הקרן הגרמנית למדע
 | |
 | |
| בנייני ה־DFG בבון, גרמניה | |
| תחום |
המגזר השלישי  |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה |
| מטה הארגון |
בון |
| מייסדים |
פריץ הבר |
| חברים |
97 (נכון ל־17 בפברואר 2022) |
| תקופת הפעילות |
2 באוגוסט 1951 – הווה (73 שנים) |
|
www | |
  | |
קרן המחקר הגרמנית (בגרמנית: Die Deutsche Forschungsgemeinschaft; בראשי תיבות: DFG) הוא ארגון מימון מחקר גרמני לקידום מדע ומחקר ברפובליקה הפדרלית של גרמניה המתפקד כמוסד עצמאי. בשנת 2019 היה ל-DFG תקציב מימון של 3.3 מיליארד אירו. [1]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה-DFG תומך במחקרים בתחומים מדעיים שונים, בהנדסה ובמדעי הרוח והחברה באמצעות מגוון תוכניות של מענקי מחקר, פרסי מחקר ועל ידי מימון תשתית. [2] הארגון עצמאי בניהולו. המשרדים הראשיים נמצאים בעיר בון, ומשרדים נוספים ממוקמים בברלין, וכן קיימים משרדים נוספים של קשרי חוץ בהודו, יפן, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, ועד אפריל 2022 היה משרד גם ברוסיה. ה-DFG ממומן על ידי מדינות גרמניה והממשלה הפדרלית של גרמניה . [3]
ה-DFG מעניק פרסי מחקר שונים, כולל פרס לייבניץ. [4][5] פרס המדע הפולני-גרמני קופרניקוס מוענק במשותף עם הקרן למדע פולני (FNP).
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1937 שונה שם ה- Notgemeinschaft der Deutschen Wissenschaft (NG) ("איגוד החירום למדע גרמני") ל- Deutsche Gemeinschaft zur Erhaltung und Förderung der Forschung ("הקרן הגרמנית לשימור וקידום מחקר"), המכונה בקיצור Deutsche Forschungsgemeinschaft (DFG). עוד לפני בחירתה של מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית (המפלגה הנאצית) לשלטון ב-1933, פרויקטים שמומנו על ידי ה-NG עבדו על מחקר בהתאם לאידאולוגיה הנאצית, במיוחד מחקר אתנוגרפי גרמני במזרח אירופה שהניח את היסודות לתיאוריה של היטלר, ה " לבנסרום " (מרחב המחיה), והבסיס למדיניות ההשמדה ; במהלך התקופה הנציונל-סוציאליסטית, הנהגת ה-NG נראתה מוכנה ולהוטה להסתגל ל"עידן החדש" בגרמניה על-ידי הכוונת מדיניות המימון שלה לנושאים הקשורים להתחמשות מחדש ולאוטרקיה הגרמנית, ובאופן מעשי התאימה את מטרות הקרן לאלו של המשטר החדש. [6] בסוף מלחמת העולם השנייה בגרמניה, ב-1945, ה-DFG לא היה פעיל יותר. ב-1949, לאחר הקמת הרפובליקה הפדרלית, נוסד הארגון מחדש כ-NG, ושוב מ-1951 כ-DFG. [7][8][9]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעמד המשפטי של ה-DFG הוא של עמותה לפי המשפט הפרטי. ככזה, ה-DFG יכול לפעול רק באמצעות הגופים הסטטוטוריים שלו, במיוחד דרך מועצת המנהלים והאסיפה הכללית שלו. [10]
ה-DFG הוא חבר המועצה הבין-לאומית למדע (ICSU) יחד עם ארגונים מקבילים רבים ברחבי העולם כמו הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין (NSFC), הקרן הלאומית למדע (NSF) והחברה המלכותית. [11]
ל-DFG יש מספר נציגויות באסיה, צפון אמריקה ואירופה, והוא מחזיק גם את המרכז הסיני-גרמני לקידום מחקר, שנוסד במשותף על ידי ה-DFG והקרן הלאומית למדעי הטבע של סין. [12] ב-9 ביוני 2012, DFG השיקה מרכז בהיידראבאד, כדי להרחיב את נוכחותה בהודו. קרן המחקר הגרמנית והמחלקה למדע וטכנולוגיה של הודו (DST) עובדים יחד על 40 פרויקטי מחקר דו-צדדיים במדע והנדסה. [13] קרן המחקר הגרמנית חברה ב־Science Europe .
תוכנית הייזנברג
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית הייזנברג של ה-DFG מיועדת למדענים צעירים מצטיינים העומדים בכל דרישות המינוי לפרופסורה קבועה. התוכנית נקראה על שם הפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג, שקיבל את פרס נובל לפיזיקה בגיל 31. תוכנית המימון נועדה לאפשר למדענים להתכונן לתפקידי מנהיגות מדעית, ולעבוד על נושאי מחקר נוספים בו זמנית. תקופת המימון המרבית היא חמש שנים. בדרך כלל, המועמד צריך להיות במעמד הביליטציה כתנאי מוקדם להגשת בקשה לקבלה לתוכנית. עם זאת, גם מעמד מקביל או דומה להביליטציה יכול להתאים למועמדות. [14]
ה - DFG וישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הארגון קיימת תוכנית לשיתוף פעולה בין חוקרים בגרמניה ובישראל, הנקראת German-Israeli Project Cooperation או בגרמנית Deutsch-Israelische Projektkooperation (DIP) . במסגרת שיתוף הפעולה הזה משרד החינוך והמדע הגרמני (BMBF) מספק את התקציבים, ואילו ה-DFG מנהל את התוכנית מבחינה אדמיניסטרטיבית ומדעית.[15] במסגרת ה-DIP כל אחת מ-8 אוניברסיטאות ומוסדות המחקר בישראל רשאי להגיש שתי הצעות מחקר המבוססות על שיתוף פעולה הדוק בין מדענים בישראל ובגרמניה. ה-DFG מארגן וועדות מומחים השופטים את 16 ההצעות ומעבירות את המלצותיהם לוועדה כספית להחלטות מימון סופיות. התקציב המקסימלי לפרויקט בשנת 2023 היה €1,655,000, לחמש שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הקרן הגרמנית למדע (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של הקרן הגרמנית למדע (באנגלית) (in German and English)
הקרן הגרמנית למדע, בביצוע DFGScienceTV, סרטון באתר יוטיוב
הקרן הגרמנית למדע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הקרן הגרמנית למדע, ברשת החברתית אינסטגרם
הקרן הגרמנית למדע, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Zahlen und Fakten 2019 (PDF). German Research Foundation.
- ^ "Mission statement of the DFG". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "Facts and Figures". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "DFG-Website "Prizewinners"". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "Funding information on prizes of the DFG". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "DFG, German Research Foundation – an organisation conforms". נבדק ב-2018-10-15.
- ^ Hentschel, 1996, Appendix A
- ^ Heilbron, 2000, pp. 90–92.
- ^ "On the history of the DFG". נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "Organisation of the DFG". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "On DFG's international Cooperation". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "The DFG abroad". DFG. נבדק ב-2017-08-18.
- ^ "German research foundation DFG opens centre in Hyderabad". 9 ביוני 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "DFG – Pressemitteilung Nr. 86, 2005 – Heisenberg-Professur sichert nachhaltig Karrierewege". 2008-06-02. אורכב מ-המקור ב-2008-06-02. נבדק ב-2019-11-29.
- ^ Deutsch-Israelische Projektkooperation (DIP) – German-Israeli Project Cooperation, www.dfg.de (באנגלית)