לדלג לתוכן

זיגפריד וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיגפריד וגנר
Siegfried Wagner
וגנר
וגנר
וגנר
לידה 6 ביוני 1869
טריבשן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1930 (בגיל 61)
ביירוית, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה זיגפריד הלפריך ריכרד וגנר
מקום קבורה Stadtfriedhof Bayreuth עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ויניפרד וגנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Wieland Wagner, Wolfgang Wagner, Verena Wagner Lafferentz, Friedelind Wagner, Walter Aign עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיגפריד וגנרגרמנית: Siegfried Wagner; 6 ביוני 18694 באוגוסט 1930) היה מלחין ומנצח גרמני, בנו של ריכרד וגנר וקוזימה, ונכדו של פרנץ ליסט. בין השנים 1908–1930, וגנר ניהל את פסטיבל ביירוית.

עד שנת 1882, וגנר נהג לכתוב מספר אופרות שלא ראו אור מעולם. בשנת 1889, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, החל ללמוד מוזיקה אצל תלמידו של אביו, אנגלברט הומפרדינק. כיוון שלא אהב לעסוק במוזיקה, החל ללמוד אדריכלות בברלין ובקרלסרוהה. ב-1892, הוא וחברו, קלמנט האריס, טיילו ביבשת אסיה. במהלך הטיול, החליט וגנר לנטוש את האדריכלות, ולהתחיל ללמוד מוזיקה מחדש.[1] בעודו על סיפון ספינתו בחזרה לגרמניה, כתב את הפואמה סימפונית הראשונה שלו, Sehnsucht, בהשראת שירו של פרידריך שילר.[2] כשעבד בביירוית, רוב עבודותיו לא נכנסו לרפרטואר הפסטיבל. את הופעתו הראשונה ביירוית, עשה כעוזר המנצח ב-1894. בשנת 1896, נכנס וגנר למצבת המנצחים הרשמית של הפסטיבל, וחלק את האחריות על ניהול "טבעת הניבלונג" עם פליקס מוטל והנס ריכטר. בשנת 1908, אימו, קוזימה, פרשה מניהול הפסטיבל, ווגנר החל לנהל אותו. ב-22 בספטמבר 1915, וגנר נישא לוינפריד. במרוץ השנים, לשניים נולדו ארבעה ילדים, וילנד (19171966), פרידלינד (19181991), וולפגנג (19192010) וורנה (19202019)

וגנר נפטר ב-1930, בגיל 61, כארבעה חודשים אחרי אימו. מכיוון ששני בניו הבכורים היו נערים, ניהול הפסטיבל עבר לאלמנתו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר היה ביסקסואל מוצהר.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיגפריד וגנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jonathan Carr, The Wagner Clan, Faber and Faber, 2007, pp. 111–130.
  2. ^ Peter P. Pachl, booklet notes to cpo 999 366-2.
  3. ^ אתר למנויים בלבד Wagner's most fascinating work was his family, The Telegraph, 4 October 2007