בן צ'יפלי

בן צ'יפלי
Ben Chifley
	צילום מסביבות 1948
לידה	22 בספטמבר 1885; בת'רסט, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה
פטירה	13 ביוני 1951 (בגיל 65); קנברה, אוסטרליה
שם מלא	ג'וזף בנדיקט צ'יפלי
מדינה	אוסטרליה
מפלגה	מפלגת הלייבור האוסטרלית
בת זוג	אליזבת מק'קנזי
	13 ביולי 1945 – 19 בדצמבר 1949; (4 שנים)
	→ פרנק פורד רוברט מנזייס ←
חתימה

ג'וזף בנדיקט "בן" צ'יפלי (באנגלית: Joseph Benedict "Ben" Chifley; ‏ 22 בספטמבר 1885 – 13 ביוני 1951) היה מדינאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה השישה עשר משנת 1945 ועד לשנת 1949. עם מותו של ג'ון קרטין ב-1945 הוא נבחר להיות מנהיג מפלגת הלייבור האוסטרלית והמשיך לשמור על רוב של הלייבור בשני בתי הפרלמנט בבחירות הכלליות של 1946 לפני שהובס בבחירות של 1949. אופייה הרפורמי-רדיקלי של ממשלת צ'יפלי היה כה בולט עד כי בין השנים 1946 – 1949 העביר הפרלמנט האוסטרלי 299 חוקים, שיא ששבר את השיא הקודם שנקבע גם הוא על ידי ממשלת הלייבור בראשותו של אנדרו פישר, שבין השנים 1910 – 1913 העבירה 113 חוקים.

בין החקיקות והיוזמות שהעבירה ממשלת צ'יפלי היו חוק ההגירה שלאחר המלחמה, מיסודה של האזרחות האוסטרלית באופן נפרד, מיזם השקיה ומערכת של תחנות כוח הידרואלקטריות בדרום-מזרח אוסטרליה, הלאמתה של חברת התעופה קוואנטס והקמתה של חברת התעופה TAA, שיפורים בשירותים החברתיים, הקמתו של שירות התעסוקה הפדרלי, מימון פדרלי למיזמי בנייה למגורים עבור מדינות אוסטרליה, הקמתה של ועדת האוניברסיטאות להרחבתם של הלימודים האקדמאים, הנהגתה של תוכנית מימון תרופות לציבור ואשפוז חינם בבתי חולים, ארגון מחדש והרחבת פעילותו של ארגון המחקר המדעי והתעשייתי הפדרלי (CSIRO) הקמתו של שירות שיקום אזרחי, הקמתו של ארגון הביון והביטחון של אוסטרליה (ASIO) והקמתה של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. אחד ממשאלי העם המוצלחים לשינוי חוקת אוסטרליה, שהתקיים בנוגע לשירותי הרווחה ב-1946, התקיים במהלך תקופת כהונתו של צ'יפלי.

ראשית חייו

בן צ'יפלי נולד בבת'רסט שבניו סאות' ויילס. הוא היה בנו של נפח ממוצא אירי קתולי. צ'יפלי גודל בעיקר על ידי סבו עד הגיעו לגיל תשע. מאז שסבו איבד את כל חסכונותיו במשבר הבנקים של 1892 – 1893, רחש צ'יפלי סלידה מבנקים פרטיים כל ימי חייו. הוא התחנך בבתי ספר קתולים בבת'רסט ובהיותו בן 15, החל לעבוד בחברת הרכבות של ניו סאות' ויילס כנהג קטר. הוא היה אחד ממייסדי האיגוד הפדרלי של נהגי הקטרים באוסטרליה וחבר פעיל במפלגת הלייבור האוסטרלית.

ב-1914 הוא נשא לאישה את אליזבת מק'קנזי, פרסביטריאנית אדוקה. בני הזוג נישאו בכנסייה פרסביטריאנית וצ'יפלי המשיך להחזיק באמונה הקתולית, למרות שנישואיו ללא-קתולית משכו ביקורת מחוגים קתוליים. ב-1917 הוא היה אחד המנהיגים של שביתה ממושכת, שכתוצאה ממנה הוא פוטר, אך בעזרתה של ממשלת הלייבור של ניו סאות' ויילס בראשותו של ג'ק לאנג, הוא הוחזר לעבודתו. צ'יפלי ייצג את האיגוד שלו בפני בתי דין לעבודה ולימד עצמו את חוקי העבודה.

