הגביע הרוסי בכדורגל
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1992 |
ארגון מפעיל | התאחדות הכדורגל הרוסית |
מספר מתמודדים | 107 |
מדינות משתתפות | רוסיה |
יבשת | אירופה |
זוכה | זניט סנקט פטרבורג (זכייה חמישית) |
הכי הרבה זכיות | לוקומוטיב מוסקבה (9 זכיות) |
www | |
הגביע הרוסי בכדורגל (ברוסית: Кубок России по футболу) הוא טורניר כדורגל, הנערך מדי שנה על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ובו לוקחים חלק מועדוני כדורגל מקצוענים מרוסיה.
מחזיקת הגביע הרוסי לעונת 2023/2024 היא זניט סנקט פטרבורג, בעוד לוקומוטיב מוסקבה היא שיאנית הזכיות, 9 במספר.
הגביע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום משחק הגמר מוענק לקבוצה שניצחה גביע, הנשאר בחזקתה במשך שנה. טקס הענקת הגביע נערך על בימת מנצחים על כר הדשא. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות. בשנת 2007 לוקומוטיב מוסקבה קיבלה את הזכות לשמור אצלה את הגביע שזכתה בו בשנת 2000. גביע חדש הוענק לזוכה, צסק"א מוסקבה בעונת 2009.
הגביע הנוכחי נעשה בשנת 2010 בהזמנת התאחדות הכדורגל הרוסית. הגביע עשוי זכוכית ונוצר במפעל הזכוכית של דיאטקוב, כשהאלמנטים מכסף השזורים בגביע נוצרו על ידי חברת Gorod N. במרכז הגביע משובץ סמל התאחדות הכדורגל ובסמוך לו סמל הפדרציה הרוסית. על יסוד הכסף בתחתית נחרטים שמות מועדוני הכדורגל שזכו בגביע. הגביע מעוטר בסרטים בצבעי דגל המדינה.
השתתפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון הרשום בהתאחדות הכדורגל ומשחק באחת מהליגות שהיא מארגנת זכאי להרשם לגביע. כל המועדונים נדרשים לעמוד בתנאי סף של יכולת לארח משחק מול קהל בבטחה.
כל המועדונים המשחקים בליגת העל הרוסית, הליגה הרוסית הראשונה והליגה הרוסית השנייה, שהם מועדונים מקצוענים בלבד, מתחרים בגביע הרוסי. לקבוצות מהליגה הרוסית השלישית אין זכות השתתפות בטורניר, אך לעיתים ההתאחדות מאפשרת למספר קבוצות חובבניות בודדות ליטול חלק.
שיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטורניר נערך בשיטת "נוק אאוט". אף שכל קבוצה יכולה להיות מוגרלת לשחק כנגד כל קבוצה אחרת, קבוצות המשחקות בליגות הבכירות משתלבות בתחרות בשלבים מתקדמים יותר, כך שקבוצה קטנה המעוניינת לשחק מול קבוצה איכותית מצמרת הליגה הראשונה תצטרך לגבור קודם לכן על מספר קבוצות קטנות יותר בסיבובים המוקדמים.
בכל סיבוב משחקות הקבוצות שהוגרלו האחת נגד השנייה משחק אחד בלבד, בביתה של מי שזכתה לביתיות בהגרלה. במקרה של תיקו, לאחר 90 דקות משחקים 30 דקות הארכה ואם עדיין יש שיויון מוכרע המשחק בקרב בעיטות עונשין מ-11 מטר. בגביע, בניגוד לנהוג במפעיל האירופיים, אין חשיבות לשערי חוץ ושערים ביתיים.
קבוצות הליגה השנייה מתחילות לשחק משלב 512 הגדולות, 256 הגדולות או בשלב המסיים של 128 הגדולות, תלוי במספר הקבוצות באזור המתאים של הליגה השנייה. קבוצות הליגה הראשונה נכנסות לטורניר משלב 32 הגדולות, וקבוצות ליגת העל מתחילות משלב שמינית הגמר. שלבי הנוקאאוט עד למשחק הגמר משוחקים בשתי משחקים, בית וחוץ. משחק הגמר נערך כמשחק בודד. באופן זה, קבוצות הליגה השנייה מתחילות להשתתף כבר מסיבוב טרום התחרות, כולל ארבעה סיבובי מוקדמות ושישה סיבובים בתחרות הראשית. קבוצות הליגה החזקות אינן צריכות, כאמור, לעבור את השלבים האלה.
