ווהאן

ווּהָאן (תת-מחוז עירוני)
武汉
	פוטומונטז' של ווהאן
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
מחוז	חוביי
מושל	Cheng Yongwen
רשות מחוקקת	Wuhan Municipal people's Congress
תאריך ייסוד	223 לפנה"ס
שטח	8,575 קמ"ר
גובה	37 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בתת-המחוז העירוני	12,447,718 (2020)
‑ צפיפות	1,452 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	30°35′14″N 114°17′17″E / 30.587222222222°N 114.28805555556°E
אזור זמן	UTC +8
	http://www.wuhan.gov.cn/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה) בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן ווהאן ; מיקומה של ווהאן במחוז חוביי

הגשר הראשון

ווּהָאן (בסינית מפושטת: 武汉; בסינית מסורתית: 武漢; בפין-יין: Wǔhàn; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא תת-מחוז עירוני, עיר הבירה, והעיר הגדולה ביותר במחוז חוביי שבמרכז הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית תת-המחוז העירוני מנתה כ-12.4 מיליון תושבים והיא איחוד של שלוש ערים: ווצ'אנג, האנקואו והאניאנג. שמה של העיר נגזר משמותיהן של הערים שהרכיבו אותה, כאשר ההתייחסות הראשונה אל ווהאן כעיר הייתה בשנת 1927. בשנות העשרים של המאה העשרים הייתה העיר לבירת הפלג השמאלני של הקוומינטנג בהנהגת ואנג ג'ינג-ויי, אשר היוו אופוזיציה לצ'יאנג קאי שק. בימינו, ווהאן היא המרכז הפוליטי, כלכלי ופיננסי, לימודי ותחבורתי של מרכז סין. בין השאר, ידועה ווהאן כדרך הראשית של תשעה מחוזות, בשל היותה מרכז תחבורתי של עשרות מסילות ברזל, וכבישים מהירים העוברים דרך העיר. בסוף שנת 2019 התגלה בשוק פירות הים העירוני נגיף קורונה חדש מזן SARS-CoV-2 שככל הנראה עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם, וגרם להתפרצות בסין שהתפשטה לרחבי העולם והפכה למגפה עולמית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ההתיישבות הראשונה באזור החלה לפני כ-3,000 שנה. בתקופת שושלת האן, הניאנג הפכה לעיר נמל משמעותית. במאה ה-3 התרחש באזור אחד מהקרבות החשובים בהיסטוריה של סין: קרב הצוקים האדומים, אשר היה אחד המכריעים בסופה של שושלת האן. בתקופה זו גם נבנתה החומה של האניאנג (206), ושל ווצ'אנג (223) - אירוע המסמל את ייסודה של ווהאן. ב-223 נבנה "מגדל העגור הצהוב" (黄鹤楼) בווצ'אנג. צ'וי האו, משורר משושלת טאנג ביקר במגדל במאה ה-8, ושירו המתייחס למגדל הפך את המגדל למבנה המפורסם בדרום סין. העיר ידועה כמרכז אומנות, ובמיוחד שירה, ולעיסוקים אינטלקטואליים. תחת שלטון המונגולים (שושלת יואן), ווצ'אנג הוגדרה כעיר הבירה של המחוז. לפני כ-300 שנה לערך, הנקו הייתה לאחת מארבע ערי המסחר המובילות בסין.

בסוף המאה ה-19 מסילות ברזל נפרסו מצפון לדרום, דרך העיר, וזאת הפכה לנקודה חשובה במעבר סחורות מתחבורה מסילתית לתחבורה ימית. כתוצאה מכך, מעצמות חיצונית החלו לחלק ביניהן אזורי השפעה בעיר, ובהם הוקמו מחסנים, רציפים ומשרדים של חברות מסחר.

ב-1911, אנשיו של סון יאט-סן החלו בהתקוממות ווצ'אנג, שלבסוף הובילה לירידה של שושלת צ'ינג מהשלטון, ולהקמת טאיוואן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה העיר לבירתם של הקוומינטנג, אשר היוו אופוזיציה לצ'יאנג קאי שק. ב-1938 התקיים בעיר וסביבותיה "קרב ווהאן" - שהיה אחד מהמהלכים המרכזיים במלחמת סין–יפן השנייה. לאחר הכיבוש היפני ווהאן שימשה כמרכז לוגיסטי חשוב עבור פעולותיו של הצבא היפני בדרום יפן. בדצמבר 1944, העיר נהרסה ברובה עקב הפצצות של חיל האוויר האמריקני. ב-1967 התקיים בעיר מאבק בין תומכי המשמרות האדומים לבין תומכי צבא השחרור העממי, בעקבות מהפכת התרבות בסין. העיר סבלה בעבר משיטפונות רבים. בעיה זו נפתרה באמצעות סכר שלושת הערוצים.