ראשית הקריירה הפוליטית

ב-1928, לאחר ניסיון שני, נבחר צ'יפלי לפרלמנט האוסטרלי מטעם מחוז הבחירה של מקום מגוריו. הוא תמך במדיניות הכלכלית של ממשלתו של ג'יימס סקאלין וב-1931 הוא מונה להיות שר ההגנה. בבחירות הכלליות של 1931 הובסה ממשלתו של סקאלין וצ'יפלי איבד את מושבו בפרלמנט על חודם של 16 קולות. במהלך השפל הכלכלי הוא שרד באמצעות כספה של משפחת אשתו ובאמצעות השותפות שלו בעיתון מקומי בבת'רסט.

ב-1935 מינתה אותו ממשלתו של ג'וזף ליונס כחבר בוועדת חקירה מלכותית בנושא הבנקאות, נושא בו הוא היה מומחה. הוא הגיש חוות דעת מיעוט על פיו על הבנקים הפרטיים צריכים להיות מולאמים.

לאחר ניסיון בלתי מוצלח לשוב לפרלמנט ב-1934 זכה צ'יפלי לבסוף בבחירות של 1940 ובשנה שלאחר מכן הוא מונה להיות שר האוצר בממשלתו של ג'ון קרטין. למרות שבאופן רשמי היה פרנק פורד האיש מספר שתיים בממשלה, היה צ'יפלי האיש שעליו סמך קרטין יותר מכולם. הוא ניהל את רובם של ענייני הפנים, בעוד שקרטין היה עסוק בעיקר בענייני המלחמה. הוא ניהל מהלכים נרחבים לגידול בהוצאה הממשלתית ושל המיסוי שנלווה אליו בעקבות המלחמה ועקב כך זכה לחוסר אהדה בחוגים העסקיים ובתקשורת.

ראש ממשלה

לאחר מות הפתאומי של קרטין ביולי 1945 מונה פרנק פורד להיות ראש הממשלה למשך שמונה ימים. בבחירות לתפקיד מנהיג המפלגה הביס אותו צ'יפלי והחליף אותו בתפקיד ראש הממשלה. חודש לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, חזרה השגרה הפוליטית למסלולה הרגיל וצ'יפלי התמודד מול רוברט מנזייס שעמד בראש המפלגה הליברלית החדשה בבחירות של 1946 וזכה בהם. הייתה זו הפעם הראשונה בה ממשלת לייבור נבחרה לתקופת כהונה שנייה. בשנים שלאחר המלחמה, שמר צ'יפלי את אמצעי השליטה על הכלכלה שהיו נהוגים בימי המלחמה, כולל קיצוב בדלק שזכה לחוסר אהדה מוחלט בציבור. הוא עשה זאת בין השאר כדי לסייע לבריטניה בקשיים הכלכליים שהיא חוותה לאחר המלחמה.

הישגים תחיקתיים

כשהוא חש בטוח בכוחו, החליט צ'יפלי שזו הייתה העת לקדם את היעדים הסוציאל-דמוקרטיים של הלייבור. הממשלה הייתה מעורבת הרבה יותר בתחום הכלכלי והחברתי, בעיקר שיפור תנאי התעסוקה, צמצום מוחלט של האבטלה ויצירת שוויון הזדמנויות להכנסה ולעושר. צ'יפלי הצליח להעביר את כלכלת המלחמה לכלכלת שלום ונקט בשורה של יוזמות חברתיות, כמו פנסיות הוגנות יותר ותשלום דמי אבטלה ודמי מחלה, הקמתן של אוניברסיטאות ומכללות טכנולוגיות חדשות ובנייתם של 200,000 בתי מגורים במהלך תקופת כהונתו.

