אריאטה
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק מערכה |
| מדינה מייצרת |
 איטליה |
| יצרן |
איווקו  |
| משתמשים עיקריים |
 צבא איטליה |
| מחיר | 7 מיליון דולר |
| שנת ייצור | 1995 |
| תקופת השימוש |
1995–הווה (כ־29 שנים) |
| דגם קודם | OF-40 / לאופרד 1 |
| דגם עוקב | אין |
| יחידות שיוצרו |
200 |
| מידע טכני | |
| אורך |
תובה: 7.59 מטר תותח קדימה: 9.67 מטר |
| רוחב | 3.61 מטר |
| גובה | 2.5 מטר |
| משקל | 59 טון |
| מהירות | 65 קמ"ש |
| טווח פעולה | 550 ק"מ |
| מנוע | דיזל, 1250 כ"ס |
| שריון | מסווג, שריון מרוכב |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 120 מ"מ חלק קדח |
| מספר פגזים | 42 בסך הכל, מהם 15 בצריח והשאר בתובה |
| חימוש משני | 2 מקלעי 7.62 מ"מ |
  | |
אריאטה (באיטלקית: Ariete; שמשמעותו איל ניגוח) הוא טנק מערכה המשמש את צבא איטליה. הטנק נבנה בשיתוף פעולה של החברות אוטו מלרה, פיאט ואיווקו. הטנק הראשון מתוך 200 הטנקים שהוזמנו נכנס לשירות ב-1995 ואחרוני הטנקים נמסרו באוגוסט 2002.
שמו של הטנק הוא על שם דיוויזיית השריון האיטלקית שהושמדה בקרב אל עלמיין השני.
ב-2020 פורסם שנעשו דיונים למציאת חלופה לטנק והחל משא ומתן לפיתוח טנק בשיתוף מספר מדינות, כדוגמת ספרד ופולין.[1]
מבנה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנעה ועבירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האריאטה מונע על ידי מנוע דיזל בעל 12 צילינדרים ו-1,250 כוחות סוס מתוצרת פיאט. הממסרת של הטנק מכילה בתוכה מערכת ריטרדר הידראולית ואת מערכת ההיגוי. לטנק עבירות גבוהה המאפשרת טיפוס עליות בזווית של 60 מעלות, נסיעה במהירות מקסימלית של 65 קמ"ש, האצה ל-32 קמ"ש בתוך 6 שניות, חציית תעלה בעומק של עד 4 מטרים לאחר הכנה או 1.2 מטר ללא הכנה מוקדמת.
מיגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיגונו של הטנק עשוי מחומרים מרוכבים וניתן דגש לחזית הטנק, בה עובה המיגון באופן משמעותי. המיגון עצמו בחלקים גדולים מהטנק משופע, ולטנק פלטות בזוקה להגנה על מזקו"ם הטנק.
לטנק שתי מדוכות עשן לצורך מיסוך, ויכולת שיגור מוץ להטעיית מערכות מכ"ם. הטנק צויד גם במערכת התרעה מתוצרת BAE Systems Italia המעניקה כיסוי מלא מסביב לטנק, 360 מעלות, ומתריעה בפני איומים פוטנציאלים לטנק. לטנק ישנה מערכת הגנת מפני איומי אב"כ (אטומי-ביולוגי-כימי) שפותחה על ידי חברת Sekur SpA.
חימוש ובקרת אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]חימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]החימוש העיקרי של הטנק הוא תותח חלק קדח מתוצרת חברת אוטו מלרה האיטלקית בקוטר של 120 מ"מ. התותח מיוצב ומכונן על ידי מערכת אלקטרו-הידראולית ובעל יכולת ירי של כל סוגי הפגזים בצבא האיטלקי, לרבות פגזים בעלי מטען חלול ופגזים חודרי שריון. הטנק חמוש ב-42 פגזים בסך הכל, 15 מתוכם בצריח ו-27 הנותרים מאוכסנים בתובה של הטנק. לטנק יכולת לרכוש מטרות נעות באופן עצמאי, כשהטנק נמצא בעמדה או בתנועה.
האריאטה חמוש גם בשני מקלעי 7.62 מ"מ. מקלע מקביל ומקלע נ"מ שנמצא על תקרת הצריח ומתופעל על ידי המפקד. הטנק חמוש ב-2,500 כדורים למקלעים אלו.
בקרת אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת בקרת האש של האריאטה היא Turms Fcs שפיתחה חברת Galileo Avionica. היא מאפשרת לטנק לרכוש מטרות נעות באופן עצמאי, כשהטנק נמצא בעמדה או בתנועה. כחלק ממערכת בקרת האש, לתותחן מד טווח לייזר ומערכת דימות תרמי, בנוסף למערכת לבדיקת מהירות וכיוון הרוח, לשם חישוב סטיית הפגז. כמו כן ישנה מערכת לבדיקת הלחות.
מערכות בקרת האש המתקדמת, מאפשרות פגיעה בדיוק רב במטרות רכב קרבי משוריין בנוסף לאפשרות לפגוע במסוקים מנמיכי טוס. לכל הטנקים מסוג זה, מערכת קשר משותפת, שהיא חלק ממחשב בקרת האש, המאפשרת להחליף מידע טקטי בין הכלים הפועלים בשטח.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Özgür Ekşi, Italy Is Looking for Partners for The Main Battle Tank, C4 Defence, 2020-10-29 (באנגלית אמריקאית)
| טנק | ||
|---|---|---|
| ערכי משנה | היסטוריה של הטנקים • מבנה הטנק • סוגי טנקים • דגמי טנקים עיקריים (לפי ארצות) | 
|
| מיגון הטנק | שריון פסיבי • שריון מרוכב • שריון ריאקטיבי • מערכת הגנה אקטיבית לטנקים • מדוכות עשן | |
| ראו גם | לוחמת שריון • חיל שריון • רכב קרבי משוריין • טנקים בשירות צה"ל • חיל השריון הישראלי | |
| נגד טנקים | נגד טנקים • רקטה נגד טנקים • טיל נגד טנקים • תעלת נ"ט • בזנ"ט • מטען גחון | |
| דגמים נבחרים • טנקי מערכה מודרניים | ||