לדלג לתוכן

ביצי חופש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"לול חופש" בישראל

ביצי חופש הן ביצים המגיעות מלול שבו תרנגולות מטילות אינן חיות בכלובי סוללה אלא באסמים ("סככות") בהם יש להן לעיתים גישה לחצר פתוחה. משקים אלה מכונים "לולי חצר" או "לולי חופש". שיטת גידול זו יעילה פחות מבחינה מסחרית, וכתוצאה מכך "ביצי חופש" יקרות מביצים רגילות, אך יש המעדיפים לשלם את המחיר הגבוה יותר מתוך העדפה מצפונית, במטרה לצמצם את סבלן של תרנגולות בתעשיית הביצים, או מסיבות בריאותיות.

פעולתם של ארגוני זכויות בעלי חיים וארגונים אחרים לקידום צריכת "ביצי חופש" זכתה להצלחה גדולה באירופה ובצפון אמריקה. 65% מהביצים שנמכרו בבריטניה ב-2019 היו מלולים ללא כלובים[1]. באוסטרליה עומדת צריכת ביצי החופש על 4-5 אחוז.[2] בישראל כ-3.9% מהביצים הן מלולים ללא כלובים - 1.9% "ביצי חופש" ו-2% "ביצים אורגניות".[3]

היבטים בריאותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי "ביצי חופש" מזינות יותר ובריאות יותר[4] ומחקרים מסוימים אף מצביעים על שכיחות פחותה של מחלות מסוימות בתרנגולות ב"לולי חופש".[5] על-פי חוות דעת מדעית של הרשות האירופית לבטיחות מזון מ-2019, זיהומי סלמונלה נוטים להיות יותר נפוצים בלולי כלובים מאשר בלולים ללא כלובים. חוות הדעת מציינת שהצפיפות והלחץ הנפשי שבהם נתונות התרנגולות הם גורמי סיכון שעלולים להחליש את המערכת החיסונית שלהן ולהפוך אותן לפגיעות יותר להתפשטות מחלות.[6] מנגד, קיימים גם מחקרים בהם נמצאו בביצים מלולים ללא מכלובים רעלים בכמות גדולה יותר מאשר בביצים מלולי כלובים.[7] לפי נתוני תוכנית הבקרה למעקב אחרי סלמונלה של משרד הבריאות, שיעור הסלמונלה במשקים אורגניים או במשקי "חופש" נמוך יותר משמעותית - 9.8% בלולים ללא כלובים, לעומת 29% בלולי כלובים.[8] לפי המלצות תזונתיות בנוגע לביצים של שירותי בריאות כללית, עדיף לפיכך לקנות ביצים אורגניות או "ביצי חופש".[9]

רגולציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוח על "לולי חופש" בישראל נערך על ידי עמותת חי-משק לרווחת בעלי חיים, על פי תקן שאימצה, שזהה כמעט לזה של "ביצים אורגניות" בכל הקשור ל"רווחת" התרנגולות. התקן קובע בין היתר כי השטח המוקצב לכל תרנגולת יהיה כחמישית מטר רבוע בתוך המבנה (שטח הגדול פי 5 מהשטח שבו חיות תרנגולות בכלובים) ועוד כחצי מטר רבוע בחצר (בסך הכול פי 12 מהשטח שבו חיות תרנגולות בכלובים, אך אין הגדרה מחייבת לזמינות החצר). התקן גם מפרט את מספר תאי ההטלה המינימלי לכל תרנגולות (התרנגולות נכנסות להטיל בהם בשל הדחף הטבעי להטיל בפרטיות) ואוסר על שיטות אכזריות המקובלות בתעשיית הביצים הסטנדרטית כמו הרעבת התרנגולות ("השרה כפויה").

התקן ל"ביצים אורגניות" מפוקח על ידי הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל וכולל, לצד דרישות בענייני "רווחת" התרנגולות, גם דרישות מיוחדות בענייני בריאות הצרכנים, שאינן קיימות בתקן "ביצי חופש" כמו אספקת מזון אורגני לתרנגולות ושימוש מוגבל בתרופות. לכן, ניתן לראות ב"ביצים אורגניות" סוג מיוחד של "ביצי חופש".