בין שאר הצעדים שננקטו, העבירה ממשלת צ'יפלי צעדי חקיקה להקמתה של מערכת בריאות ציבורית על פי הדוגמה של שירות הבריאות הלאומי הבריטי, כולל סל תרופות חיוניות שניתן בחינם. לאחר מכן הוביל צ'יפלי את אחד ממשאלי העם המוצלחים ביותר באוסטרליה על שאלת הנהגתם של צעדים שאפשרו לממשל הפדרלי לחוקק חוקים למימון תרופות, קצבאות משפחה, קצבאות לסטודנטים, קצבאות ילדים, קצבאות לאלמנות, דמי אבטלה וקצבאות לאימהות. החקיקה שהועברה לאחר משאל העם אושרה גם על ידי בית המשפט העליון. צעד זה סלל את הדרך למערכת של סבסוד תרופות, מרכיב יסודי עד היום במערכת הבריאות הציבורית האוסטרלית.

משאל העם של 1946 אפשר עוד יוזמות וחקיקות חברתיות נוספות כמו, מתן פטור לתשלום על רישיונות להחזקת מקלטי רדיו לגמלאים ולנכים ומאוחר יותר לאלמנות. בהמשך הורחב פטור זה גם לרישיונות להחזקת מקלטי טלוויזיה, שיפורים בקריטריונים לקבלת מזונות לאלמנות ולנשות אסירים, דמי לידה, קצבאות ילדים ודמי קבורה. בנוסף, הוקם שירות התעסוקה הפדרלי, הממשלה הפדרלית העבירה מימון למיזמי דיור ציבורי והטילה פיקוח למניעת מפגעי רעש. למרות שהיא כשלה בהקמתו של שירות בריאות לאומי, הצליחה ממשלת צ'יפלי להגיע להסדרים עם ממשלות המדינות בנוגע לשיפור באיכות ובזמינות של טיפול רפואי בבתי החולים ובבתי החולים לחולי נפש.

הישגים נוספים של ממשלת צ'יפלי היו בין השאר, מיסודה של האזרחות האוסטרלית בנפרד מזו הבריטית, הקמתו של מיזם השקיה ומערכת של תחנות כוח הידרואלקטריות בדרום-מזרח אוסטרליה, הלאמתה של חברת התעופה קוואנטס והקמתה של חברת התעופה TAA, ארגון מחדש והרחבת פעילותו של ארגון המחקר המדעי והתעשייתי הפדרלי (CSIRO) הקמתו של שירות שיקום אזרחי והקמתו של ארגון הביון והביטחון של אוסטרליה (ASIO). מיזם פדרלי אפשר לחיילים משוחררים להשלים את השכלתם האקדמאית, זאת בנוסף להטבות נוספות שהוענקו לחיילים המשוחררים. בוצעו עבודות למניעת סחיפה של הנהרות והימים. הוקמה קרן תעשיית החלב לייצוב תמורות הייצוא. הועברו מענקים למדינות לסיוע למגזר החקלאי. הוקם מוסד בוררות ליחסי עבודה בענף כריית הפחם. בוצע הסדר נרחב בתחום ביטוחי החיים.

הלאמת הבנקים ושביתת הכורים

ב-1947 הכריזה הממשלה על כוונתה להלאים את הבנקים. צעד זה גרר התנגדות עזה בעיתונות ודעת הקהל של מעמד הביניים הופנתה נגד הלייבור. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון שהחקיקה בתחום זה נוגדת את החוקה. עם זאת, הצליחה ממשלת צ'יפלי להעביר את חוק הבנקאות, שנתן לממשלה את הזכות לפקח על המדינות המוניטרית ועל פיו הוגדר ה-Commonwealth Bank of Australia כבנק המרכזי של אוסטרליה.

ביוני 1949 החלה שביתה ממושכת וקשה בענף כריית הפחם שגרמה לאבטלה ולמצוקה כלכלית. צ'יפלי ראה בשביתה כצעד של המפלגה הקומוניסטית לקריאת תגר על הלייבור כמייצגת של מעמד העובדים ושלח את הצבא כדי לשבור את השביתה. למרות זאת, ניצל רוברט מנזייס את הפחד מהקומוניזם עקב המלחמה הקרה כדי להציג את מפלגת הלייבור כמי שנוקטת צעדים מתונים מדי כלפי המפלגה הקומוניסטית. אירועים אלו, יחד עם התחושה שצ'יפלי והלייבור נעשו יהירים מדי עקב ישיבתם בממשלה, גרמו לניצחון של המפלגה הליברלית בבחירות של 1949. בעוד שהלייבור זכה בארבעה מושבים נוספים בפרלמנט שמספר מושביו הכללי הוגדל מ-74 ל-121, מנזייס וקואליציית האנטי-לייבור שבהנהגתו הגדילו את כוחם ב-48 מושבים נוספים.

