המרכז למחקר מדיני

המרכז למחקר מדיני

”ודרשת וחקרת ושאלת היטב” ( דברים, פרק יג, פסוק טו)
מידע כללי
מדינה	ישראל
משרד אחראי	משרד החוץ
תאריך הקמה	1974
מטה מרכזי	ירושלים
עובדים	מסווג
תקציב	מסווג
אתר רשמי

המרכז למחקר מדיני (בראשי תיבות: ממ"ד) הוא גוף האחראי על הערכת מודיעין של משרד החוץ בישראל. המרכז אחראי על לימוד וניתוח מגמות ותהליכים במזרח התיכון ועיבוד החומר לצורכי יחידות המשרד בישראל ולנציגויותיו בחו"ל. הממ"ד מהווה חלק מקהילת המודיעין הישראלית והוא כלי עבודה בשירות שר החוץ, הנהלת המשרד, האגפים המדיניים והנציגויות בחו"ל.

היסטוריה והערכות בולטות

בשנת 1950 הוקם אגף החקר במשרד החוץ במטרה "לעסוק בחקר מדיני וכלכלי הקשור במכלול יחסי החוץ של ישראל". עד 1951 עסק המרכז גם בנושאי מודיעין. ב-1952 הפך האגף ל"מחלקה לחקר מדיני".

בשנת 1963 המליצה ועדת ידין-שרף לחזק את המחלקה, המלצה זו לא התבצעה.

בשנת 1974 המליצה ועדת אגרנט להפוך את המחלקה ליחידה עצמאית המסוגלת לתת הערכות מדיניות-ביטחוניות המקבילות להערכות חטיבת המחקר של אמ"ן. בעקבות ההמלצה הפכה המחלקה ל"מרכז למחקר ולתכנון מדיני" ולחברה בקהילת המודיעין הישראלית.

בשנת 1977 הממ"ד הוקם לאחר מלחמת יום הכיפורים בעקבות דו"ח ועדת אגרנט (1974) שקבע כי יש לחזק את "מחלקת החקר המדיני" (כך נקרא האגף בשעתו) על ידי ארגונה כגוף עצמאי במסגרת משרד החוץ, כשאחד מיעדיו העיקריים הוא ביצוע הערכת מודיעין מדינית-אסטרטגית עצמאית.

בשנת 2004 המליצה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להקצות אמצעים לתפקוד אפקטיבי של המרכז, או לחלופין לוותר עליו כגורם התורם לגיבוש הערכת מודיעין לאומית.

בשנת 2007 המליצו ועדת וינוגרד וועדת שחק על הגדלת כוח האדם ושיתוף המרכז במידע מסווג של קהילת המודיעין.

הצלחות

• המרכז העריך נכון כי המשטר הסורי לא יתמוטט בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה
• המרכז התריע על עימות אפשרי לפני מבצע צוק איתן

כישלונות

• המרכז לא העריך נכון את הצלחתו של דאע"ש

• ב-2022 במלחמת אוקראינה-רוסיה באף אחד מהמסמכים שהפיץ הממ"ד לשר החוץ יאיר לפיד ולראש הממשלה נפתלי בנט לא נכתב כי קיימת סבירות לפלישה נרחבת עם התקפה נגד קייב בירת אוקראינה מהיבשה ומהאוויר. בכמה מסמכים שפרסם הממ"ד כמה שבועות לפני הפלישה נאמר שהסבירות למלחמה נמוכה. ככל שהחריפה המתיחות שינו אנשי המחקר במשרד החוץ את הערכתם וטענו כי רוסיה עשויה לפלוש, אולם כמהלך מוגבל ורק לאזורים במזרח אוקראינה.

פרסומים בולטים

• המרכז ניתח חלופות ייצוא הגז הטבעי הישראלי לאירופה, וקבע כי עדיף לייצא גז טבעי דרך מצרים במקום טורקיה בשקלול של יתרונות כלכליים, מדיניים, אסטרטגיים ואנרגטיים. זאת מכיוון שטורקיה, על פי הדו"ח, היא שחקן מסוכן והפכפך.
• המרכז הוציא דו"ח לשר החוץ המזהיר מהשלכות הרפורמה המשפטית על מעמדה הבינלאומי של ישראל.
• ב-2016 המרכז העריך כי אירופה אינה מסוגלת להגן על עצמה מפני מתקפה צבאית ישירה, ואף מדינה אירופית אחת מסוגלת להוציא לפועל פעולה צבאית עצמאית לחלוטין.

