בוריס שץ

בוריס שץ
Борис Шац

לידה	4 בדצמבר 1866 וארנייאי , האימפריה הרוסית
פטירה	23 במרץ 1932 (בגיל 65) דנוור, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תחום יצירה	פיסול, ציור
הושפע על ידי	מרק אנטוקולסקי, פרננד קורמה
יצירות ידועות	מתתיהו החשמונאי (1894)
צאצאים	בצלאל שץ, זהרה שץ, אנג'ליקה שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ

בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац;‏ כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

קורות חייו

שלמה זלמן-דב ברוך בוריס שץ נולד בעיירה וָארְנִייַאִי (Varniai) שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית (כיום בליטא). בסוף שנת 1866, לפי הלוח הרוסי (בתחילת שנת 1867 לפי הלוח הגרגוריאני). אביו, שהיה מלמד בחדר, שלח אותו ללמוד בישיבה בווילנה, אך כעבור זמן קצר פרש שץ מהישיבה וניתק את הקשר עם משפחתו. שץ פנה ללימודי ציור ופיסול בווילנה ובוורשה. בשנת 1889 נישא לאשתו ג'ני, עמה נסע לפריז. בפריז למד פיסול אצל מרק אנטוקולסקי, ציור אצל פרנן קרומו וכן באקדמיה לאמנות בפריז. בפריז התפרנס שץ מעבודות זמניות, בין היתר אף התאגרף לפרנסתו.

ב-1895, בעקבות פסל של מתתיהו החשמונאי שיצר ושהוצג בתערוכה עולמית בפריז, הוזמן שץ לבולגריה על ידי פרדיננד הראשון, נסיך בולגריה לשמש כפסל החצר ולייסד אקדמיה לאמנות. שץ קיבל את ההצעה, היגר לבולגריה, עסק באמנות וסייע בהקמת האקדמיה המלכותית לאמנות שבראשה עמד בשנים 1895–1906. בשנת 1900 קיבל מדליית זהב עבור פסלו "ראש זקנה".

בעקבות רומן שניהלה אשתו של שץ עם אחד מתלמידיו, נפרד שץ מאשתו. בתם המשותפת אנג'ליקה המשיכה להתגורר עם אמה, ולימים הפכה אף היא לציירת ופסלת.

בשנת 1903 נפגש שץ עם הרצל והפך לציוני נלהב. אחד הנושאים שהעסיקו אותו היה מציאת מקורות פרנסה למהגרים היהודים בארץ ישראל. הוא הגה רעיון להכשיר עולים לייצר כלים אומנותיים אותם ייצאו לאירופה. מתוך רעיון זה, שלא התממש, העלה שץ בקונגרס הציוני של שנת 1905 רעיון להקמת בית ספר לאמנות עברית ולמלאכת מחשבת. ב-1906 הקים בירושלים מרכז לאמנות, שבהמשך נקרא בצלאל, על שם בצלאל בן אורי, המתכנן והמעצב של המשכן וכליו. ביתו הפרטי נבנה בסמוך. שץ ארגן תערוכות לתלמידיו באירופה ובארצות הברית, ואלה היו התערוכות הראשונות בחוץ לארץ של אמנים ארצישראלים. כמו כן ארגן את תא מפלגת פועלי ציון בירושלים, ובמסגרתו איגודי עובדים של סתתים ופועלי דפוס (יחד עם רחל ינאית בן-צבי וזאב אשור), הטיף לאחדות מעמדית וגאווה מקצועית של פועלים-אומנים וקיבץ סביבו אמנים, אומנים, פועלים ואנשי רוח לקומונת "ירושלים החדשה" (בהם בני הזוג יצחק ורחל ינאית בן-צבי, והציירת אירה יאן).

בשנת 1911 נישא בשנית לד"ר אולגה פבזנר, מבקרת אמנות מקומית. מנישואיהם נולדו שני ילדים, בצלאל וזהרה (לימים, כלת פרס ישראל).

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוגלה שץ על ידי העות'מאנים מירושלים לדמשק, שממנה שב לטבריה ואז לצפת. בימי גלותו חיבר רומן ציוני-סוציאליסטי אוטופי בשם "ירושלים הבנויה", העוסק בארץ ישראל בשנת 1918. הספר הודפס במהדורה אחת בלבד ובימינו נותרו ממנו עותקים בודדים. בתקופת גלותו של שץ החליף אותו אהרון שור בניהול בית הספר. בתום המלחמה חזר שץ לירושלים ולמשרת הניהול.