במדינות רבות, התקנים להגדרת "ביצי חופש" אינם אחידים או מחייבים. מצב זה הוביל לריבוי מקרים של הונאה, בהם ביצים המגודלות בשיטות שאינן חופשיות מוגדרות כביצי חופש.[10] באיחוד האירופי מחויבות כל ביצה ואריזת ביצים הנמכרות לצרכנים בסימון סוג הלול ממנו הגיעה הביצה - כלובים, לול-אסם (בלי חצר), "חופש" או "אורגני".[11] בשנת 2012 ניתן בישראל "צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לביצי מאכל מסוימות), התשע"ב-2012",[12] שקבע את הדרישות הבאות לשם הגדרת ביצים כביצי חופש:

"ביצים שהוטלו בגידול חופשי בלולי חופש בלא כלובים, ושהצפיפות המרבית למטילות בחלקת האימון או בחלקת המרעה היא לא יותר מ-2 מטילות למטר רבוע, ושהצפיפות המרבית במבנה הלול היא לא יותר מ-6 מטילות למטר רבוע, שאורך מדף הלינה למטילה לא יפחת מ-18 ס"מ ושלכל 7 מטילות יהיה קן הטלה אחד לפחות או שטח של 120 סמ"ר לפחות למטילה בתא הטלה משפחתי"

חקיקה נגד כלובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים להגנת בעלי חיים הצליחו לחולל שינויים גדולים בתעשיית הביצים ובשיטות הגידול באמצעות קמפיינים שהובילו לחקיקה האוסרת לגדל תרנגולות בשיטות התעשייתיות הנהוגות.

שווייץ הייתה המדינה הראשונה שאסרה על כליאת תרנגולות בכלובי סוללה - וכלובים בכלל - עוד ב-1991.[13] ב-1999 החליט האיחוד האירופי לאסור על כלובי סוללה במהלך מדורג,[14] שהושלם ב-2012, אך האיסור מאפשר להחזיק תרנגולות ב"כלובים מאובזרים" ומוגדלים מעט, בתקן שזכה לביקורת רבה. בפועל, הוביל האיסור להתרחבות עצומה בגידול תרנגולות בלולים ללא כלובים כלל. ייצור ביצים בלולים ללא כלובים מהווה כיום כמחצית מייצור הביצים באיחוד האירופי (52% מהתרנגולות באיחוד האירופי הוחזקו ב-2019 בלולים ללא כלובים),[1] 94% מהייצור בגרמניה (יצרנית הביצים הגדולה באירופה), 99% באוסטריה, 91% בשוודיה, 86% בהולנד, 85% בדנמרק, 65% בבריטניה, 48% באירלנד ו-45% בבולגריה. בשווייץ, מ-1992, 100% מהייצור הוא ללא כלובים כלל.

בארצות הברית ניכרת בשנים האחרונות עלייה חדה בכמות הביצים מלולים ללא כלובים: יותר מרבע (26.2%) מהביצים ב-2019 הגיעו מלולים ללא כלובים, בעוד שרק חמש שנים קודם לכן, ב-2014, הנתון עמד על פחות מ-6%. העלייה צפויה להימשך עם יישום החקיקה לאיסור על מכירת ביצים מכלובים בחלק מהמדינות, ועם מימוש התחייבויות תאגידיות להפסקת השימוש בביצים בכלובים.[15]

בקליפורניה,[16] במסצ'וסטס, בוושינגטון, ברוד-איילנד, במישיגן, באורגון, בקולורדו, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה, באוסטריה, בלוקסמבורג, בבהוטן ובניו זילנד נאסרו כל סוגי הכלובים או נקבעו תקנים מחמירים יותר מהדירקטיבה האירופית המינימלית. במסצ'וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון בקולורדו ובמישיגן, בנוסף לאיסור הדרגתי על כליאת תרנגולות בכלובים, החוקים החדשים אוסרים גם על מכירת ביצים מכלובים, אפילו אם מקורן במדינה אחרת.

