זיין א-שריף, מלכת ירדן
 | |
| אל שריף יחד עם בנה חוסיין בן השש שעתיד להפוך למלך חוסיין, 1941 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1916 אלכסנדריה, סולטנות מצרים   |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1994 (בגיל 77) לוזאן, שווייץ  |
| מדינה |
ירדן |
| מקום קבורה |
ארמון ררדאן |
| בן או בת זוג |
טלאל, מלך ירדן |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
זיין א-שריף בנת ג'מיל (בערבית: زين الشرف بنت جميل, תעתיק מדויק: זין אלשרף בנת ג'מיל; 2 באוגוסט 1916 – 26 באפריל 1994) הייתה מלכת ירדן, אשתו של טלאל, מלך ירדן ואימו של המלך חוסיין.
מוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיין א-שריף נולדה באלכסנדריה שבמצרים לשריף ג'מאל בן נאסר, מושל חבל חורן מטעם המשפחה ההאשמית. אביה היה גם אחיינו של שריף חוסיין בן עלי, ואמה הייתה בתו של אקיר פאשה, מושל קפריסין.
נישואיה לטלאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]א-שריף נישאה לדודנה מדרגה שנייה, הנסיך טלאל בשנת 1934. במהלך השנים נולדו לבני הזוג מספר ילדים:
- המלך חוסיין (14 בנובמבר 1935 – 7 בפברואר 1999)
- הנסיכה אסמא (נפטרה בלידתה, בשנת 1937)
- הנסיך מוחמד (נולד ב-2 באוקטובר 1940)
- הנסיך חסן (נולד ב-20 במרץ 1947)
- הנסיכה מושין (נפטרה)
- הנסיכה בסמה (נולדה ב-11 במאי 1951)
תקופת כהונתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכה זיין שיחקה תפקיד מרכזי בהתפתחות הפוליטית של ממלכת ירדן בשנות ה-50 המוקדמות, וזאת באמצעות תמיכה בזכויות נשים בממלכה. עוד בשנת 1944, טרם הפיכתה לגברת הראשונה של ירדן בשנת 1952, בעקבות ההתנקשות במלך עבדאללה והפיכתו של בעלה למלך ירדן, יזמה א-שריף את הקמתו של איגוד הנשים הראשון בהיסטוריה של ירדן. במסגרת פועלה כמלכת ירדן, לקחה א-שריף חלק בניסוחה של חוקת 1952, אשר העניקה זכויות מסוימות לנשים הירדניות.
כמו כן, מילאה א-שריף את תפקידו של בעלה כמלך ירדן באופן זמני בעקבות ההתנקשות בחייו של המלך עבדאללה, אשר במהלכה שהה המלך מחוץ לגבולותיה של ירדן, וזאת עד לחזרתו לירדן לקראת המלכתו הרשמית. א-שריף ביצעה תפקיד זה בשנית בתקופה שבין אוגוסט 1952, בעקבות ההכרזה על בעלה כלא כשיר למלוך, בשל ההפרעה הנפשית ממנה סבל, ועד למאי 1953, כאשר בנה, המלך חוסיין, הוכרז רשמית כמלך ירדן עם הגיעו לגיל שמונה עשרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן היוחסין המלא של השושלת ההאשמית
- זיין א-שריף, מלכת ירדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)