זאב ליבנה

זאב ליבנה
	זאב ליבנה
לידה	21 בפברואר 1945; ח' באדר ה'תש"ה; סיביר, ברית המועצות
פטירה	27 באוגוסט 2013 (בגיל 68); כ"א באלול ה'תשע"ג
תאריך עלייה	1947
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1962–2001 (כ־39 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 430 בחטיבה 500; מפקד חטיבה 401; מפקד עוצבת עידן; עוצבת הפלדה; אלוף פיקוד העורף; ראש מפקדת חילות השדה; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה; נספח צה"ל בארצות הברית;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע שלום הגליל; המערכה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
	לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
תפקידים אזרחיים
	מנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי;

זאב ליבנה (21 בפברואר 1945 – 27 באוגוסט 2013) היה אלוף בצה"ל. היה בין היתר מפקד חטיבה 401, ראש מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), מפקדו הראשון של פיקוד העורף, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארצות הברית.

ביוגרפיה

ליבנה נולד בסיביר שבברית המועצות בשם זאב וייסבלט. בשנת 1947, כשהיה בן שנתיים, עלה עם משפחתו לארץ ישראל ליישוב גבעת שמואל. היה חניך בתנועת השומר הצעיר.

בסוף שנת 1962 התגייס לצה"ל, במסלול בני המשקים, והתנדב לגדוד הנח"ל המוצנח של חטיבת הצנחנים. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה. בהמשך מונה לקצין מבצעים גדודי ולמפקד פלוגה. במסגרת שירותו כקמב"ץ גדוד הבט"ר בעת מלחמת ששת הימים נפצע בקרבות ברמת הגולן. לאחר החלמתו, חזר לחי"ר כמפקד קורס מ"כים, בהמשך היה קצין אג"ם של פיקוד הנח"ל. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגה בבה"ד 1, הוא התמנה לסגן מפקד כוח שהורכב מחניכי הבה"ד, הכוח נשלח לסיני לתפוס את המעברים במערב חצי האי ובהמשך השתתף בפשיטות נגד המצרים ובחציית תעלת סואץ^[1]. לאחר מלחמת יום הכיפורים עבר הסבה בת שנה לשריון בעקבות בקשתו של משה פלד ושימש כמפקד גדוד 430 בחטיבה 500^[2]. פיקד על חטיבה 401 והיה ראש אג"ם של פיקוד הדרום.

בשנת 1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, היה סגן מפקד "כוח ורדי", כוח אוגדתי בפיקודו של דן ורדי שלחם בגזרה המזרחית. ב-1983 עבר קורס פיקוד ומטה בקנזס, ארצות הברית. עם חזרתו מונה לסגן מפקד אוגדת שריון סדירה, ובשנת 1984 מונה למפקד עוצבת עידן. בהמשך מונה למפקד עוצבת הפלדה, אוגדת שריון סדירה. בשנת 1987, בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה והחלטת צה"ל לתגבר את כוחותיו ביהודה שומרון ועזה, נבחר לפקד על כוחות צה"ל בשומרון בנוסף לתפקידו כמפקד אוגדה. במרץ 1989 התמנה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל וכיהן בתפקיד זה עד אחרי מלחמת המפרץ ובפברואר 1992 הוטל עליו להקים את פיקוד העורף והיה מפקדו הראשון. הוא עמד בראש משלחת החילוץ לאחר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994.

באוגוסט 1994 מונה למפקד מפקדת חילות השדה (כיום זרוע היבשה), תפקיד בו כיהן עד ל-1996, עת מונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה של שמעון פרס ואחר כך של בנימין נתניהו. בשנת 1997 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית וקנדה בוושינגטון עד לפרישתו מצה"ל באוקטובר 2001.

ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל^[3].

בשנת 2011, עם הקמת המשרד להגנת העורף, שימש ליבנה יו"ר "ועדת ליבנה", שעסקה בחלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף.

ליבנה היה בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה.

התגורר בכפר ברנדייס שבתחום חדרה, היה נשוי לעמליה ואב לארבעה ילדים. לאחר סיום שירותו בצה"ל היה מנכ"ל חברה לייעוץ אסטרטגי, וחלק ניכר מפעילותו בה התרכז מחוץ לגבולות ישראל. כיהן כדירקטור בחברת מגל מערכות ובחברת קשרי תעופה. כמו כן עסק בגידול דבורים. היה חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון ותנועת עתיד כחול לבן הפועלת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של שתי מדינות לשני עמים.

מדיה וקבצים בנושא זאב ליבנה בוויקישיתוף

זאב ליבנה - תבניות ניווט