בוניפקיוס החמישי
 | |||||
| בוניפקיוס החמישי | |||||
| לידה |
המאה ה־6 בסבירות גבוהה נאפולי, האימפריה הביזנטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 625 רומא, האימפריה הביזנטית | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
בוניפקיוס החמישי (בלטינית: Bonifacius V; מת ב-25 באוקטובר 625) כיהן כאפיפיור מ-23 בדצמבר 619 ועד מותו. הוא פעל רבות להתנצרותה של אנגליה, וכן קבע בצו שכנסיות יהוו מקום מקלט.
בוניפקיוס נולד בנאפולי ושם אביו היה יוחנן. לא ידוע רבות אודותיו לפני מינויו לאפיפיור. הוא נבחר כאפיפיור לאחר שנה של אינטרגנום מאז מותו של קודמו אדאודטוס הראשון, וזאת בשל מלחמת אזרחים שאירעה באיטליה עת שליט רוונה אלאותריוס ניסה לכבוש את רומא (הוא נרצח על ידי צבאו שלו בטרם כבש את העיר).
בדה ונרביליס מציין כי בתקופת כהונתו פעל בוניפקיוס לניצורה של אנגליה, ובמסגרת פעילות אלה הוציא צו המורה שהכנסיות באנגליה יהוו מקום מפלט לפושעים (אם אלה יתנצרו). בנוסף התכתב בוניפקיוס עם מליטוס ארכיבישוף קנטרברי עם יוסטוס בישוף רוצ'סטר. בוניפקיוס כתב לאדווין מלך ממלכת נורת'מבריה וניסה לשכנע אותו להתנצר, וכן כתב לרעייתו, הנסיכה אתלבור, נסיכת קנט הנוצרייה, על מנת שזו תפעיל השפעתה על בעלה.
בוניפקיוס מת ב-25 באוקטובר 625 ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש, ברומא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- בוניפקיוס החמישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: אדאודטוס הראשון |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: הונוריוס הראשון |