זואיסיט
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | ((Ca2Al3(SiO4)(Si2O7)O(OH) |
מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
צורת הגביש | גבישים ארוכים שטוחים דמויי מחט לעיתים מקבץ סיבי. |
צבע | אפור, צהוב, ורוד, כחול וירוק. |
ברק | זגוגי, פנינתי על משטחי הפצילות. |
שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה. |
פצילות | מושלמת בכיוון אחד (לאורך הגביש) |
שבירה | בלתי שווה עד דמוית קונכייה. |
קשיות | 6.5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 3.38-3.10 |
שרטוט | לבן או חסר צבע |
מינרלים נלווים | ביוטיט, הורנבלנדה, גארנט, קלציט וקוורץ |
סוגים | |
טנזניט תוליט אניוליט זואיסיט כרום |
אבן חן בגוון כחול-סגול ורוד לרוב גדל יחד עם אודם ירוק, בלתי נפוץ |
זואיסיט הוא מינרל השייך לקבוצת האפידוט, תת-קבוצה של מינרלים השייכת לקבוצת המינרלים הסורוסיליקטיים - (סיליקטים במבנה של טטרהדרונים כפולים) המורכב מסידן, אלומיניום, הידרוקסיד וסיליקט שנוסחתו (Ca2Al3(SiO4)(Si2O7)O(OH).
הזואיסיט קרוי על שם המדען האוסטרי ממוצא סלובני, הברון זיגמונד צויס פון אדלשטיין (Baron Sigmund Zois von Edelstein) או בסלובנית Žiga Zois (1819-1747), שאיבחן לראשונה כי המינרל שקיבל מסוחר המינרלים סימון פרשרן (Simon Prešern) הוא מינרל חדש. פרשרן מצא את המינרל ב"הרי זאואלפה" (Saualpe) שבחבל קרינתיה שבאוסטריה ב-1805. מאז נתגלה המינרל באתרים נוספים בחבל ארץ זה: "פריקלר האלט" (Prickler Halt), "הר לדינגר שפיצה" (Ladinger Spitze) ו"הר שפייקוגל" (Speikkogel). בתחילה היה המינרל קרוי "זאולופיט" על שם המקום בו נתגלה לראשונה.
את הזואיסיט השקוף מנצלים כאבן חן בעוד שאת הזואיסיט השקוף למחצה עד אטום מגלפים עבור עבודות אמנות. סוג זה משובץ לעיתים באבני אודם שהן אטומות לחלוטין ואינן מתאימות לשמש כאבני חן, ועם זאת צבען עז והן יוצרות ניגוד מושך עין כנגד מסת האם הירוקה של הזואיסיט.
זואיסיט מצוי כגבישים פריזמטיים אורתורומביים או כגושים בסלעים מותמרים ופגמטיטים. הזואיסיט יכול להיות בגוונים של כחול עד סגול, ירוק, חום, ורוד, צהוב, אפור או חסר צבע. כשהגבישים מפותחים היטב מופיע קווקו לאורך ציר האורך של הגביש. כמו כן במקביל לציר האורך העיקרי נמצא הכיוון היחיד של הפצילות המושלמת. בזואיסיט בולטת תופעת הפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו). קלינוזואיסיט הוא הפולימורף המונוקליני הנפוץ יותר של הזואיסיט.
מקומות בהם מצוי הזואסיט: טנזניה (טנזניט), קניה (אנויליט), נורווגיה (תוליט), שווייץ, אוסטריה, הודו, פקיסטן ומדינת וושינגטון בארצות הברית.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., ISBN 0-471-80580-7
- Mineral Handbook, 2001, Mineral Data Publishing
- Webmineral data
- Mindat.org
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זואיסיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)