשבור את התדמית המוקפדת של טייסי חיל-האוויר ומציג את הטייס כאשר הוא מבצע פעילות יומיומית וקיומית: שתיית מים הישר מן הברז. הוא לבוש למחצה בסרבל הטיסה וקסדתו מונחת על הקרקע ועוברי האורח יכולים ממש להתבונן בו מקרוב - בניגוד לדימוי הקלאסי של הטייס כדמות מורחקת ואצילית. בכך, משווה ליפשיץ אנושיות לדמות, ויוצר הזדהות מצד המתבונן. דמותו של הטייס השותה מבוססת על הטייס רס"ן בועז גפני שנהרג והוא בן 24." בכפר תבור מוצבים מוצגים כ-11 מפסליו והבולטים שבהם הפסלים: "הנער והסוס" הניצב בכיכר מרכזית בכפר תבור, ובהמשך הרחוב הפסל "ביקור הזוג רוטשילד" הניצב בככר הברון ונוצר ע"פ תצלום של הזוג רוטשילד בביקור בכפר תבור בשנת 1914. בחולון מוצב הפסל "האריה שאהב תות" כחלק מפרויקט גני סיפור - פסל ברונזה גדול מרשים בגובה של 2.5 מטר של אריה שלועו פעור ובו צרור תות שדה ופסל גדול של פרי תות. פסלים של אסף מוצגים גם בגן התעשייה תפן בגליל, במוזאון הפתוח בפארק התעשייה בעומר ליד באר שבע, בגני חוגה - עמק בית שאן, במטולה, במצפה רמון ובמקומות נוספים.
עבודות בולטות:
- פסל "שיחזור פריצת הדרך למצפה רמון" - מוצב בכיכר המרכזית שבמצפה רמון
- פסל "הברונית רוטשילד"- בכיכר הברונית שבכפר תבור
- פסל "יגאל אלון"- בכיכר יגאל אלון שבכפר תבור
- פסל "ביקור הזוג רוטשילד"- בכיכר הברון שבכפר תבור
- פסל "הטייס השותה"-מוצב בחזית קניון עזריאלי
- פסל "האריה שאהב תות" בגן סיפור בחולון
- פסל "ילד עם גלגל" - המוזיאון הפתוח בתפן
- פסל "מטוטלת" - מועצה אזורית מטה אשר
- פסל "אופניים לרקיע" - גן רמז
- הפסל "הדייג" - מוצב בכפר תבור
- פסל "תפוחים" - מוצב בכניסה למטולה
- הפסל "עץ הדעת והאלקטרוניקה"- מוצב בפקולטה לאלקטרוניקה בטכניון שבחיפה
- הפסל "שחפים ושיבר"- מוצב בטיילת של קריית ים
- פסל "חייל מהורהר" ברחבת "בית יד לבנים" בעפולה
- פסל "הנער והסוס" - מוצב בכיכר השומר שבכפר תבור
- פסל "הנורה" - מוצב בכפר תבור (ליד בנין המועצה)
- פסל דיוקנו של דוד עזריאלי- מוצב בקניון עזריאלי
- פסל "האנפות" בגשר שייך חוסיין
תערוכותיו
- 1999-מוזיאון המושבה, כפר תבור (יחיד).
- 2004-גלריה המגדל, ת"א (יחיד).
- 2008- 60 שנות אמנות ישראלית, פאריס (קבוצתית).
- 2010- קפה גלריה מעוז חיים, תערוכה משותפת עם אורי ליפשיץ ובני משפחה נוספים (קבוצתית).
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"הטייס השותה" מוצב בחזית קניון עזריאלי
-
"תפוחים", מטולה
-
"אופניים לרקיע", המוזיאון הפתוח, גן התעשייה עומר
-
"שחזור פריצת הדרך למצפה רמון", מצפה רמון
-
"דוד עזריאלי", קניון עזריאלי
-
"הלוחם המהורהר", עפולה
-
"עץ הדעת והאלקטרוניקה", הפקולטה לאלקטרוניקה בטכניון, בחיפה
- פסלים בכפר תבור
-
פסל "ביקור הזוג רוטשילד", ככר הברון
-
פסל "יגאל אלון", כיכר יגאל אלון
-
"הנער והסוס", כיכר השומר
-
"הנורה", ליד בניין המועצה
-
"הברונית רוטשילד", כיכר הברונית
- סדרת פסלים "האריה שאהב תות" בגן סיפור, חולון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אסף ליפשיץ
- האתר הרשמי - Asaf Lifshitz Sculptor
- אלי אלון, אסף ליפשיץ הפסל ממעוז חיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 ביולי 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קורות חייה באתר פרס ישראל
- ^ סמדר שיר, סיפרו לי שאמא נהרגה, מעריב, 21 באוקטובר 1976