תפקידי המרכז

"הייחוד של הממ"ד, הוא בניסיון העשיר של אנשיו, שבאים עם רקע עמוק של הבנה בדיפלומטיה. ישנה הקפדה על ידיעת השפות והחוקרים הם גם האוספים, המעבדים והמנתחים של החומר. הממ"ד נכנס בשנים האחרונות גם לחקר רחב יותר של נושא האנרגיה כמרכיב חשוב בתפיסת ההערכה".

— סגן ראש הממ"ד, אמיר ויסברוד

לממ"ד תפקידים ומשימות רבות, הכוללות בין השאר:

• מחקר וניתוח של מדינות, נושאים, מגמות ותהליכים במרחב המזרח התיכון והזירה הבינלאומית;
• עדכון והפצת מידע באופן שוטף למטה ולנציגויות תוך מתן מענה לצרכיהן ולפניותיהן;
• קיום מפגשים ודיאלוגים עם גופים עמיתים במשרדי חוץ בעולם;
• תדרוכים מדיניים לדרג מקבלי החלטות ביניהם ראש הממשלה, שר החוץ, המטה לביטחון לאומי וכן לגורמים בינ"ל ואחרים (כדוגמת דיפלומטים, אנשי אקדמיה ותקשורת);
• ניהול הממשק בין קהילת המודיעין למשרד החוץ במטה ובחו"ל;
• הצגת המודיעין השנתית בועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בה הוא מציג את עיקרי תמונת המצב בזירה הבינלאומית ובנושאי המזרח התיכון.

מבנה ארגוני

הממ"ד כולל עשרות חוקרים ודיפלומטים ומורכב משלוש חטיבות:

• חטיבת המזרח התיכון הכוללת את המחלקות הבאות:

1. מז"ת 1: איראן, עיראק
2. מז"ת 2: סעודיה, מפרציות, תימן
3. מז"ת 3: מצרים, מגרב, בין-ערבי, אסלאם
4. מז"ת 4: סוריה, לבנון, ירדן

• החטיבה הבינלאומית הכוללת את המחלקות הבאות:

1. בינ"ל 1: צפון אמריקה, אסיה
2. בינ"ל 2: אירופה, רוסיה, מרכז אסיה, טורקיה, ארב"ל

• החטיבה התפקודית הכוללת את המחלקות הבאות:

1. מחלקת היבטים כלכליים: עוסקת במגמות כלכליות ברמת המדינתית, האזורית והעולמית, וכן בנושאי אנרגיה וסנקציות.
2. מחלקת אית"ן: עוסקת בניהול המידע, תשתיות טכנולוגיות ומערכות מידע, קשרי חוץ (כולל אירוח קורסים והכשרות), הדרכות לעובדי האגף והיערכות לחירום.

ראשי הממ"ד

בין ראשי הממ"ד ניתן למנות את:

שם	תקופת כהונה	הערות
יהושע רביב	1974-1977
משה ששון	1977-1978	לימים שגריר ישראל במצרים
פנחס נתן אליאב	1979-1982
יצחק אורון	1982-1985
אריה לוין	1985-1988
דוד אפק	?
יהוידע חיים	2000-2002	לימים שגריר ישראל בסין
הרי קני-טל	2003-2006
נמרוד ברקן	2006-2010	לימים שגריר הישראלי הראשון ל-OECD, ושגריר ישראל בקנדה
דוד ולצר	2010-2012	לימים שגריר ישראל באיחוד האירופי ובנאט"ו
בני דגן	2012-2017	לימים שגריר ישראל בדנמרק
דוד עקוב	2017-2021	לימים שגריר ישראל בדנמרק
רחל פיינמסר	2021-הווה	האישה הראשונה בתפקיד ראש הממ"ד

ראו גם

• הלשכה למחקר ומודיעין- המקבילה האמריקאית

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המרכז למחקר מדיני
• המרכז למחקר מדיני באתר משרד החוץ
• רועי קייס, הכירו את גוף המודיעין שנשאר בצל, באתר ynet, 13 ביולי 2016