אחריות תאגידית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי חיים, כ-1,800 תאגידים ברחבי העולם התחייבו להפסקה הדרגתית של השימוש בביצים מכלובים,[17] ביניהם תאגידי המזון נסטלה,[18] יוניליבר,[19] וקלוגס,[20] רשתות הסופרמרקטים וולמארט[21] וסיינסבורי'ס[22] חברות ההסעדה סודקסו[23] ו-ISS,[24] ורשתות המלונות הילטון,[25] אינטרקונטיננטל[26] ומריוט (בעלת מלונות שרתון וריץ קרלטון).[27] ברוב המקרים ההתחייבות אינה בהכרח לביצים מלולים בהם לתרנגולות יש גישה לחצר, אלא לביצים מלולים ללא כלובים.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים רבים, ובראשם ארגונים לזכויות בעלי חיים ולשחרור בעלי חיים, מצביעים על כך שתרנגולות ב"לולי חופש" אינן באמת חופשיות, ועל הדמיון הרב שקיים בינם לבין יתר תעשיית הביצים מבחינת הפגיעה בתרנגולות. הפגיעה בבעלי חיים המשותפת לכל סוגי הלולים - כלובי סוללה, אורגני, "חופש" - כוללת, בין היתר:

  • הרג האפרוחים הזכרים - מתבצע כבר במדגרות, הרבה לפני מכירת והעברת האפרוחות ללולי ההטלה עם הגעתן לבגרות מינית בגיל 4 חודשים. האפרוחים הזכרים מגזע המטילות הם חסרי כל ערך לתעשייה כי לא יטילו ביצים וכי אינם מהגזע ש"טופח גנטית" לגדילה מהירה ומשמש בתעשיית הבשר.
  • הרג התרנגולות, כשקצב ההטלה שלהן פוחת - מתבצע כעבור שנה או שנתיים מהגיען ללול ההטלה, באמצעות מכונת חישמול שמפעילים קבלנים של מועצת הלול בכל סוגי הלולים (מצבן הגופני של התרנגולות המטילות לאחר שנתיים של הטלה אינטנסיבית מדורדר כל כך עד שהן נחשבות כבלתי ראויות למאכל)
  • חיתוך המקור - המקור של האפרוחות נחתך באמצעות מכשיר "גיליוטינה" בעל להבי ברזל מלובן, למרות שהמקור מכיל תאי עצב וכלי דם ומשמש את התרנגולת לאכילה, ניקוי הנוצות, חיטוט בקרקע, ועוד. חיתוך המקור גורם דימומים והקאות בטווח הקצר ועלול לגרום כאבים וקשיים באכילה במשך כל חיי התרנגולת.
  • "טיפוח" גנטי להטלה מוגברת - גם תרנגולות ב"לולי חופש" מטילות כמויות ביצים עצומות (כ-300 בשנה) שפוגעות בבריאותן, ובמיוחד מחלישות את עצמותיהן ומביאות לשחיקה וצניחה של צינור ההטלה
  • מניעת היכולת לדגור - תרנגולות בלולי חופש אינן חופשיות לדגור על הביצים שהן מטילות (לא כל שכן לגדל אפרוחים)

