הסוציאליזם האתיופי
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
הסוציאליזם האתיופי (מילולית מאמהרית: יאיתיופיה היברטסאבווינט) שמה של תוכנית להלאמת כל הרכוש הפרטי והפיכת אתיופיה למדינה סוציאליסטית. תוכנית זו יושמה על ידי הדרג בשנת 1975 לאחר ההשתלטותה על אתיופיה במהלך המהפכה האתיופית.
אתיופיה: הלאמה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיסמאות של התוכנית הממשלתי היו "ההסתמכות העצמית" "הכבוד של עבודה" ו-"העליונות הטובה של השותפות" סיסמאות אלו הומצאו על מנת להילחם בבוז הנפוץ בקרב רבים על עבודה פיזית שהיו עמוקות ביותר והיחס אליהם היה קשור למצבו של אותו אדם. ההיבט המרכזי של הסוציאליזם האתיופי היה רפורמה אגררית.
ב-1975 הדרג החל בתוכנית לשנוי כלכלת אתיופיה ממערכת פיאודלית-קפיטליסטית לכלכלה סוציאליסטית מהסוג של הגוש המזרחי שבאותו הזמן סחף מדינות עולם שלישי ברחבי העולם. בעקבות זאת כל האדמות הכפריות, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, המשפחה הקיסרית והאצילים העשרים נושלו מנכסיהם ומכספם. בנוסף לכך כל החברות שפעלו באתיופיה הולאמו ללא שום קבלת פיצוים. בינואר ופברואר כל עסק פרטי-עירוני כושל, בתים ודירות הולאמו. עסקים פרטיים כגון בנקים, חברות ביטוח, וחברות סחר גדולות הולאמו, למרות כל זאת, הקמעונות, הסיטונית, הייצוא והייבוא נשארו בידיים פרטיות. כל העסקים שהואלמו הועברו לשליטה של אנשים התומכים בדרג. מכיוון שהדרג הלאים את כל אדמת אתיופיה החקלאית הוא הקציב לכל משפחת איכרים כולל יהודי אתיופיה חלקת אדמה שלא גדולה יותר מעשרה הקטרים כל 800 הקטרים יצרו אגודת איכרים כפרית. כל מוצר חקלאי ששווק היה תחת פיקוח ממשלתי. הערים הגדולות שכללו כ-שלושה מיליון תושבים אוגדו לתוך אגודות תושבים עירוניות (או באמהרית: קבלאס) שהייתה מקבילה בתפקידה לאגודת איכרים כפרית.
מערכת החינוך: שינוי ושויון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרג לא פסח גם על מערכת החינוך ובתחילת 1975 הכריז על התוכנית הקמפיין הישיר לשיתוף פעולה (או באמהרית: זאמצ'ה) ובעקבות זאת נתן הוראה לסגור את אוניברסיטת היילה סלאסי וכל המכללות ברחבי המדינה, המורים הסטודנטים והמרצים שמנו כ-60,000 נשלחו לאזורים כפריים, מטרת התוכנית הייתה לקדם ולשפר את היצור חקלאי, מערכת הבריאות והמנהל המקומי וללמד איכרים על המערכת הפוליטית החדשה ועל עקרונות הסוציאליזם. ההרשמה לבית הספר בתחילת הקמפיין ב-1975 מנתה כ-957,300 אזרחים וב-1985 כ-2,450,000 אזרחים. ילדי אתיופיה נרשמו בהמוניהם על ידי הוריהם ובכללם גם יהודי אתיופיה כמעט כל שנה מספר הילדים הכפיל את עצמו ומספר הילדות שילש את עצמו. מספר התיכונים באתיופיה הכפיל את עצמו ובמיוחד במחוזות ארסי, בלה, גוג'אם, באגמדיר ווואלו שבמחוזות אלו הם גדלו פי ארבעה. בין ההצלחות של הדרג היה הקמפיין הלאומי לידיעת קרוא וכתוב. שיעור הבורות באתיופיה בזמן השלטון הקיסר היה כ-90 אחוז וב-1984 47 אחוז. הממשלה החדשה הכריזה על חמש שפות רשמיות: אמהרית, אורומו, טיגראינית, וואלאמוית וסומלית. יותר מאוחר מספר השפות הרשמיות הגיע לחמשה עשר שייצגו כ-93 אחוז מהאוכלוסייה האתיופית.
הדרג: הדת, הבריאות והעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1975 הממשלה ביטלה את הכנסייה, שהייתה התומכת העיקרית בקיסר ויותר מאוחר הדרג הוציא להורג את ראש הכנסייה. הדרג הכריז שכל הדתות הם במעמד שווה, חגי האסלאם הפכו לרשמיים לצד החגים הנצרות. באותו הזמן הממשלה התחילה בניסוח של תוכנית בריאות חדשה תוכנית שהדגישה מניעת מחלות בקרה ושליטה, שרותי בריאות כפריים וקידום של מעורבות קהילתית והסתמכות עצמית בפעילויות בריאותיות הוקמו וקודמו.
מספר מדינות ברחבי העולם עזרו לשלטון האתיופי בתוכניות אלו בעיקר קובה, ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה. באתיופיה בתקופה זו היו כ-300 טכנאים רפואיים קובניים, שכולל יותר מ-100 רופאים שעזרו למקומיים לפתור בעיות בריאות. העזרה של העולם המערבי הייתה מצומצמת בהשוואה לזו של הקומוניסטי שכללה 10 מיליון דולר בשנה, התמיכה הכלכלית הנמוכה ביותר ממדינות אפריקה. התורמים המערביים העיקריים כללו את איטליה, שוודיה, האו"ם והבנק העולמי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Andargachew Tiruneh, The Ethiopian Revolution 1974-1987: A Transformation from an Aristocratic to a Totalitarian Autocracy, Cambridge University Press (1993), ISBN 0521430828
סוציאליזם | ||
---|---|---|
זרמים | אנרכו-סינדיקליזם • אנרכו-קומוניזם • הסוציאליזם האתיופי • לניניזם • מרקסיזם • נצרות סוציאליסטית • קומוניזם נוצרי • סוציאל-דמוקרטיה • סוציאליזם אסלאמי • סוציאליזם דמוקרטי • סוציאליזם ערבי • סינדיקליזם • פמיניזם סוציאליסטי • ציונות סוציאליסטית • קומוניזם • סוציאליזם ליברטריאני • נאציונל-סוציאליזם | |
סוציאליסטים | רוברט אוון • פרידריך אנגלס • מיכאיל באקונין • אוגוסט בבל • אדוארד ברנשטיין • משה הס • פרדיננד לסל • קרל מרקס • קלוד-אנרי דה סן-סימון • פייר-ז'וזף פרודון • שארל פורייה |