בניין עירייה
בניין עירייה מהווה המבנה המרכזי של מושב השלטון המקומי או מרכז האדמיניסטרציה העירונית (מוניציפלית) בכל עיר, עיירה או מועצה מקומית.
בבריטניה ואוסטרליה מכונה הבניין לעיתים "בית הגילדות" (guildhall).
הבניין משמש את משרדו של ראש העיר וכן את חדר ההתכנסויות של מועצת העיר, וכן את משרדי העירייה, ומשרדי מתן השירות לתושבי העיר או העיירה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת התנ"ך מתוארים זקני העיר היושבים בשער העיר, ומנהלים למעשה את העיר, ואולם בערי הממלכה במזרח התיכון ניהול העיר בוצע על ידי מוסדות השלטון של המלוכה ששלטה בעיר.
בתקופת האימפריה הרומית נבנו בערים מבני בזיליקה ששימשו כבתי משפט, שווקים וכן כאתרי מסחר והחלפת כספים.
בימי הביניים נבנו בערים "אולמות ראשיים" בארמונו או טירתו של האציל הפאודלי ששלט בעיר והוא נתן שירותי שלטון (לרוב שירותי משפט) לתושבי העיר.
בשלהי ימי הביניים, בערים החופשיות של אירופה וכן בערי השוק נבנו מבני שוק ששימשו גם להתכנסויות תושבי העיר, ונתנו שירותים לתושבים. מבנים אלה היו למעשה המבנים הראשונים של שירותים מוניציפליים. בניין עיריית קלן נבנה בשנת 1135 והוא דוגמה למבנה ראשון מסוג זה. גם הפאלאצו פובליקו שנבנה בעיר סיינה באיטליה בשנת 1297 והפאלאצו וקיו שנבנה בעיר פירנצה בשנת 1299. היו אלה מבנים מבוצרים שכללו מגדל גבוה, אולם התכנסות גדול וכן מספר חדרי משרדים שנתנו שירותים עירוניים וכללו ארכיונים עירוניים. שני מבנים אלה הפכו לדגם המקובל באירופה של בניין עירייה. לימים בראש מגדלי העירייה הוצבו שעונים אשר דה פקטו כיוונו את חייהם ועבודתם של תושבי העיר. בניין עיריית בריסל שנבנה במאה ה-15 הכולל מגדל שעון שגובהו 96 מטרים, שימש אבטיפוס למבני העירייה שנבנו באירופה ברחבי המאה ה-19, כגון בניין עיריית וינה.
במהלך המאה ה-19 החלו מבני העירייה לכלול "חדרי קריאה" במטרה להשכיל את תושבי העיר, ואלה לימים התפתחו לספריות עירוניות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בניין עירייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