באופוזיציה

כאשר הובס צ'יפלי בבחירות הוא היה בן 64 ומצב בריאותו היה לקוי (כמו קרטין, הוא היה מעשן כבד כל ימי חייו), אך הוא סירב לפרוש מהחיים הפוליטיים. מפלגת הלייבור שמרה על כוחה בסנאט וצ'יפלי, שכעת היה מנהיג האופוזיציה, ניצל את היתרון הזה כדי למרר את חייה של ממשלת מנזייס.

כדי לשנות את המצב, החליט מנזייס ב-1950 להגיש הצעת חוק להוצאתה אל מחוץ לחוק של המפלגה הקומוניסטית. הוא ציפה שצ'יפלי יתנגד לחוק ובכך יהיה לו תירוץ לפיזור של שני בתי הפרלמנט ולעריכת בחירות כלליות. בסופו של דבר אפשר צ'יפלי לחוק לעבור, אך בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון שהחוק נוגד את החוקה. כאשר התנגד צ'יפלי לחוק הבנקאות כמה חודשים לאחר מכן, יזם מנזייס את פיזורם של שני בתי הפרלמנט ובאפריל 1951 נערכו בחירות חדשות. למרות שבבית התחתון הצליח הלייבור לזכות מחדש בחמישה מושבים, הוא איבד שישה מושבים בסנאט וממשלתו של מנזייס זכתה בשליטה בשני הבתים.

מותו

כמה שבועות לאחר מכן, לקה צ'יפלי בהתקף לב כשהיה בבית המלון בו התגורר בקנברה (הוא התגורר בו במשך כל הקריירה הפוליטית שלו וסירב לעבור למעון ראש הממשלה הרשמי, The Lodge). בתחילה ניסה צ'יפלי למנוע ממזכירתו ואשת סודו, פיליס דונלי, להזעיק רופא. עם התדרדרות מצבו הזעיקה דונלי רופא שהורה להבהיל את צ'יפלי לבית חולים. בן צ'יפלי מת באמבולנס בדרכו לבית החולים. ראש הממשלה מנזייס קיבל את ההודעה על מותו בעת שהשתתף בנשף בבניין הפרלמנט, אירוע שצ'יפלי הוזמן אליו אך סירב להשתתף בו. מנזייס עצר את הנשף והכריז בקול מאופק:

זוהי חובתי המצערת להודיע לכם במהלך חגיגה זו כי מר צ'יפלי מת. אני לא רוצה לדבר עליו עכשיו, ולמרות שהיינו יריבים פוליטיים, הוא היה ידידי וידידכם ואוסטרלי טוב. כולכם תסכימו שעקב נסיבות אלה הנשף יופסק. אין קשר בין פוליטיקה לבין צעד זה. באופן מוזר, בפרלמנט הסתדרנו די טוב זה עם זה. לפעמים אנו מוצאים את הידידות החמה ביותר אצל האנשים שדעותיהם הפוליטיות מנוגדות לאלה שלנו. מר צ'יפלי שירת את הארץ הזאת לתפארת במשך שנים.

הנצחתו

על שמו של צ'יפלי נקרא פרבר של קנברה ופרבר צ'יפלי של סידני וכן מחוז בחירה בניו סאות' ויילס. ביתו בבת'רסט משמש כמרכז חינוכי והספרייה המרכזית של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה נקראת על שמו. בסידני קרויים על שמו מגדל צ'יפלי, שלהוציא את מגדל סידני, הוא המבנה הגבוה ביותר בעיר. כמו כן קרויה על שמו כיכר בעיר. בנוסף קרויה על שמו מערת צ'יפלי שהיא חלק ממערכת של מערות נטיפים בניו סאות' ויילס. ב-1975 הנפיק הדואר האוסטרלי בול הנושא את דיוקנו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בן צ'יפלי בוויקישיתוף