לדלג לתוכן

דובק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דובק בע"מ
לוגו החברה
עובדות ב"דובק" מעשנות בהפסקת הצהרים, 1950
עובדות ב"דובק" מעשנות בהפסקת הצהרים, 1950
נתונים כלליים
מייסדים מרתין גהל
תקופת הפעילות 1935–הווה (כ־89 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.dubek.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משרדי דובק בקריית אריה בפתח תקווה

דּוּבֶּק בע"מ הוא המפעל היחיד לייצור סיגריות הפועל כיום בישראל, והוא מייצר ומשווק גם טבק למקטרת, סיגרים, מציתים ונייר גלגול.

את החברה ייסדו בשנת 1935 כמה תעשיינים, ובהם מרטין גהל (Martin Gehl) שעלה מגרמניה, על בסיסה של החברה אסתר המלכה, שפעלה בשכונת נווה שאנן בתל אביב[1]. מפעל החברה החדשה הוקם ברמת גן. בשנת 1960 החלו מניותיה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 1971 רכשה את שתי מתחרותיה, סיגריות מספרו ומטוסיאן[דרושה הבהרה], והשיגה מונופול בשוק המקומי. מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ניהל את החברה זרח גהל, בנו של מרטין. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה נגדו ונגד החברה חקירה של המכס. זאת, על רקע חשדות להעלמת כספים באמצעות רכישת טבק בחו"ל[1].

ב-21 במאי 1989, הוצת מפעל החברה בבני ברק. אלמוני שהתקשר למשטרה לקח אחריות על המעשה בשם ארגון הימין הרדיקלי "הסיקריקים", וטען שהדבר נעשה מכיוון שבמפעל מועסקים ערבים[2].

בשנת 2003 הפכה החברה לחברה פרטית, ושנה לאחר מכן הייתה למשווק הבלעדי בארץ של מוצרי החברה הדנית "האוס אוף פרינס" ("House Of Prince"). הרחוב בו שוכנים מפעל החברה ומשרדיה בפתח תקווה קרוי על שמו של מרטין גהל.

מפעלה העיקרי של דובק, כמו גם הנהלתה, שוכנים כיום בקריית אריה בפתח תקווה, ומפעל ייצור הטבק נמצא בבני ברק, כיום חלק ממתחם המפעל העתיק את פעילותו למפעלים האחרים של דובק, ועל המגרש שנמכר ליזם פרטי נבנה קניון. ברשותה של דובק מנגנון הפצה המגיע לכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, וכן עוסקת החברה בייצוא כמה ממותגיה. מנגנון השיווק משרת גם את משקאות האנרגיה "רד בול" ו-"XL", ובעבר, גם את המשקה "blu". החברה מעסיקה כ-300 עובדים.

סיגריות "טיים" בשימוש חיילי צה"ל בסיני בזמן מלחמת ההתשה
  • "נובלס"[3] - מותג סיגריות זול יחסית שהושק בשנת 1952, וזכה לפופולריות בקיבוצים, בנח"ל, ובבתי הכלא.
  • "טיים" - מותג שהושק בשנת 1965 והיה משך שנים מותג הסיגריות הפופולרי בארץ.
  • מותגים אחרים - נלסון (1943), דובק 10[4], לידו[5], שרתון (1965), ברודוויי 80 (1969), ברודוויי 100, אירופה (1971), מונטנה (1980), גולף (1988), אל-על, מוסטנג (1992), No9‏ (2007) ורויאל[6].

בשנות ה-60 של המאה ה-20 מחירה של חפיסה "אסקוט" היה 94 אגורות, חפיסה "דובק פילטר": 94 אגורות, חפיסה "טיים": 1.25 לירה ישראלית, חפיסה "דובק 10": 80 אגורות, חפיסה "סילון": 64 אגורות, חפיסה "דגל": 64 אגורות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דובק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]