משחקי הסיבוב הראשון משוחקים תמיד באפריל או ביולי, בעוד הגמר משוחק בשנה שלאחר מכן במאי, מה שגורם לתחרות הגביע הרוסי להימשך למעלה משנה. הקבוצה שזוכה בגביע מתמודדת בעונה שלאחר מכן בסופר קאפ הרוסי מול זוכת אליפות רוסיה.
אין זירה מסורתית אחת בה נערך משחק גמר הגביע, ברם מרבית המשחקים נערכו באצטדיון לוז'ניקי ובאצטדיון לוק במוסקבה. מאז 2009, משחק הגמר נערך מדי שנה באצטדיון אחר. בשלבי חצי הגמר והגמר נערכים משחקים חוזרים ובמקרה הצורך מוכרע המשחק בהארכה ובקרב בעיטות 11 מטר.
במאי 2020 פורסם שבעונת 2020/2021, גביע רוסיה ייערך במתכונת חדשה ויכלול שלב בתים. שש קבוצות שהעפילו למפעלים האירופיים יתחילו להתמודד על הגביע כבר משלב שמינית הגמר. הוצג מערך של סבב שלב בתים עילי במקום שלב 16 ו-32 האחרונות. בשלב זה הקבוצות מחולקות לעשרה בתים של 3 קבוצות. הבתים כוללים נציגה אחת מכל ליגה שישחקו משחק אחד עם השני. בשלב זה, ליגת העל מיוצגת על ידי קבוצות שלא העפילו לתחרויות אירופה בסוף העונה החולפת.
השתתפות בליגה האירופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 2022, הזכייה בגביע הייתה מקנה לקבוצה הזוכה מקום בליגה האירופית בעונה הבאה. אם הקבוצה הזוכה זכאית להשתתף בליגת האלופות, אז המפסידה בגמר הגביע זכאית למקום בליגה האירופית. אך אם גם היא משתתפת בליגת האלופות, תוענק הזכות להשתתף בליגה האירופית לפי מיקום בליגה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הגביע הסובייטי
משחקי הגביע הלאומיים בכדורגל ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הרוסית, החלו למעשה מ-1944, עוד בתקופה שבה שלטה ברית המועצות בשטחה של רוסיה, ובה השתתפו כללה מועדוני הכדורגל של רוסיה.
ב-1989 עם התפרקותה של ברית המועצות, הוקמה מדינת רוסיה והתחרות הראשונה תחת התאחדות הכדורגל הרוסית הייתה ב-1992.
חסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת הספונסרים והחברות שהעניקו חסות לטורניר הגביע, החל מעונת 1995/1996:
- 1995/96 — Magna
- 1996/97 — 2000/01 — Mobil 1
- 2007/08 — 2009/10 — Rambler
- 2011/12 — 2012/13 — Pirelli
- 2014/15 — Power Technologies
- 2017/18 — 2019/20 — סוכנות ההימורים Olimp
- 2020/21 — 2021/22 — סוכנות ההימורים Betcity[1]
- 2022/23 — — סוכנות ההימורים Fonbet
אצטדיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן סטטיסטיקת האצטדיונים שאירחו את משחקי גמר הגביע:
אצטדיון | מספר | שנים |
---|---|---|
אצטדיון לוז'ניקי, מוסקבה | 11 | 1993, 1994, 1995, 1998, 1999, 2002, 2006, 2007, 2022, 2023, 2024 |
אצטדיון לוקומוטיב, מוסקבה | 4 | 2003, 2004, 2005, 2008 |
אצטדיון דינמו, מוסקבה | 3 | 1996, 2000, 2001 |
האצטדיון המרכזי, יקטרינבורג | 3 | 2012, 2020, 2023 |
אצטדיון ניז'ני נובגורוד, ניז'ני נובגורוד | 1 | 2021 |
קוסמוס ארנה, סמרה | 2019 | |
וולגוגרד ארנה, וולגוגרד | 2018 | |
אצטדיון פישט, סוצ'י | 2017 | |
קאזאן ארנה, קאזאן | 2016 | |
