ברוך בר ליבוביץ
לידה |
1866 תרכ"ו Slutsk Uyezd, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1939 (בגיל 73 בערך) ה' בכסלו ת"ש ליטא |
תקופת הפעילות | ?–1939 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
רבותיו | רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק |
תלמידיו | הרב נח שימנוביץ, הרב נחום פרצוביץ, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב יהודה גרשוני, הרב ישראל בארי, הרב שלמה היימן, הרב אליהו חזן |
חיבוריו | ברכת שמואל |
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866[1] - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.
נשא לאשה את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.
על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים, הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. התאמץ לעמוד על רגליו נפל על המיטה ובעוד פיו ממלמל את דברי רבו, נפטר.
דרכו הלימודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם[2]. כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה[3].
היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[2]. הקפיד על בחורים שהקשו באמצע השיעור, ופעם אחת אמר:
בשעה שמו"ר הגאון זיע"א (הרב חיים מבריסק) היה מגיד השיעור ואנכי הקשבתי רב לכל מילה, רעד היה עובר בעצמותיי... עד שלא יכולתי להוציא הגה מפי. ואיך יתיימר בן ישיבה לפרוק באמצע השיעור?!
(עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א')
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב לייב שנפטר בחיי אביו, והשאיר בת רבקה, ובן ישעיה, שנספו בשואה.
- בנו הרב יעקב משה ליבוביץ, נתמנה על ידי אביו כר"מ בישיבת כנסת בית יצחק, בתש"א עלה לארץ וייסד את ישיבת קמניץ בירושלים וכיהן בראשה.
- נכדו הרב חיים שלמה ליבוביץ היה ממשיך אביו הרב יעקב משה ליבוביץ בישיבת קמניץ וכיהן כראש ישיבת פונוביז' עד לפטירתו.
- חתנו הרב יצחק טורעץ, רבה של שכונת בת גלים בחיפה. בסוף ימיו התגורר בבני ברק.
- חתנו הרב ראובן גרוזובסקי, ראש ישיבת תורה ודעת, ובית מדרש עליון בארצות הברית
- הרב דן אונגרישר, ראש ישיבת בית מדרש עליון בארצות הברית, חתן הרב ראובן גרוזובסקי.
- הרב לוי קרופני ראש ישיבת קמניץ בארצות הברית, חתן הרב ראובן גרוזובסקי.
- בנו של הרב דן אונגרישר, הרב ירחמיאל אונגרישר ראש ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק.
- נכדו של הרב ראובן גרוזובסקי (חתן בנו הרב חיים) הרב יצחק ליכטנשטיין ראש ישיבת תורה ודעת במונסי.
- חתנו הרב משה ברנשטיין, ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק ומייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים
- חתן הרב משה ברנשטיין, הרב אשר ליכטשטיין, ממשיכו בראשות ישיבת קמניץ בירושלים.
- חתן הרב משה ברנשטיין, הרב יצחק שיינר, ממשיכו בראשות ישיבת קמניץ, וחבר מועצת גדולי התורה.
עץ משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ברוך בר ליבוביץ | פייגא צימרמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לייב ליבוביץ (נספה בשואה) | הרב יעקב משה ליבוביץ | סימה רוטשטיין | נחמה | הרב משה ברנשטיין | בת | הרב יצחק טורץ | חיה שרה מרים | הרב ראובן גרוזובסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב חיים שלמה ליבוביץ | הרב יצחק שיינר | אסתר לאה | בת | הרב אשר ליכטשטיין | אסתר | הרב דן אונגרישר | חיים גרוזובסקי | ? | רחל לאה | הרב לוי קרופני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב ירחמיאל אונגרישר | הרב יצחק ליכטנשטיין | בת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברכת שמואל
- ברכת שמואל - 4 חלקים, פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
ברכת שמואל הוא בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן ההסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.
ספרים שהוצאו מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת חידושים על מסכת שבת, יצא לאור בחשוון תשע"ח על ידי נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ.
ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב.
- חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח.
- שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א.
- שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א.
- עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו הרב יוסף ליס, תשס"ז.
ניגוניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ליבוביץ הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[4] [5].
חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יצחק אדלשטיין, רבי ברוך בער
- הרב ש"י זוין, אישים ושיטות
- הרב חיים שלמה רוזנטל, הרב הדומה למלאך, תשס"ה
- הרב ישראל בארי בהקדמה לספרו משנת ראשונים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ליבוביץ, ר' ברוך־דב־בער ב"ר שמואל־דוד', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 63 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1261).
- הלל זיידמן, ישיבת "כנסת בית יצחק" דקאמיניץ, באתר "דעת"
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ברוך בער לייבאוויץ זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 73, באתר היברובוקס
- הרב יצחק אדלשטיין, לדמותו של רבי ברוך דוב ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ דליטא, בתוך: ספר יזכור לקהילות קמניץ דליטא זסטביה והקולוניות, עמודים 64–68
- רבי ברוך דוב ליבוביץ באתר אהלי צדיקים
- ברוך דב בן שמואל דוד ליבוביץ (1867-1939), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sefer yizkor li-ḳehilot Ḳamenits de-Liṭa, Zasṭavyah ṿeha-ḳolonyot | Yiddish Book Center (עמ' 64), www.yiddishbookcenter.org
- ^ 1 2 רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל".
- ^ עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א.
- ^ על ניגון זה העיר רבי חיים שהמילים "קומה קומה" נשמעים כחוצפה כלפי שמים ורבי ברוך בער הפסיק לשיר את הניגון. הרב שפירא שינה את המילים ל"ועתה בנים" מתוך אופן לחג השבועות.
- ^ נחשף ניגון חדש, באתר כיכר השבת.
תקופת חייו של הרב ברוך בר ליבוביץ על ציר הזמן |
---|
|
אחרונים | ||
---|---|---|
חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים |