לדלג לתוכן

דבי גיבסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבי גיבסון
דבי גיבסון במצעד הגאווה בלוס אנג'לס, 2007
דבי גיבסון במצעד הגאווה בלוס אנג'לס, 2007
לידה 31 באוגוסט 1970 (בת 54)
ברוקלין, ניו יורק
שם לידה Deborah Ann Gibson
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1986
מקום לימודים Sanford H. Calhoun High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, פופ-דאנס, פופ רוק
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס, EMI, Sony
http://debbiegibsonofficial.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה אן "דבי" גיבסון (באנגלית: Deborah Ann "Debbie" Gibson; נולדה ב־31 באוגוסט 1970) היא זמרת, שחקנית, כותבת שירים ומפיקה מוזיקלית אמריקאית.

תחילת חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבי גיבסון נולדה בברוקלין, ניו יורק, בת שלישית מתוך ארבעה ילדים לדיאן וג'וזף גיבסון, היא גדלה בפרבר לונג איילנד וקיבלה חינוך קתולי.

בגיל 5 היא החלה להופיע בתיאטרון קהילתי עם אחיותיה קארן, מישל ודניז, וביחד עם הבן דוד שלה היא כתבה את השיר הראשון שלה: "Make Sure You Know Your Classroom". בגיל שמונה היא שרה במקהלה של הילדים בבית האופרה "מטרופוליטן" בניו יורק והיא החלה לנגן בפסנתר וגיטרה.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנים של כתיבה והפקת החומרים משלה, גיבסון חתמה על חוזה להקלטת אלבום ראשון עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס, האלבום יצא ב-1987 ונקרא: "Out of the Blue", האלבום זכה להצלחה גדולה באמריקה, בריטניה ויפן ומכר למעלה מ-5 מיליון עותקים בעולם כ-3 מיליון מהם בארצות הברית. לאלבום יצאו שישה סינגלים, הראשון: "Only In My Dreams", זכה להצלחה מפתיעה והגיע למקום רביעי במצעד ה"בילבורד הוט 100", השני: "Shake Your Love" שחזר את הצלחתו והגיע למקום רביעי במצעד, השלישי: "Out of the Blue" שיר הנושא של האלבום העפיל על הסינגלים שיצאו לפניו והגיע למקום שלישי במצעד וזכה לשבחים מהמבקרים על התוכן העמוק בשיר, הסינגל הרביעי והמצליח ביותר מהאלבום: "Foolish Beat" היה לשיר הראשון של גיבסון שהגיע למקום ראשון במצעד ובכך גיבסון הפכה לאמנית הצעירה ביותר (גיל 17) שכתבה, הפיקה וביצעה שיר שהגיע למקום ראשון במצעד על כך היא קיבלה פרס גינס באותה שנה, הסינגל החמישי: "Staying Together" זכה להצלחה בינונית והסינגל השישי: "Red Hot" לא שחזר את הצלחת הסינגלים הקודמים ולא נכנס למצעדים מובילים בעולם, הקליפים לשירים באלבום היו לפי הכוריאוגרפיה של פאולה עבדול.

באותה שנה גיבסון יצאה לסיבוב ההופעות העולמי הראשון שלה ושרה את ההמנון הלאומי באליפות העולם בבייסבול .

בשנת 1989 יצא האלבום השני של גיבסון שנקרא: "Electric Youth", האלבום היה לאלבום הראשון של גיבסון שהגיע למקום ראשון במצעד הבילבורד הוט 200 והוא זכה להצלחה פחותה מהאלבום הקודם ומכר 4 מיליון עותקים כ-2 מיליון מהם בארצות הברית. לאלבום יצאו 4 סינגלים, הראשון: "Lost in Your Eyes" הפך ללהיט מיידי והיה לשיר השני והאחרון של גיבסון שמגיע למקום ראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ונשאר שם במשך שלושה שבועות רצופים, השיר היה לשיר המצליח ביותר של גיבסון ואחד השירים המצליחים של שנות ה-80, הסינגל השני: "Electric Youth" שיר הנושא של האלבום, הגיע למקום 11 במצעד ולמקום ראשון במצעד שירי הדאנס והיה לשיר הראשון שלה לעשות זאת, הסינגל השלישי: "No More Rhyme" לא זכה להצלחה גדולה והגיע למקום 17 במצעד והסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום: "We Could Be Together" לא זכה להצלחה והגיע למקום 71 במצעד.

בשנת 2021 הוציאה את אלבומה, The Body Remembers.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבי גיבסון בוויקישיתוף