האצטדיון המרכזי, אסטרחן | 2015 | |
אנז'י ארנה, כספייסק | 2014 | |
אחמט ארנה, גרוזני | 2013 | |
אצטדיון שיניק, ירוסלבל | 2011 | |
אולימפ-2, רוסטוב על הדון | 2010 | |
ארנה חימקי, חימקי | 2009 | |
אצטדיון טורפדו, מוסקבה | 1997 |
זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחקי הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש
- קבוצות אשר לא שיחקו באותה העונה בליגה הבכירה ברוסיה מסומנות בכתב נטוי
זכיות לפי קבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון | זכיות | עונות זכייה | גמר | עונות סגנות |
---|---|---|---|---|
לוקומוטיב מוסקבה | 9 | 1995/1996, 1996/1997, 1999/2000, 2000/2001, 2006/2007, 2014/2015, 2016/2017, 2018/2019, 2020/2021 | 1 | 1997/1998 |
צסק"א מוסקבה | 8 | 2001/2002, 2004/2005, 2005/2006, 2007/2008, 2008/2009, 2010/2011, 2012/2013, 2022/2023 | 4 | 1992/1993, 1993/1994, 1999/2000, 2015/2016 |
זניט סנקט פטרבורג | 5 | 1998/1999, 2009/2010, 2015/2016, 2019/2020, 2023/2024 | 1 | 2001/2002 |
ספרטק מוסקבה | 4 | 1993/1994, 1997/1998, 2002/2003, 2021/2022 | 2 | 1995/1996, 2005/2006 |
דינמו מוסקבה | 1 | 1994/1995 | 4 | 1996/1997, 1998/1999, 2011/2012, 2021/2022 |
רובין קאזאן | 1 | 2011/2012 | 1 | 2008/2009 |
רוסטוב | 1 | 2013/2014 | 1 | 2002/2003 |
טוסנו | 1 | 2017/2018 | ||
אחמט גרוזני | 1 | 2003/2004 | ||
טורפדו מוסקבה | 1 | 1992/1993 | ||
אורל | — | — | 2 | 2016/2017, 2018/2019 |
קריליה סובייטוב סמרה | — | — | 2 | 2003/2004, 2020/2021 |
חימקי | — | — | 2 | 2004/2005, 2019/2020 |
אנז'י מחצ'קלה | — | — | 2 | 2000/2001, 2012/2013 |
קרסנודאר | — | — | 2 | 2013/2014, 2022/2023 |
בלטיקה קלינינגרד | — | — | 1 | 2023/2024 |
רוטור וולגוגרד | — | — | 1 | 1994/1995 |
מוסקבה | — | — | 1 | 2006/2007 |
אמקאר פרם | — | — | 1 | 2007/2008 |
סיביר נובוסיבירסק | — | — | 1 | 2009/2010 |
אלניה ולדיקווקז | — | — | 1 | 2010/2011 |
קובאן | — | — | 1 | 2014/2015 |
אוונגרד קורסק | — | — | 1 | 2017/2018 |
זכיות לפי עיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמות זכיות בגביע על פי עיקרון גאוגרפי:
כמות זכיות | עיר | מועדונים |
---|---|---|
23 | מוסקבה | לוקומוטיב, צסק"א, ספרטק, טורפדו, דינמו |
5 | סנקט פטרבורג | זניט |
1 | קאזאן | רובין |
1 | רוסטוב על הדון | רוסטוב |
1 | גרוזני | טרק |
1 | טוסנו | טוסנו |
דאבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת באליפות הליגה ובגביע הרוסי, הישג אליו הגיעו שלושת המועדונים הבאים:
- זניט סנקט פטרבורג (2010, 2019/2020, 2023/2024)
- צסק"א מוסקבה (2005, 2006, 2012/2013)
- ספרטק מוסקבה (1994, 1998)
צסק״א היא הקבוצה הרוסית היחידה שזכתה בטרבל הייחודי (זכייה בליגה, בגביע ובמפעל אירופי). בעונת 2005 צסק״א זכתה בגביע אופ״א, באליפות ובגביע המדינה.
