וגר זאב עם כבש

תחילת ישעיהו פרק י"א
א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

חזון אחרית הימים, בסדרת מועדים לשמחה תשכ"ג חזון אחרית הימים, בסדרת מועדים לשמחה תשכ"ג חזון אחרית הימים, בסדרת מועדים לשמחה תשכ"ג ישנן 3 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

בפרק י"א בספר ישעיהו מופיעה נבואה שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. ישעיהו מוסיף לנבא, בחציו השני של הפרק, כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

פרשנות

זיהוי הנביא

לפי פשוטו של מקרא, הנבואה נאמרה על ידי ישעיהו בן אמוץ, שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. אולם להערכת חוקרים אחדים, הנבואה נאמרה על ידי נביא מאוחר יותר, בימי גלות בבל. חוקר המקרא יאיר זקוביץ מנמק הערכה זו במילים הפותחות נבואה זו, ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי”, המלמדות שהעץ, שושלת בית דוד נכרת, אך יש תקווה שמהגזע הכרות תתחדש צמיחה חדשה, וישוב שליט מבית דוד.

נבואה לזמנה או לעתיד לבוא

הפרשנים נחלקו בשאלה האם תיאור זה הוא שבחו של חזקיהו המלך, בן זמנו של ישעיהו, או שזה תיאור של מצב עתידי, כאשר ימשול בישראל מלך המשיח, מצאצאי בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". רש"י, רבי יוסף קרא, רד"ק, רבי ישעיה מטראני מפרשים שמדובר במלך המשיח. רבי אברהם אבן עזרא פירש: "רובי המפרשים אמרו כי זה המשיח, והטעם שימות מחנה אשור הצר על ירושלם, ועוד יבא עת גאולת ירושלם השלימה. ולפי דעת רבי משה הכהן שעל חזקיהו רמז, כי הוא דָבֵק עם הפרשה". רבי יוסף כספי הצטרף לעמדתם של רבי משה הכהן ואבן עזרא. מלבי"ם עורך ניתוח בלשני לפסוק הפותח, ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”, ומגיע למסקנה לפיה בנבואה יש כפל משמעות: אם יזכו תהיה הגאולה תיכף בימי חזקיהו, ואם לא יזכו תהיה הגאולה באחרית הימים. אליה שמואל הרטום מציג בפירושו את שתי האפשרויות: "הנמשל הוא מלך אידיאלי של יהודה או המלך המשיח באחרית הימים".

שינוי טבע החיות - מציאות או משל

הנבואה מתארת שינוי מהותי בטבעם של בעלי החיים, שבעקבותיו טורפים ונטרפים יחיו בשלום אלה עם אלה.

רב סעדיה גאון רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, שבה שינוי טבע החיות הוא אחד מחמשת מאפייני הגאולה. כמותו גם הרמב"ן רואה בכך תיאור מציאותי של העתיד לבוא, מימוש של ההבטחה ”וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ” (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'). גם דון יצחק אברבנאל רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, ומציין "שברצות ה' דרכי איש גם בעלי חיים הטורפים המזיקים לא יזיקוהו". בין הפרשנים הנוקטים בדעה זו, יש הרואים את שינוי טבע החיות בארץ ישראל בלבד, ויש הרואים שינוי זה בכל העולם.

הרמב"ם כותב כי לדבריו של ישעיהו יש משמעות סמלית בלבד וגם בימות המשיח לא יתבטל דבר ממנהגו של עולם. לדעתו, לא יהיה שום חידוש במעשה בראשית אלא, הפירוש הוא כי "ישראל שישבו לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים לזאב ולנמר". גם רבי אברהם אבן עזרא מציין שהנבואה היא "דרך משל, מהשלום שיהיה בימיו".

ומכל מקום, נבואה זו נכתבה על מנת לתאר את המצב של השלום והשפע אשר יהיו בעולם בעת הגאולה, כדוגמת הנבואה של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", וכך החיות לא יצטרכו לאכול זו את זו, למרות שזהו טבען.

בתרבות ימינו

אריחים מאוירים עם הכיתוב "וגר זאב עם כבש..."

• בשיר יהיה טוב של דויד ברוזה שנכתב על ידי יהונתן גפן ועובד על ידי דני סנדרסון, בבית האחרון מופיעה התקווה "אני מביט מהחלון לראות אם כל זה אמיתי מביט מהחלון וממלמל את תפילתי עוד נגור זאב עם כבש ונמר ירבץ עם גדי אך בינתיים אל תוציאי את ידך מכף ידי אני מביט מהחלון לראות אם כל זה אמיתי"

