הצלב הגרמני

הצלב הגרמני
Der Kriegsorden des Deutschen Kreuzes
	הצלב הגרמני בזהב ובכסף
פרטים
מדינה	גרמניה הנאצית
נוסד	28 בספטמבר 1941

הצלב הגרמני (בגרמנית: Deutsches Kreuz, "דוייטשס קרויץ") היה עיטור שנהגה על ידי מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר ב-28 בספטמבר 1941. העיטור חולק לשתי קבוצות: הצלב הגרמני בזהב ניתן בגין מעשי גבורה או הישגים יוצאי דופן בשדה הקרב. הצלב הגרמני בכסף ניתן בגין שירות יוצא דופן שלא במסגרת לחימה. הצלב הגרמני בזהב נחשב לעיטור גבוה יותר מצלב הברזל מדרגה ראשונה אך נמוך מצלב האבירים של צלב הברזל^[1].

חלוקה לדרגות

הצלב הגרמני התחלק לשתי דרגות: זהב וכסף (צבע זרי הדפנה שמקיפים את צלב הקרס המרכזי), הצלב הגרמני בזהב ניתן עבור מעשי גבורה או הישגים יוצאי דופן בקרב. הצלב הגרמני בכסף ניתן עבור שירות יוצא מהכלל שלא במסגרת קרב או לחימה. עיטור הצלב הגרמני הוא עיטור יוצא דופן, שכן לפני הנהלים הנאציים לעדינת עיטורים ומדליות לא היה ניתן לענוד את שתי דרגות העיטור בו זמנית. אולם, היו ממקבלי העיטור שחרגו מנוהל זה וענדו את שני העיטורים לצווארם, למשל אודילו גלובוצניק.

החוק לענידת הצלב הגרמני, קבע שיהיה ניתן לענוד את העיטור רק ליד עיטור צלב הברזל (1939) ממחלקה ראשונה, אבזם לצלב הברזל מדרגה ראשונה (סמל עיט הרייך) או לצד עיטור צלב המלחמה מדרגה ראשונה עם חרבות^[2].

תיאור

העיטור הורכב מתג בצורת כוכב ובמרכזו צלב קרס גדול ומכאן שמו "הצלב הגרמני". קוטרו היה 6.5 סנטימטרים והוא נענד על צידו הימני של השרוול. אם לבעל העיטור ניתנו שתי דרגות העיטור, העיטור מזהב גבר על העיטור מכסף, כך שהיה עליו לענוד רק את העיטור מזהב.

רק עיטור הצלב הגרמני מזהב קיבל גרסה מיוחדת ששובצה בבד, כדי להקל על הנושאים אותו בשדה הקרב. הגנרל הלמוט ויידלינג ענד עיטור זה על מדיו בעת הקרב על ברלין בחודשים אפריל ומאי 1945. במהלך המלחמה חולקו כ-26,000 עיטורים מהדרגה הראשונה (זהב) ואילו רק כ-2,500 עיטורים מהדרגה השנייה (כסף).

בשנת 1942 הנאצים החלו להנפיק עיטור נוסף דומה, הצלב הגרמני עם יהלומים וחרבות, אך עיטור זה מעולם לא התווסף לעיטורי המלחמה של גרמניה הנאצית ומעולם לא הוענק לקצינים או לחיילים^[3].

גרסת שנת 1957

בשנת 1957, גרמניה המערבית הנפיקה מחדש עיטור זה, אלא שצלבי הקרס שונו ובמקומם הוצבו צלבים שהופיעו בעיטור צלב הברזל. לאחר מלחמת העולם השנייה נאסר לענוד עיטורים של הצבא הנאצי או להציג בציבור צלבי קרס. הנפקת העיטור מחדש אפשרה למקבלי העיטור מימי מלחמת העולם השנייה לענוד את העיטור שבו זכו, אבל בגרסה בה לא מופיע צלב הקרס הנאצי.

מקבלי העיטור

גרמניה הנאצית

גרופנפיהרר אודילו גלובוצניק קיבל את הצלב הגרמני בזהב ב-7 בפברואר 1945, ואת העיטור בכסף ב-20 בינואר 1945.
ולטר ראוף קיבל את העיטור בזהב ב-7 בפברואר 1945, ואת העיטור בכסף ב-20 במאי 1943.
וילהלם מונקה קיבל את העיטור בזהב ב-26 בדצמבר 1941.

העיטור חולק גם לקצינים ולנציגים שאינם חיילים או קצינים נאצים:

מאטו דוקובאץ מקרואטיה
אריק היינריקס מפינלנד קיבל את העיטור ב-17 באוגוסט 1943.
את העיטור קיבלו גם קצינים בכירים מאסטוניה, איטליה, לטביה, רומניה וספרד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הצלב הגרמני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[1] ttps://alex.onb.ac.at/cgi-content/alex?aid=dra&datum=1941&page=621&size=45

[2] ttps://www.tracesofwar.com/awards/614/Deutsches-Kreuz-in-Gold.htm?c=aw

[3] ttps://www.ehrenzeichen-orden.de/zweiter-weltkrieg/deutsches-kreuz-in-gold.html

[1]

[2]

[3]