בדצמבר 2019 התפרצה בווהאן לראשונה מחלת הקורונה שהפכה למגפה עולמית, ואף הוטל על העיר סגר במטרה למנוע את הפצת הנגיף.^[2]

הצנזורה הסינית חסרה רבים מהדיווחים של עיתונאים ובלוגרים שניסו לתעד באופן אותנטי את המתרחש בעיר בתקופת ההתפרצות והסגר, והחלה להפיץ ברשתות החברתיות דיווחים שהולמים יותר את הלך הרוח של השלטון. אחד התיעודים היחידים שנותר שתיאר גם התרחשויות שאינן נוחות לשלטון, או אינן תואמות את הדיווחים הוא בלוג של הסופרת המקומית פאנג פאנג, שהגיע לחשיפה של מיליוני סינים, והודפס בהוצאות ספרים מערביות לספר "אותנטי" שמתאר את התקופה.^[3]

תחבורה

גשרים

"הגשר הראשון" נבנה מעל נהר היאנגצה ב-1957, ואפשר תנועת רכבות מהירה, במקום תהליך שהיה יכול לארוך עד יום שלם. הגשר נבנה בסיוע ברית המועצות. אורך הגשר 1,680 מטר (כולל מסלולי הגישה אליו), והוא כולל מפלס תחתון עבור שתי מסילות ברזל, ומפלס עליון עבור כביש בעל ארבעה נתיבים.

"הגשר השני" הושלם ב-1995. אורכו 4.6 קילומטר, ורוחבו יותר מ-26 מטר. על הגשר יש כביש עם שישה נתיבים, והוא מיועד לשאת 50,000 כלי רכב ביום.

"הגשר השלישי" הושלם בספטמבר 2000 בהשקעה של 1.4 מיליארד יואן (170 מיליון דולר אמריקני). הוא ממוקם כ-8.6 קילומטר דרום-מערבית מהגשר הראשון. אורך הגשר הוא 3.5 קילומטר ורוחבו 26.5 מטר. על הגשר יש כביש עם שישה נתיבים, והוא מיועד לשאת 50,000 כלי רכב ביום. גשר זה מיועד לשמש כגישה אל כביש הטבעת של ווהאן ולהקל על עומסי התנועה בעיר.

רכבת

בעיר שלוש תחנות רכבת מרכזיות: תחנת הרכבת של ווהאן, תחנת הרכבת של הנקו ותחנת הרכבת של ווצ'אנג. החל משנת 2008 פועל קו רכבת לשאנגחאי המפעיל רכבת במהירות של עד 250 קמ"ש. החל משנת 2019 פועל קו לשה-ין ובו רכבת במהירות של 350 קמ"ש.

תחבורה ציבורית

המטרו של ווהאן היא הרכבת התחתית השישית בסין. הקו הראשון, בעל 10 תחנות ובאורך של 10.2 קילומטר היה מעל לאדמה ונחשב לרכבת קלה, והוא היה הראשון בסין שהכיל בקרה באמצעות מערכת תקשורת. הרכבות מתוכננות לפעול במרחקים של 90 שניות ויותר, והן מסוגלות לפעול ללא צורך בנהג.

תעופה

נמל התעופה הבינלאומי של ווהאן נפתח באפריל 1995, והוא אחד העמוסים במרכז סין. הנמל ממוקם כ-26 קילומטר מצפון לווהאן והוא הרביעי בנמלי התעופה הבינלאומיים של סין.

גאוגרפיה ואקלים

ווהאן משתרעת על פני 8,575 קילומטרים רבועים במזרח מחוז חוביי במפגש הנהרות היאנגצה וההאן, ממזרח למישור ג'ינגאן והיא מרוחקת כ-690 ק"מ מערבית לעיר שאנגחאי. האזור בו היא שוכנת הוא מישורי ברובו, ובעל מספר רב של בריכות ואגמים. האקלים בווהאן הוא סובטרופי מונסוני, עם כמות משקעים גבוהה, והבדל מובהק בין עונות השנה. בקיץ, הלחות בווהאן גבוהה, והיא נחשבת לחמה ביותר מבין שלוש הערים החמות בסין (השתיים האחרות הן צ'ונגצ'ינג ונאנג'ינג). הטמפרטורה הממוצעת ביולי היא C°‏ 37.2, ויכולה אף להגיע ל-C°‏ 40. הסתיו והאביב הם בדרך כלל מתונים, ובחורף ישנם מקרים בודדים של שלג. ב-30 השנים האחרונות, ממוצע המשקעים השנתי היה 1,269 מילימטר, שהשתרעו בעיקר בין יוני לאוגוסט. הטמפ' השנתית הממוצעת היא C°‏ 15.8–17.5.

שלוש העיירות של ווהאן, ווצ'אנג, האנקואו והאניאנג, שאוחדו בשנת 1927, שכנו כל אחת בצד אחר של הנהרות העוברים בעיר. מעל הנהרות ישנם מספר גשרים אשר מחברים בין החלקים השונים של העיר המאוחדת. אחד מהגשרים אף נקרא "הגשר הראשון" בשל היותו הגשר המודרני הראשון בסין.

