ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
קבוצת פאנצר מערב קבוצת פאנצר אברבאך |
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | ארמיית שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
8 בדצמבר 1942 24 בינואר 1944 – 9 במאי 1943 17 באפריל 1945 |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
ארמיית הפאנצר החמישית, הידועה גם כקבוצת פאנצר מערב וקבוצת פאנצר אברבאך (בגרמנית: Panzer-Armee, Panzergruppe West, Panzergruppe Eberbach.5) הייתה ארמיית שריון גרמנית של הוורמאכט שנלחמה נגד כוחות בעלות הברית, תחילה במערכה בתוניסיה, ולאחר מכן במערב אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. שרידי הארמייה נכנעו בחבל הרוהר ב-1945.
היסטוריית שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמיית הפאנצר החמישית הוקמה ב-8 בדצמבר 1942 בתור מסגרת פיקודית ליחידות פאנצר גרמניות, שנשלחו לתוניסיה החל מנובמבר 1942, כדי למנוע את כיבושה על ידי כוחות בעלות הברית, לאחר שהאחרונים השתלטו על מרוקו ואלג'יריה במסגרת מבצע לפיד. הארמייה לחמה לצדה של הארמייה האיטלקית הראשונה כחלק מקבוצת ארמיות אפריקה. היא ביצעה מספר התקפות נגד מוצלחות כנגד כוחות בעלות הברית בצפון-מערב תוניסיה, אך לבסוף נאלצה להיכנע, יחד עם שארית כוחות הציר בצפון אפריקה, עם סיום המערכה בתוניסיה ב-13 במאי 1943. ב-30 ביוני 1943 פורקה הארמייה באופן רשמי.
נורמנדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה הוקמה מחדש ב-24 בינואר 1944 כקבוצת פאנצר מערב, העתודה המשוריינת של ה-OB West (הפיקוד הגרמני העליון במערב). שיטת ההפעלה של הארמייה במקרה של פלישה אנגלו-אמריקנית הייתה נושא למחלוקות רבות, כשמפקד ה-OB West גרד פון רונדשטט ומפקד קבוצת ארמיות B ארווין רומל מעדיפים שיטות פעולה שונות. רונדשטט האמין כי על קבוצת הפאנצר להישאר בעתודה במרחק בטוח מהחזית, ואז להשיב במתקפת נגד על חדירה של האויב. לעומתו, רומל היה משוכנע כי עדיפות בעלות הברית באוויר לא תאפשר לגרמנים חופש תנועה בהזזת כוחות גדולים, ולכן התעקש על פריסתם של הכוחות הרבה יותר קרוב לחזית. אולם כשבעלות הברית נחתו בצרפת ב-6 ביוני 1944, קבוצת הפאנצר מערב לא נעה, מאחר שהיטלר אסר על פקודיו להזיז את הארמייה ללא אישורו.
קבוצת הפאנצר ספגה אבדות קשות בלחימה נגד כוחות בעלות הברית בנורמנדי, ולבסוף נלכדו מרבית הדיוויזיות שלה בכיס פאלז. לאחר ששרידי קבוצת הפאנצר נמלטו מפאלז, הם נסוגו לעבר הגבול הגרמני.
ארדנים וגרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט, שאריות היחידה אורגנו מחדש כארמיית הפאנצר החמישית. לאחר תקופה קצרה תחת פיקודו של יוזף דיטריך, הארמייה עברה לידיו של האסו פון מנטויפל. ארמיית הפאנצר החמישית השתתפה בקרבות קשים מול בעלות הברית בגבול הגרמני, כשדיוויזיות הפאנצר שלה סופגות אבדות קשות מידי מטוסי התקיפה של בעלות הברית.
בנובמבר 1944 הארמייה החלה להיערך בארדנים, לצדה של ארמיית הפאנצר השישית של האס אס שהוקמה זה מכבר. שתי הארמיות השתתפו בקרב על הבליטה, כשארמיית הפאנצר החמישית סופגת אבדות קשות בקרבות סביב בסטון ובקרבות השריון סביב דינאן וסלה. לאחר שהמתקפה הגרמנית הופסקה, הארמייה המשיכה בקרבות נסיגה לגבול גרמניה. במרץ 1945 השתתפה הארמייה במאמצים לחסל את ראש הגשר האמריקאי מעל הריין בגשר לודנדורף. לבסוף כותרה הארמייה בכיס הרוהר, ונכנעה ב-17 באפריל 1945.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמיית הפאנצר החמישית (צפון אפריקה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל חיל התותחנים היינץ ציגלר[1] (3 בדצמבר 1942 - 20 בפברואר 1943)
- גנרל אוברסט הנס-יירגן פון ארנים (20 בפברואר 1943 - 28 בפברואר 1943)
- גנרל חיל השריון גוסטב פון ורסט (28 בפברואר 1943 - 9 במאי 1943)
קבוצת הפאנצר מערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל חיל השריון לאו גייר פון שוופנבורג (24 בינואר 1944 - 5 ביולי 1944)
- גנרל חיל השריון היינריך אברבאך (5 ביולי 1944 - 9 באוגוסט 1944)
קבוצת הפאנצר אברבאך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היינריך אברבאך (10 באוגוסט 1944 - 21 באוגוסט 1944)
ארמיית הפאנצר החמישית (צרפת)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל חיל השריון היינריך אברבאך (2 ביולי 1944 - 9 באוגוסט 1944)
- אוברסטגרופנפיהרר יוזף דיטריך (9 באוגוסט 1944 - 9 בספטמבר 1944)
- גנרל חיל השריון האסו פון מנטויפל (9 בספטמבר 1944 - 8 במרץ 1945)
- גנרל אוברסט יוזף הרפה (8 במרץ 1945 - 17 באפריל 1945)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריית היחידה באתר Axis History Factbook
- היסטוריית היחידה באתר lexikon-der-wehrmacht
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היה מפקדה בפועל של הארמייה עד לבואו של הנס-יירגן פון ארנים