בשנת 1929 נקרא שץ על ידי שלטונות המנדט לתת את חוות דעתו על חשיבות הכותל המערבי לעם היהודי, בפני ועדת שו אשר חקרה את הסכסוך על הכותל שהידרדר לפרעות תרפ"ט. שץ המשיל את בית המקדש לאביו ואת הכותל לבגדיו. כשאביו היה בחיים, הוא לא ייחס חשיבות לבגדיו. משנפטר, הוא החל לשמור במסירות כל חפץ שהיה שייך לאביו מתוך געגועים אליו, ויותר מכל, את בגדיו. כך הוא המשיל את היחס של העם היהודי לכותל כשריד מתקופת בית המקדש, שהוא היה העיקר, אך בהיעדרו - הכותל הוא המקום אשר היהודים לא מוותרים עליו.

בשנת 1929 נסגר בית הספר כתוצאה מקשיי מימון ופוליטיקה פנימית. שץ החל לגייס כספים ברחבי העולם. ב-22 במרץ 1932 (פורים ה'תרצ"ב), בזמן מסע לגיוס כספים למען בצלאל בדנוור בקולורדו שבארצות הברית, נפטר שץ. בצוואתו ביקש מפורשות שלא להעלות את עצמותיו לארץ, באומרו כי את הכספים הנדרשים לכך עדיף להפנות לפתיחתו מחדש של בית הספר. למרות זאת, הועלתה גופתו ארצה ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים ב-23 באוקטובר 1932.

נושאי עבודותיו לקוחים על פי רוב מן התנ"ך, ומבטאים את תחייתו של עם ישראל.

הנצחה

על שמו של בוריס שץ נקרא רחוב שץ במרכז העיר ירושלים. הרחוב מחבר בין עורק התחבורה המרכזי ברחוב המלך ג'ורג' ובין רחוב שמואל הנגיד, בסמוך לבנייני בצלאל המשמשים כיום את המחלקה לאדריכלות של בצלאל ואת בית האמנים בירושלים.

יצירתו "סופר", הונצחה בבול דאר ישראלי שנכלל בסדרה של 5 בולים שהוקדשה לאמנות ישראלית. ב-7 במרץ 1972, הנפיק דאר ישראל בול דאר לזכרו של בוריס שץ שעליו מופיע ציור של היצירה הזו. דאר ישראל מכר 1,109,000 בולים של הבול הזה.

גלריית תמונות

• 
  בוריס שץ יושב בפתח בצלאל
• 
  מתתיהו החשמונאי, 1894
• 
  ראש מתתיהו החשמונאי, 1894
  גבס צבוע
  מוזיאון תל אביב לאמנות
• 
  ירמיה (1911)
• 
  לזכר הרצל (1925-1905)
• 
  תבליט לזכר יוסף טרומפלדור (1927-1920)
• 
  דיוקן אוטו ורבורג (1929-1925)

לקריאה נוספת

כתבי בוריס שץ

• בצלאל: תולדותיו, מהותו ועתידו, סנונית, ירושלים, תר"ע, 1910
• ירושלים הבנויה: חלום בהקיץ, [חמו"ל], תרפ"ד
• ירושלים הבנויה: חלום בהקיץ, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2024
• על אמנות, אמנים ומבקריהם. פתגמים ומכתמים (מאת) בוריס שץ, "בני בצלאל", ירושלים, תרפ"ד
• ברוך שץ, חייו ויצירתו: מונוגרפיה (חלק א’), "בני בצלאל", ירושלים, תרפ"ה
• מכתב גלוי לקונגרס הציוני הט"ו, דפוס ארץ ישראל, ירושלים, תרפ"ז, 1927
• עשרים שנה לבצלאל, בתוך: ילקוט בצלאל, רבעון לאמנות בצלאל, ראש השנה תרפ"ח (1928)
• אפשרויות של עבודה בא"י (א), דואר היום, 22 באוגוסט 1921
• אפשרויות של עבודה בא"י (ב), דואר היום, 23 באוגוסט 1921
• אפשרויות של עבודה בא"י (ג), דואר היום, 30 באוגוסט 1921
• לבניין ירושלים, הארץ, 10 בנובמבר 1921
• מכתב למערכת, דואר היום, 2 בפברואר 1922 (תגובה למאמר: תנו עבודה לירושלים!, דואר היום, 25 בינואר 1922)
• תערוכת אבל פן, הארץ, 22 באוקטובר 1922
• הזורעים בדמעה ברנה יקצרו (לרגלי תערוכת השטיחים ב"מרבדיה החדשה"), דואר היום, 26 בספטמבר 1924
• על מה שלא היה (טקסט לא קריא): מוקדש לחלוצינו, דואר היום, 28 בספטמבר 1924
• תערוכת בצלאל, דואר היום, 5 באוקטובר 1924
• למסתערים על "בצלאל" (תשובה), הארץ, 20 בינואר 1924
• על תעשיית-בית אמנותית בארץ-ישראל, דואר היום, 13 בדצמבר 1927