חלוקה מנהלית

תת-המחוז העירוני ווהאן מחולק ל-13 מועצות:

מועצת גְ'יָאנְג-אָן (江岸区/Jiāng'àn Qū)
מועצת גְ'יָאנְגְהָאן (江汉区/Jiānghàn Qū)
מועצת צְ'יָאוֹקוֹאוּ (硚口区/Qiáokŏu Qū)
מועצת הָאן-יָאנְג (汉阳区/Hànyáng Qū)
מועצת ווּצָ'אנְג (武昌区/Wŭchāng Qū)
מועצת צִ'ינְגְשָׁאן (青山区/Qīngshān Qū)
מועצת חוֹנְגְשָׁאן (洪山区/Hóngshān Qū)
מועצת דוֹנְגְשִׂיחוּ (东西湖区/Dōngxīhú Qū)
מועצת הָאן-נָאן (汉南区/Hànnán Qū)
מועצת צָאידְיֵין (蔡甸区/Càidiàn Qū)
מועצת גְ'יָאנְגְשְׂיָה (江夏区/Jiāngxià Qū)
מועצת חְוָאנְגְפִּי (黄陂区/Huángpí Qū)
מועצת שִׂינְג'וֹאוּ (新洲区/Xīnzhōu Qū)

ערים תאומות

לווהאן יש ברית ערים תאומות עם הערים:

יפן אויטה, יפן (מ־1979)
ארצות הברית פיטסבורג, ארצות הברית (מ־1982)
גרמניה דואיסבורג, גרמניה (מ־1982)
בריטניה מנצ'סטר, בריטניה (מ־1986)
רומניה גאלאץ, רומניה (מ־1987)
אוקראינה קייב, אוקראינה (מ־1990)
סודאן ח'רטום, סודאן (מ־1995)
הונגריה גיור, הונגריה (מ־1995)
צרפת בורדו, צרפת (מ־1998)
הולנד ארנהם, הולנד (מ־1999)
קוריאה הדרומית קיאוג'ו (אנ'), קוריאה הדרומית (מ־2000)
נורווגיה פרוסגרון (אנ'), נורווגיה (מ־2004)
ארצות הברית סנט לואיס, ארצות הברית (מ־2004)
אוסטריה סנקט פלטן, אוסטריה (מ־2005)
ניו זילנד קרייסטצ'רץ', ניו זילנד (מ־2006)
קנדה מרקם, אונטריו, קנדה (מ־2006)
אוסטרליה אדלייד, אוסטרליה (מ־2007)
שוודיה בורלנייה (אנ'), שוודיה (מ־2007)
ישראל אשדוד, ישראל (מ־2009)

אוסף תמונות

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
	פורטל סין

אתר האינטרנט הרשמי של ווהאן
ווהאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ China: Húbĕi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
^ רויטרס, החל הסגר על עיר הנגיף: "הדרך חסומה, לא יכולתי לצאת", באתר ynet, 23 בינואר 2020
^ אופיר דור, ‏סופרת סינית תיעדה את אסון הקורונה בזמן אמת. עכשיו היא נמצאת תחת מתקפה, באתר גלובס, 8 במאי 2020

הערים הגדולות של הרפובליקה העממית של סין מפקד האוכלוסין הלאומי השביעי של סין (2020)^{[אוכלוסין 1]}
^ CHINA: Provinces and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
שאנגחאי בייג'ינג
	1	שאנגחאי	שאנגחאי	21,909,814	11	האנגג'ואו	ג'ג'יאנג	9,236,032	שנג'ן גואנגג'ואו
	2	בייג'ינג	בייג'ינג	18,960,744	12	פושאן	גואנגדונג	9,042,509
	3	שנג'ן	גואנגדונג	17,444,609	13	נאנג'ינג	ג'יאנגסו	7,519,814
	4	גואנגג'ואו	גואנגדונג	16,096,724	14	שניאנג	ליאונינג	7,026,358
	5	צ'נגדו	סצ'ואן	13,568,357	15	ג'נגג'ואו	חנאן	6,461,013
	6	טיינג'ין	טיינג'ין	11,052,404	16	צ'ינגדאו	שאנדונג	6,165,279
	7	ווהאן	חוביי	10,494,879	17	סוג'ואו	ג'יאנגסו	5,892,892
	8	דונגגוואן	גואנגדונג	9,644,871	18	ג'ינאן	שאנדונג	5,648,162
	9	צ'ונגצ'ינג	צ'ונגצ'ינג	9,580,819	19	צ'אנגשה	חונאן	5,630,256
	10	שיאן	שאאנשי	9,392,938	20	קונמינג	יונאן	5,273,144

[1] China: Húbĕi (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de

[2] רויטרס, החל הסגר על עיר הנגיף: "הדרך חסומה, לא יכולתי לצאת", באתר ynet, 23 בינואר 2020

[3] אופיר דור, ‏סופרת סינית תיעדה את אסון הקורונה בזמן אמת. עכשיו היא נמצאת תחת מתקפה, באתר גלובס, 8 במאי 2020

[4] CHINA: Provinces and Major Cities

[1]

[2]

[3]

[אוכלוסין 1]

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים
20,000,000+	שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי
10,000,000+	קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו
5,000,000+	סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: ווהאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ווהאן