אולם, גם מרבית המבקרים של תעשיית "לולי החופש" בשל אכזריותה או בשל ההטעיה הכרוכה בשמה ובפרסומיה, מכירים לרוב בכך שהיא אכזרית פחות מתעשיית לולי הכלובים המקובלת.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביצי חופש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 EGGS - MARKET SITUATION - DASHBOARD, https://ec.europa.eu/, ‏19.5.2020
  2. ^ אייל דץ‏, הקמת לולי סוללה: מחיר כלכלי ומוסרי כבד, באתר וואלה, 14 במאי 2009
  3. ^ בן בונומו, ענף הלול - נתוני 2019 והשוואות שונות, משק העופות, ארגון מגדלי עופות בישראל, פברואר 2020, עמ' 52-54
  4. ^ Welcome to the Chicken and Egg Page! אתר mother earth news]
  5. ^ Methner, U., Diller, R., Reiche, R., & Bohland, K. (2006). [Occurence of salmonellae in laying hens in different housing systems and inferences for control]. Berl Munch Tierarztl Wochenschr, 119(11-12), 467-473; Souza, M. R., Moreira, J. L., Barbosa, F. H., Cerqueira, M. M., Nunes, A. C., & Nicoli, J. R. (2007). Influence of intensive and extensive breeding on lactic acid bacteria isolated from Gallus gallus domesticus ceca. Vet Microbiol, 120(1-2), 142-150.
  6. ^ "A review of risk factors for Salmonella in laying hens revealed that overall evidence points to a lower occurrence in non-cage compared to cage systems. [...] There is conclusive evidence that an increased stocking density, larger farms and stress result in increased occurrence, persistence and spread of Salmonella in laying hen flocks".
    EFSA Panel on Biological Hazards (EFSA BIOHAZ Panel), Koutsoumanis, K., Allende, A., Alvarez‐Ordóñez, A., Bolton, D., Bover‐Cid, S.,... & Lindqvist, R. (2019). Salmonella control in poultry flocks and its public health impact. Efsa Journal, 17(2), e05596.
  7. ^ Ramalho, H. M., Santos, V. V., Medeiros, V. P., Silva, K. H., & Dimenstein, R. (2006). Effect of thermal processing on retinol levels of free-range and caged hen eggs. Int J Food Sci Nutr, 57(3-4), 244-248; Van Overmeire, I., Pussemier, L., Hanot, V., De Temmerman, L., Hoenig, M., & Goeyens, L. (2006). Chemical contamination of free-range eggs from Belgium. Food Addit Contam, 23(11), 1109-1122.
  8. ^ ד"ר ענת וייסמן, סיכומים שנתיים של ניטור סלמונלה במשקי מטילות בישראל, המעבדות לבריאות העוף, המועצה לענף הלול, 7.2019
  9. ^ רינת זיו, תמי אדיב, 15 דברים שאתם חייבים לדעת על ביצים, באתר שירותי בריאות כללית, ‏10.10.2018
  10. ^ Rebecca Smithers, Free range egg fraud claims prompt inquiry, The Guardian, 16.11.2006
  11. ^ Amending Regulation (EEC) No 1907/90 on Certain Marketing Standards for Eggs, Council Regulation (EC) No 5/2001 (19.12.2000), EN Official Journal of the European Communities 5.1.2001 L 2/1
  12. ^ צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לביצי מאכל מסוימות), התשע"ב-2012
  13. ^ אריאל צֹבל, איך נפטרה שוויץ מכלובי הסוללה
  14. ^ Laying Down Minimum Standards for the Protection of Laying Hens, Council Directive 1999/74/EC (19.7.1999), EN Official Journal of the European Communities 3.8.1999 L 203/53
  15. ^ Major companies around the world are changing the way chickens are treated
  16. ^ James McWilliams, California hens can now strech their wings, but will they ever fly?, Pacific Standard, May 3rd, 2006
  17. ^ Open Wing Alliance, לוקחים אחריות - יוצאים מהכלוב! יותר ויותר תאגידים בעולם מתחייבים להפסיק להשתמש בביצים מכלובים.
  18. ^ Nestlé, Nestlé statement on cage-free eggs by 2025, November 2017
  19. ^ Uniliver, Farm animal welfare
  20. ^ Kellog's, Kellogg Company Broadens Commitment to Animal Welfare, Will Source 100% Cage-Free Eggs by 2025, October 29th, 2017
  21. ^ Walmart, Walmart U.S. Announces Transition to Cage-Free Egg Supply Chain by 2025, April 5th 2016
  22. ^ Sainsbury's, Sainsbury's lays out 100% free range egg commitment, October 3rd 2019
  23. ^ Sodexo, Sodexo: First Company in its Sector to Make Worldwide Commitment to Cage Free Eggs, July 25th 2016
  24. ^ ISS, ISS commits to source cage free eggs by 2025, March 19th 2019
  25. ^ הילטון, מחויבות למעבר לביצי חופש, מאי 2019
  26. ^ IHG, IHG Cage Free Egg Commitment, 2019
  27. ^ Marriott International Serve360, Cage-Free Eggs at Marriott International, December 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביצי_חופש&oldid=39402251"