בסקיאט (סרט)

בסקיאט
Basquiat
בימוי	ג'וליאן שנאבל
הופק בידי	לך מייברסקי, Peter M. Brant, Joseph Allen
תסריט	ג'וליאן שנאבל, לך מייברסקי
עריכה	מיכאל ברנבאום
שחקנים ראשיים	דייוויד בואי (אנדי וורהול); וילם דפו; ג'פרי רייט; פול בארטל; טייטום אוניל; וינסנט לרסקה; כריסטופר ווקן; פארקר פוזי; קלייר פורלני; קורטני לאב; בניסיו דל טורו; סם רוקוול; דניס הופר; מייקל וינקוט; גארי אולדמן; וינסנט גאלו
מוזיקה	ג'ון קייל
צילום	Ron Fortunato
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	מירמקס
חברה מפיצה	מירמקס, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 בדצמבר 1996
משך הקרנה	102 דק'
שפת הסרט	אנגלית, ספרדית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט עצמאי, סרט דרמה, סרט להט"בי
הכנסות באתר מוג'ו	basquiat
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

בסקיאט (Basquiat, בצרפתית יש לבטא "בסקייה", אך השם הנפוץ לסרט הוא "בסקיאט") הוא סרט ביוגרפי אמין למחצה ובדיוני למחצה משנת 1996, המגולל את חייו של הצייר ז'אן-מישל בסקיה שנפטר ב-1988. במאי ותסריטאי הסרט היה ידידו של בסקיה ג'וליאן שנאבל. לדברי מבקרת האמנות מיטל רז, סייע הסרט לבניית "המיתוס על ילד הרחוב חסר הפרוטה שהתנכר למשפחתו, ברח מהבית והפך כמעט בן לילה ליקיר סצנת האמנות ולעשיר כקורח."^[1]

את דמותו של בסקיה גילם השחקן ג'פרי רייט, שאף זכה על תפקידו במועמדות לפרס אינדפנדנט ספיריט בעבור הופעת הבכורה הטובה ביותר. עוד מופיעים בסרט דייוויד בואי המגלם את אנדי וורהול, גארי אולדמן בתפקיד אלברט מילו (בן-דמותו של שנאבל הצעיר) ודניס הופר בתפקיד סוחר האמנות ברונו בישופברגר.

תקציר העלילה

הסרט נפתח בדמותו של אמן גרפיטי אפרו-אמריקאי חסר בית המגיח כמו ונוס מקופסת קרטון שמשמשת לו בית בפארק טומפקינס סקוור באיסט וילג' במנהטן תחתית. זהו "סאמו" (SAMO), הכינוי בו חותם בסקייה על ציוריו הנפרשים ברחבי ניו יורק של ראשית שנות השמונים. הסרט מגולל את סיפור גילויו ואימוצו של האמן הצעיר על ידי אושיות כמו האמן אנדי וורהול (המגולם בסרט על ידי הזמן דייוויד בואי, שאף הכיר את וורהול אישית), המצרף את בסקיאט ל"מפעל" (factory) שלו, אמנים עמיתים, בעלי גלריות וסוחרי אמנות התופסים אותו ומשווקים אותו כ"הדבר החם הבא". במקביל להתפתחותו כאמן ולהתעשרותו ממכירת ציוריו נפרסת גם מסכת חייו הרומנטיים עם חברתו הלבנה הצעירה ג'ני (קלייר פורלני) בה הוא בוגד עם פאם פאטאל בגילומה של קורטני לאב והתמכרותו להרואין עד מותו בגיל 27.

הסרט מציג את חיי האמנות של ניו יורק בשנות השמונים כגן עדן שהוא בד-בבד גם גיהנום לאמנים יוצרים. מקום שבו סוחרי אמנות ובעלי גלריות מנצלים כישרונות צעירים להתעשרות מהירה, המלווה בהרבה סקס וסמים, ללא תמיכה רגשית וחברית מספקת. התמיכה של החברה הלבנה בבסקיאט האפרו-אמריקאי מוצגת אף היא כדו-פרצופית, מצד אחד התעלות מעל גזענות ומאידך שימוש בדעות קדומות. עם זאת, שנאבל ביקש להציג את אנדי וורהול כחבר שתמך בבסקיה ולגאול אותו מן התדמית שצטיירה לו לאחר מותו של בסקיה, של "ערפד" שהשתמש בבסקיה והשליך אותו. לדברי שנאבל הסרט הוא רקוויאם הן לבסקיה והן לוורהול.^[2]

מוזיקה

פסקול הסרט מורכב מקטעים ושירים, שהשפיעו והושפעו מסצנת האמנות האוונגרדית בניו יורק של שנות השמונים. בהם "Fairytale of New York" ו-"Summer in Siam" של להקת הפוגס,‏ "Lust for Life" של איגי פופ, "Waiting on a Friend" ו-"Beast of Burden" של האבנים המתגלגלות, "Flamenco Sketches" מתוך Kind of Blue של מיילס דייוויס, "Who Are You This Time" ו-"Tom Traubert's Blues" של טום וייטס, "A Small Plot of Land" של דייוויד בואי, "Ko-Ko" ו-"April in Paris" של צ'רלי פארקר ועוד.