בית משפט לענייני משפחה

בישראל, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט בישראל שמוסמך לדון בסכסוכים בין בני משפחה, בעיקר דיני משפחה, כמו הסדרי גירושין, הסדרי זמני שהות, משמורת ילדים, אפוטרופסות, ועוד, אך גם תביעות אחרות, למשל בנושאים כלכליים ואף בדיני נזיקין, שחלק מהותי בסכסוך נובע מקשרי משפחה. בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט השלום, שהוכשר והוסמך לדון בענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים לרוב בדלתיים סגורות היות שברוב המקרים הדיונים נוגעים בצנעת הפרט, למרות שהדבר פוגע בעקרון פומביות הדיון.

סמכות

בית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון ב"סכסוך משפחתי". חוק בית משפט לענייני משפחה מונה כבני משפחה: בני זוג, כולל ידועים בציבור, ילדים, הורים, סבים, נכדים ואחים ובני זוגם. חוק מניעת אלימות במשפחה מוסיף על בני המשפחה את צאצאי בן\בת הזוג, אחיינים וקטין הגר עם אדם האחראי עליו.

באוגוסט 2000 פסק בית המשפט העליון שסמכות בית המשפט לענייני משפחה משתרעת גם על סכסוכים עסקיים שברקעם יחסי משפחה עכורים. בפברואר 2020 פסק בית המשפט העליון שתביעת נזיקין של בת נגד אביה, בטענה שהאב פגע בה מינית תידון בבית המשפט לענייני משפחה.

כלים

לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט רשאי לסטות מסדרי דין ודיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין, למעט בתובענה בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים. בניגוד לערכאות רגילות של בית משפט השלום, אין הגבלה על סכום התביעה שבית משפט לענייני משפחה יכול לדון בו.

לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו. התביעות בבית המשפט לענייני משפחה נדונות לרוב בדלתיים סגורות כדי לשמור על חסיון של המתדיינים.

מלבד הכרעה בנושאים אזרחיים, יש לבית המשפט סמכות להוציא צו הרחקה.

השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם בעלי הכשרה לטיפול בענייני משפחה.

היסטוריה

טרם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, היה נוצר לעיתים מזומנות מצב של פיצול סמכויות בין בתי המשפט השונים, כאשר בני זוג היו מוצאים עצמם מתדיינים בכמה ערכאות במקביל, כאשר כל ערכאה דנה בפן שונה של הסכסוך. בית המשפט למשפחה פתר בעיה זו על ידי ריכוז ההתדיינויות ומתן כתובת אחת לכל הצדדים בסכסוך, למעט סוגיית מרוץ סמכויות שעדין קיים בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.

בני זוג יהודיים שרוצים להתגרש חייבים לעשות זאת דרך בית הדין הרבני. אולם את שאר העניינים הנלווים לגירושין (כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת) הם יכולים לרכז בבית המשפט לענייני משפחה.

ערעור

בית המשפט המחוזי דן בערעורים על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה. ברוב הערעורים דן בית המשפט בהרכב של שופט אחד, אולם בענייני משמורת ילדים ונושאים משיקים, כמו קביעת אבהות ואמהות, אימוץ והחזרת קטין חטוף על פי האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים דן בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.

פרוצדורה

כל בקשה המוגשת במסגרת תיק משפחה, מלבד מזונות וצו הגנה, כרוכה באגרה.

קישורים חיצוניים

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, באתר ויקיטקסט

• משה דרורי, ‏מחצית יובל לדוח ועדת שינבוים וח"י שנים לבית–המשפט לענייני משפחה, מאזני משפט ט, תשע"ד
• ירון אונגר, ‏פרסום פסיקה בענייני משפחה, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 4 באוגוסט 2014

• בית משפט לענייני משפחה - הליכים ותהליכים באתר עמותת הורות משותפת=טובת הילד.
• מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת, רונה קפלן, ‏שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה : חזון ומציאות, משפחה במשפט ב', תשס"ט
• ענת ענבר, חיה נבו, סוזן להמן, ‏יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – עשור לפעילותן, משפחה במשפט ב', תשס"ט
• שאול שוחט, ‏בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית?, משפחה במשפט ב', תשס"ט
• מנחם הכהן, ‏השיח הבינאישי המקופל בדיון המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה, משפחה במשפט ב', תשס"ט

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.