• סאטירה מאת עגנון: לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו בפרעות תרפ"ט, וזה הפך לבלתי ראוי למגורים, פרסם עגנון סאטירה בשם "מדרש זוטא", המבוססת על הפסוק ”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ”. בחלקה הראשון, "פרשת וגר זאב עם כבש", מתווכח הזאב עם ישעיהו על שהוא מציג מצב זה כנבואה לעתיד לבוא, והרי, אומר הזאב, "מיום שנברא העולם אנו דרים כאחד". להוכחת דבריו מביא הזאב מובאות מהתורה ומדברי חז"ל, אך בסופו של הוויכוח "נכנס הזאב לתוך עדר של כבשים, מהם טרף ואכל, מהם הפיל והרג, מהם חמס ושדד". בחלקה השני, "פרשת כבשים בני שנה תמימים", קבוצה של כבשים דנה כיצד לפייס את הזאב. בשני משלים אלה מייצג הזאב את ערביי ארץ ישראל, והכבשים - את יהודי הארץ. המשלים נתפסו כמתקפה של עגנון על גישתם הפייסנית של ידידיו, אנשי "ברית שלום".
• הפזמון "והיה ביום ההוא": בשנת 1968 ביצעה להקת פיקוד הדרום את שירו של יובב כץ, "והיה ביום ההוא". השיר משלב בתוכו מילים רבות מחזון השלום של ישעיהו, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרק י"א (”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם”) ובפרק ב (”וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”).
• הפזמון "אף אחד לא קם": שלישיית הגשש החיוור הופיעו עם שיר הומוריסטי, שהלחין יצחק גרציאני, בחלק האומנותי של פסטיבל הזמר והפזמון של שנת תשל"ד (1974). בשיר, שאת מילותיו כתב יוסי בנאי, מופיעות המילים האלה על חזון אחרית הימים: "ומי שכבד לו עכשיו על הלב (ומי שכבד לו עכשיו על הלב), ולא מאמין שיבוא יום (ולא מאמין שיבוא יום), יטיפו ההרים עסיס (עסיס, עסיס, עסיס), וכל הרמזורים תתמוגגנה (אדום, צהוב, רפורט), וגר זאב עם שיפוד (וגר זאב עם שיפוד), וכבש בתנור (וכבש בתנור), וכל הנשמה תהלל י'ה סב-בה".
• בפזמון "אם" של שמוליק קראוס, העוסק במצב אוטופי של שלום בין יהודים לבין ערבים, יש שורה, שאומרת "אז יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועבדאללה עוד ישב עם כ"ץ".
• בפזמון "שיר התאנים": בשיר פארודי זה שולבה פראפרזה על הביטוי: "עוד יבוא שלום, בלי נדר/ אז נישא בלב תפילה// עוד יגור טלה עם כבש/ אל תתפוס׳תי במילה".
• ֶבבית השלישי לתרגום האודה לשמחה מאת אפרים דרור ישנו שימוש בחזון "גר נמר וגדי יחדיו" לתיאור עולם מלא אחווה, שלום ושמחה.
• בשירו "the Hebrew man"', אהוד בנאי בפרפרזה על חזון השלום של אחרית הימים, כותב "והיה ביום ההוא אור חדש גדול יאיר, לאט נפתח הסדק לאט נופל הקיר וכשתגיע השעה יבוא אחד בשם אחד, יכירו וידעו כל העולם שפה אחת, ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן."
• כביטוי מושאל: בהשאלה משמש הביטוי "וגר זאב עם כבש" לתיאור שיתוף פעולה בין גורמים שלכאורה לא סביר שיתוף פעולה ביניהם. דוגמה: כותרת בעיתון "הארץ: "מיקרוסופט וקוד פתוח: וגר זאב עם כבש?"

לקריאה נוספת

"וגר זאב עם כבש" תחריט מאת ויליאם סטראט, 1896

• ב"צ לוריא, "הנבואה על קיבוץ הגלויות בישעיהו י"א, יא-טז", בית מקרא, כרך כו, חוברת ב (פ"ה), טבת-אדר תשמ"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עמוס פריש, "על ארבעה מקומות של ברכה למלוכה ולמשיחיות", בית מקרא, כרך טז, חוברת ד (מז), אלול תשל"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה תשס"ד, הפרק "גן עדן בהר הקודש בירושלים (ישעיה יא א-י)", עמ' 71–101.

קישורים חיצוניים

"וגר זאב עם כבש" בית הספר העירוני, רחוב אחד העם, תל אביב

• ספר ישעיהו, פרק י"א, באתר ויקיטקסט
• ספר ישעיהו פרק י"א‏, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר ישעיהו פרק י"א, באתר "תורת אמת"
• וגר זאב עם כבש, באתר "מחלקי המים"
• טליה הורוביץ, "וגר זאב עם כבש" - מציאות או משל? עיון בין-תחומי", שאנן י, תשס"ה, עמ' 67–96
• הרב יהודה חיון, בעלי החיים באחרית הימים, באתר "אוצרות אחרית הימים"
• הרב חיים רפופורט, וגר זאב עם כבש - כפשוטו או משל: השגות הראב"ד והרמב"ן על שיטת הרמב"ם, באתר "הערות וביאורים"
• יהודה איזנברג, עיונים בספר ישעיהו, פרק יא, באתר "דעת"