קטלוגים ומונוגרפיות

• נרקיס, מרדכי, ברוך שץ, חייו ויצירותיו, ירושלים, 1925
• קלוזנר, יוסף, קטלוג של תערוכת הזיכרון מיצירות בוריס שץ במלאת שנה לפטירתו, בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים, 1933
• טורוב, נ., בוריס שץ; תערוכת זיכרון במלאת שלושים שנה לפטירתו, בית הנכות הלאומי בצלאל, 1962
• שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל" של שץ: 1906-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983
• צלמונה, יגאל, בוריס שץ, המועצה הציבורית לתרבות ואמנות - משרד החינוך והתרבות; הקיבוץ המאוחד, 1985
• בוריס שץ: תערוכת זיכרון, בית האמנים, ירושלים, 1988
• צלמונה, יגאל, בוריס שץ כהן האמנות: חזונו ויצירתו של אבי האמנות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006
• לוריא, דורון, בת אבודה – אנג'ליקה שץ, בתו של מייסד בצלאל, מודן הוצאה לאור, 2013

קישורים חיצוניים

• בוריס שץ, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• כתבי ברוך שץ בפרויקט בן-יהודה
• מידע על בוריס שץ בקטלוג הספרייה הלאומית
• אתר בית שץ (אורכב 02.01.2021 בארכיון Wayback Machine), המנציח את פעילותו של בוריס שץ בירושלים.
• הלחמי יוסף, חורבן בית המקדש בסיום שיבת ציון או פרופסור שץ הולך לסרט (על שץ וחזון תעשיית הסרטים בארץ-ישראל"), אתר "בית הסרט העברי"
• חמדה בן-יהודה, ברוך שץ, דואר היום, 31 במרץ 1933
• סרט "הבית ברחוב בצלאל", סרט המספר על פעילותה של משפחת שץ
• בוריס שץ כהן האמנות מתוך אתר תערוכה במוזיאון ישראל
• דליה מנור, אמנות, לאומיות ויחסי ציבור: המיתוס של בצלאל, עיונים בתקומת ישראל 18, 2008, עמ' 417-441
• רחל אלבוים-דרור, גן עדן, גן האהבה ועמק רפאים (על בוריס שץ וספרו "ירושלים הבנויה"), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, עת־מול 186, 2006
• נעמי פויכטונגר, ברוך (בוריס) שץ, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• האגדה לבית שץ, עת־מול 186, 2006, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח (הקישור אינו פעיל)
• אמנות לעם, תולדות חייו של בוריס שץ במדור זקנות ציון בנענע
• כרטיס הקבר של בוריס שץ, באתר הר הזיתים
• ‏BioCast - אלף אישים באלף שניות: בוריס שץ, באתר iCast‏, 2 ביוני 2011
• אלי ערמון אזולאי, הסודות הקדומים של בצלאל, באתר הארץ, 3 בינואר 2013
• אביבה לורי, הבת האבודה של מייסד בצלאל נחשפת, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
• חן מלול, בוריס שץ לפני מאה שנה: כך תיראה ירושלים של 2018, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 בנובמבר 2018
• חן מלול, בוריס שץ לפני מאה שנה: כך תיראה ירושלים של 2018, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2018
• עופר אדרת, טינדר, סקייפ ודם טהור: החזון העתידני של אבי האמנות הישראלית, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
• דורון בר, "ירושלים הבנויה" של בוריס שץ – בין דמיון למציאות, בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, ירושלים, 2007
• בוריס שץ ותלמידיו מציירים ומפסלים, 1913 (החל מתזמון 2:39, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• ברוך שץ (1866-1932), דף שער בספרייה הלאומית