זכיות רצופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני מועדונים זכו בגביע פעמיים ברציפות: לוקומוטיב, שזכתה ב-1996 וב-1997, ושוב, ב-2000 וב-2001; צסק"א, שזכתה ב-2005 וב-2006 ושוב, ב-2008 וב-2009.
המפסידה הגדולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה שהופיעה הכי הרבה פעמים בגמר היא דינמו מוסקבה, עם ארבע סגנויות וזכייה אחת בלבד. לצסק"א ארבע סגנויות, אך היא גם זכתה בגביע 8 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת, למעט לוקומוטיב.
עובדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחמט גרוזני היא הקבוצה הראשונה שזכתה בגביע הרוסי בעודה משחקת בליגה הראשונה (ליגת המשנה), ב-2004; בנוסף, היא הקבוצה הרוסית הראשונה שנשרה לליגת המשנה לאחר זכייה בגביע הרוסי. היא נשרה בעונת 2005 וחזרה כעבור עונה. שנה לאחר מכן נשרה גם הזוכה הראשונה בגביע הרוסי, טורפדו מוסקבה.
- רוטור וולגוגרד היא הקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שהעפילה לגמר הגביע, כשזניט סנקט פטרבורג היא הקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שזכתה בגביע הרוסי והראשונה, שניצחה קבוצה מוסקבאית בגמר.
- סך הכל הקבוצות המוסקבאיות התמודדו ב-12 גמרי גביע, כשחמש פעמים מתוכם זכו בטורניר.
- בתולדות הטורניר כולו רק חמישה גמרי גביע נערכו ללא השתתפות קבוצות מוסקבאיות; ב-2004 טרק גרוזני שגברה על קריליה סובטוב סמרה, ב-2010 זניט סנקט פטרבורג שניצחה את סיביר נובוסיבירסק, ב-2014 רוסטוב שחגגה אחרי ניצחון בדו-קרב פנדלים מול קרסנודר, ב-2018 כשטוסנו ממחוז לנינגרד גברה על אוונגרד קורסק וב-2020 כשזניט סנקט פטרבורג התמודדה נגד חימקי ממחוז מוסקבה.
- סך הכול, 19 קבוצות שיחקו בגמר הגביע, כשרק שבעה מהן התמודדו בגמר יותר מפעם אחת.
- בעונת 2018 טוסנו זכתה בגביע ופורקה כעבור חודש והפכה לקבוצה הראשונה שזכתה בגביע ופורקה זמן קצר לאחריו, זאת בשל מצבה הכלכלי.
- הקבוצה היחידה שזכתה באליפות הליגה ולא זכתה בגביע - עד כה - היא אלניה ולדיקווקז.
- עונת 2020/2021 לראשונה בתולדות הטורניר, הכילה שלב בתים.
- סרגיי איגנשביץ' זכה בגביע שבע פעמים, טימופיי מרגאסוב זכה שלוש פעמיים, אך כל פעם עם מועדון אחר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הגביע הרוסי בכדורגל
- אתר האינטרנט הרשמי של הגביע הרוסי בכדורגל
- הגביע הרוסי בכדורגל, ברשת החברתית VK
- הגביע הרוסי בכדורגל, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Бетсити - титульный партнер обновленного Кубка России по футболу // Betcity היא נותנת החסות של גביע רוסיה המחודש, rfs.ru (ברוסית)
- ^ לוקמוטיב מוסקבה זכתה בגביע הרוסי עם ניצחון קטן
- ^ כמות הצופים הוגבלה ל-10% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו לאחר התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
- ^ כמות הצופים הוגבלה ל-50% מתכולת האצטדיון בשל מגבלות שהוטלו במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה ברוסיה
- ^ РФС увеличит призовой фонд Бетсити Кубка России
- ^ גמר גביע רוסיה 2024
הגביע הרוסי בכדורגל | |
---|---|
|
טורנירי גביע לאומיים בכדורגל (אופ"א) | ||
---|---|---|
מפעלי הווה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • ליכטנשטיין • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • צפון מקדוניה • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
מפעלי עבר | ברית המועצות • יוגוסלביה • מזרח גרמניה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה |