לדלג לתוכן

זאב זכרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב זכרין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוקטובר 1948 (בן 76)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב זכרין (נולד ב-18 באוקטובר 1948) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד בית הספר לקצינים של צה"ל ומפקד יחידת הקישור ללבנון.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב זכרין נולד וגדל בשכונת "בית חזון" הסמוכה לכפר הרוא"ה ולמד בבית הספר מקוה ישראל. עם גיוסו לצה"ל התנדב לחטיבת הצנחנים[1]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב זכרין לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה ובהמשך מונה למפקד פלוגה. כקצין צעיר בצנחנים השתתף, ב-20 בפברואר 1973, במבצע ברדס 54–55, שכלל פשיטה מהים על בסיסי מחבלים שלחופי טריפולי[2]. במלחמת יום הכיפורים היה זכרין מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 202, עליו פיקד דורון רובין, ולחם בקרב ואדי מבעוק[3]. לאחר שהשתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מונה למפקד גדוד 890 של הצנחנים[4], ופיקד עליו בין היתר במבצע סיגל[5] ובמבצע צלצל[6].

לאחר מכן שימש זכרין כראש לשכת הרמטכ"ל, רפאל איתן[7], בין היתר במלחמת לבנון הראשונה. לאחר מכן השתלם בבית הספר לפיקוד ומטה של חיל הנחתים של ארצות הברית. בשנת 1985 שימש זכרין כמפקד עוצבת ברעם. זכרין דחף את הכוחות שבפיקודו לגלות יוזמה והתקפיות בלחימה כנגד מחבלי החזבאללה, ואף הוביל רבות מן הפעולות והמרדפים[8]. בשנים 19861988 שימש זכרין כמפקד בית הספר לקצינים של צה"ל[9]. לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ובשנים 1988–1991 פיקד על יחידת הקישור ללבנון[10].

עם שחרורו פנה לעסקים. בין היתר הכשיר זכרין את משמר הנשיאות של קונגו והיה נציגו של ארקדי גאידמק באנגולה[11].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחותו היא אסתר בכרך יעקבי, אדריכלית פנים, נשיאת אגודת סיסטיק פיברוזיס ישראל ואלמנתו של גד יעקבי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דפנה שרפמן, "אור לגויים? מדיניות החוץ של ישראל וזכויות אדם", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמוד 157, "תא"ל (מיל') זאב זכרין הוא יליד כפר הרוא"ה, שירת בחטיבת הצנחנים, היה מפקד גדוד, בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בארץ ובמארינס בארצות-הברית. במהלך מלחמת לבנון הראשונה שימש כראש לשכת הרמטכ"ל רפאל איתן, ומשה לוי. שירת כמפקד חטיבה בגבול הצפון, כמפקד בית הספר לקצינים וכמפקד יחידת הקישור ללבנון בשנים 19881991. מאז שחרורו פועל בתחום העסקי בישראל ומחוצה לה".
  2. ^ מבצע ברדס 54–55, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
  3. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 328.
  4. ^ רשימת מפקדי גדוד 890 של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים".(הקישור אינו פעיל, אקספלורר בלבד)
  5. ^ דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018, עמוד 85.
  6. ^ חגי גלבוע, סרט מלחמה, ביטאון חיל האוויר, ‏ 01 באוקטובר 2000.
  7. ^ עמיר רפפורט, סיפור הסינדרלה של תת-אלוף רוני מורנו, nrg, ‏ 30.07.2005, רוני מורנו: "זה היה יום חמישי והתייצבתי לא פחות מאשר בלשכה של הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן ז"ל, ללא הזמנה. ראש הלשכה שלו היה זכרין, שאותו הכרתי מהגדוד".
  8. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 15, "מייד לאחר מכן התפתח קרב מטווח קצר בשטח טרשי וסבוך בין המחבלים ובין הרכב כוחות מוזר, שכלל את כוח הכוננות של הפלוגה ואת חוליות הפיקוד של המח"ט ומפקד האוגדה. במהלך הקרב נקלעתי לקרב פנים-אל-פנים עם אחד המחבלים כאשר נגמרו הכדורים במחסנית התורנית בנשקי האישי ומרוב התרגשות לא הצלחתי לשלוף מחסנית נוספת מאפוד הקרב. בתום הקרב הקצר נהרגו שלושה מחבלים ושניים נוספים נלקחו בשבי".
  9. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 38.
  10. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 35.
  11. ^ יוסי מלמן, ישראל הקטנה באנגולה: יהלומים, נפט וארקדי גאיידמק, באתר הארץ, 15 ביולי 2011