לדלג לתוכן

אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן
Estadio Ramón Sánchez Pizjuán
כתובת C/ Sevilla Fútbol Club, s/n 41005
מיקום ספרדספרד סביליה, אנדלוסיה, ספרד
קואורדינטות 37°23′02″N 5°58′14″W / 37.383878°N 5.970467°W / 37.383878; -5.970467
אבן יסוד 1955
תקופת הפעילות 7 בספטמבר 1958 – הווה (66 שנים)
שופץ 1996, 2017
בעלים סביליה
מפעיל סביליה
משטח דשא
אדריכל מנואל מוניוס מונסטרי
קבוצות סביליה (1958–הווה)
נבחרת ספרד בכדורגל (משחקים נבחרים)
מושבים 43,883‏[1]
ממדי משטח 105 מ' × 68 מ'
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן (בספרדית: Estadio Ramón Sánchez Pizjuán) הוא אצטדיון כדורגל במזרח העיר סביליה שבספרד המכיל 43,883 מושבים. הוא המגרש הביתי של סביליה. האצטדיון נפתח ב-1958, כ-20 שנה מאז רכישת הקרקע לבנייתו ב-1937. האצטדיון נוסד כתחליף לאסטדיו נרביון, ונקרא על שמו של נשיא המועדון במשך מספר רב של שנים. האצטדיון הוא התשיעי בגודלו בספרד.

לעיתים משחקת באצטדיון נבחרת ספרד. ב-22 משחקים באצטדיון, היא ניצחה ב-19 וסיימה בתיקו בשלושה נוספים, ומשום כך רמון סאנצ'ס פיחואן הוא האצטדיון היחיד בו הנבחרת משחקת בדרך קבע אך מעולם לא הפסידה בו.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מועדון הכדורגל סביליה דאז, רמון סאנצ'ס פיחואן, רכש את הקרקע לבניית האצטדיון ב-1937. הבנייה עצמה החלה ב-1954 בלבד. לבחירת עיצוב האצטדיון נערכה תחרות, שניצח בה מנואל מוניוס מונסטרי, האדריכל שהיה שותף גם בעיצוב אצטדיון סנטיאגו ברנבאו.

לאחר מותו של פיחואן, מחליפו כנשיא המועדון, רמון דה קרנסה, הניח את אבן היסוד ב-2 בדצמבר 1956. אף על פי שלא הושלמה בנייתו, נפתח האצטדיון ב-7 בספטמבר 1958 במשחק ידידות בין סביליה לריאל חאן, שהסתיים בתוצאה 3:3. העבודה על האצטדיון הסתיימה ב-1974 בלבד, ותכולת האצטדיון הגיעה לכמות שיא של 77,000 צופים.

ב-1982 אירח האצטדיון שני משחקים של גביע העולם בכדורגל. הראשון היה בשלב הבתים, בין נבחרת ברזיל ונבחרת ברית המועצות, והשני היה בחצי הגמר, בין נבחרת גרמניה ונבחרת צרפת. ארבע שנים מאוחר יותר, אירח את משחק גמר גביע אירופה לאלופות 1986 בין ברצלונה לסטיאווה בוקרשט.

מאז המונדיאל עבר האצטדיון מספר שיפוצים ושינויים, שעיקרם היה הקטנת התכולה של האצטדיון. תחילה ל-70,500 צופים ומאוחר יותר 66,000 בשנות ה-80, עד ל-45,500 צופים לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, בהתאם לחוקי פיפ"א האוסרים על מקומות צפייה בעמידה, ולפיכך מותקנים מושבים שמאפשרים כמות מצומצמת של צופים.

ב-18 במאי 2022 נערך באצטדיון משחק הגמר בין איינטרכט פרנקפורט לבין גלאזגו ריינג'רס במסגרת הליגה האירופית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Sevilla Fútbol Club - La entidad". Sevilla FC. נבדק ב-10 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)


אצטדיוני גביע העולם בכדורגל 1982
אצטדיון קרלוס טרטיירה (אוביידו) • אצטדיון חוסה ריקו פרס (אליקנטה) • אצטדיון מנואל מרטינס ולרו (אלש) • אסטדי דה סאריה (ברצלונה) • קאמפ נואו (ברצלונה) • אצטדיון סן ממס (בילבאו) • אצטדיון חוסה סורייה (ואיאדוליד) • אצטדיון באלאידוס (ויגו) • אצדטיון לואיס קסנובה (ולנסיה) • אצטדיון אל מולינון (חיחון) • אצטדיון ריאסור (לה קורוניה) • אצטדיון לה רוסלדה (מאלגה) • אצטדיון ויסנטה קלדרון (מדריד) • אצטדיון סנטיאגו ברנבאו (מדריד) • אצטדיון לה רומרדה (סרגוסה) • אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן (סביליה) • אצטדיון בניטו ויימרין (סביליה)
אצטדיוני הלה ליגה, עונת 2024/2025
אצטדיון RCDE (אספניול) • אל סדאר (אוססונה) • אנואטה (ריאל סוסידאד) • באלאידוס (סלטה ויגו) • בוטארקה (לגנס) • בניטו ויימרין (ריאל בטיס) • גראן קנריה (לאס פאלמאס) • האצטדיון האולימפי ליואיס קומפאניס (ברצלונה) • ואיקאס (ראיו ואיקאנו) • סון מוש (מיורקה) • חוסה סורייה (ריאל ואיאדוליד) • מטרופוליטנו (אתלטיקו מדריד) • לה סרמיקה (ויאריאל) • מונטיליבי (ז'ירונה) • מנדיסורוצה (אלאבס) • מסטאייה (ולנסיה) • סן ממס (אתלטיק בילבאו) • סנטיאגו ברנבאו (ריאל מדריד) • קולוסיאום אלפונסו פרס (חטאפה) • רמון סאנצ'ס פיחואן (סביליה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אצטדיון_רמון_סאנצ%27ס_פיחואן&oldid=39145662"