זכויות להט"ב בתוניסיה
.svg) | |
| תוניסיה | |
| מעמד בחוק | פלילי מאז 1913 (כחלק מתוניסיה הצרפתית), עונש: 3 שנות מאסר |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד-מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה) |
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בתוניסיה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית שידועה בחוק העונשין כ-"מעשה סדום" מוגדרת כעבירה פלילית ונושאת עונש מאסר של כ-3 שנים מאז 1913 (כחלק מתוניסיה הצרפתית). על פי דו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית לשנת 2018 על מעמד זכויות האדם בתוניסיה, "הרשויות משתמשות מדי פעם בסעיף איסור מעשה הסדום בחוק העונשין כדי לעצור ולחקור אנשים על הפעילויות והנטיות המיניות שלהם, על פי דיווחים לפעמים על סמך המראה החיצוני שלהם בלבד".[1]
לאורך השנים נוסדו בתוניסיה כ-7 קבוצות שונות למען קידום זכויות להט"ב במדינה בהם הארגון הראשון שמס (אנ') בשנת 2015 שב-18 במאי 2015 קיבל הכרה ממשלתית רשמית כארגון. בינואר 2018 התקיים בהצלחה פסטיבל הסרטים הקווירי של מוג'ודין שנוסד על ידי הארגון מוג'ודין, והיה לפסטיבל הסרטים הראשון אי פעם שנחגג בקרב להט"ב בתוניסיה ובצפון אפריקה בכלל. המהדורה השנייה של הפסטיבל נערכה בין התאריכים 22–25 במרץ 2019 במרכז הבירה תוניס. לקראת הבחירות לנשיאות תוניסיה 2019 (אנ'), עורך הדין ופעיל זכויות הלהט"ב מוניר באטור (אנ') הכריז על מועמדותו לנשיאות, מה שהפך אותו לגבר ההומוסקסואל הגלוי הראשון שהתמודד לנשיאות בתוניסיה ובעולם הערבי בכלל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסוף המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-19, גברים הומוסקסואלים מילאו בתוניסיה תפקידים חברתיים דומים לאלה בחלקים אחרים של העולם המוסלמי למרות סטיגמטיזציה מתמשכת בעודם שימשו כמתווכים בין מרחבים גבריים ונשיים במהלך חגיגות חתונה, הוזמנו לבתי גברים בנוכחות נשותיהם ויכלו להיכנס למרחבים פרטיים שהיו שמורים לנשים בלבד במעמד דומה לעיוורים.[2]
עידן זין אל-עאבדין בן עלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זין אל-עאבדין בן עלי
בשנת 2008 ממשלת תוניסיה הייתה אחת המתנגדות לחתימה על "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" באו"ם, שקראה להפסיק "מעשי אלימות, סנקציות פליליות והפרות נלוות של זכויות אדם שבוצעו נגד יחידים בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית" וגינתה לראשונה אלימות ואפליה נגד להט"ב בעצרת הכללית של האו"ם, בעודה תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה.[3]
במהלך שנות שלטונו של זין אל-עאבדין בן עלי בין השנים 1987–2011, המשטר צינזר באופן עקבי מידע על זכויות להט"ב ואתרי היכרויות עבור להט"ב בתוניסיה.[4]
לאחר האביב הערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – האביב הערבי, המהפכה בתוניסיה (2011)
לאחר המהפכה התוניסאית והבחירות לאספה המכוננת של תוניסיה ב-2011 (אנ'), השר לזכויות אדם וצדק מעברי, סמיר דילו, העיר בערוץ בטלוויזיה הלאומית כי "הומוסקסואליות אינה סוגיה של זכויות אדם, אלא מצב הזקוק לטיפול רפואי". פעילי הארגון אמנסטי אינטרנשיונל גינו את אמירתו לאחר מכן.[5]
ביוני 2012 הממשלה התוניסאית דחתה את המלצת ועדת האו"ם לזכויות אדם לבטל את הפללתה של פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה במדינה וטענה כי "מדובר במושג מערבי העומד בסתירה לאסלאם ולתרבות התוניסאית".[5] מבקרי עמדת הממשלה טענו באופן אירוני שהחקיקה לאיסור פעילות הומוסקסואלית הועברה תחת ממשלת תוניסיה הצרפתית, אם כי לצרפת המטרופוליטנית עצמה לא היו חוקים כאלה באותה עת.[5]
מעמד בחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זכויות להט"ב במזרח התיכון
סעיף 230 לחוק העונשין התוניסאי משנת 1913 (ששונה ברובו בשנת 1964) קובע עונש של עד 3 שנות מאסר בגין קיום יחסים הומוסקסואלים בין מבוגרים בהסכמה, אשר מוגדרים על פי החוק כ-"מעשי סדום".[6] ארגון זכויות הלהט"ב התוניסאי שמס קרא לאורך שנים לביטול סעיף 230 בעוד מספר ארגונים אזרחיים כגון האגודה התוניסאית לנשים דמוקרטיות (אנ'), קוראים גם כן לביטול שלו.[7] הארגון דיווח כי מאז המהפכה התוניסאית ב-2011, מספר הולך וגדל של גברים הומוסקסואלים נכלאים לאורך השנים על רקע נטייתם המינית, 127 בשנת 2018 בניגוד ל-79 ב-2017 ו-56 ב-2016.[8] נכון לאפריל 2019, לפחות 22 מעצרים בוצעו עד אותה תקופה ב-2019 על רקע הומוסקסואליות.[9] ביצוע קרוס-דרסינג אינו מוגדר כבלתי חוקי במפורש אם כי טרנסג'נדרים, יחד עם הומוסקסואלים, מואשמים לעיתים קרובות בהפרת סעיף 226 של חוק העונשין שמפליל "שערוריות נגד הגינות ציבורית".[7]
ביוני 2012 דחה שר זכויות האדם סמיר דילו (אנ') את המלצות ועדת האו"ם לזכויות אדם לתוניסיה לבטל את ההפללה הקיימת בחוק של קיום יחסים הומוסקסואלים בין מבוגרים בהסכמה וקבע כי המושג נטייה מינית "שייך ספציפית למערב אשר נדחה על ידי החוק התוניסאי המתאר בבירור את תוניסיה כמדינה ערבית מוסלמית". בתגובה, אמר אמנולה דה סונדי, עוזר פרופסור ללימודי האסלאם באוניברסיטת מיאמי, "נראה שהשר קובע שסעיף 230 עוסק בשמירה על האסלאם, אך זהו סעיף קולוניאלי צרפתי שהוטל על תוניסיה ב-1913, ללא שום קשר לאסלאם או למסורות הערביות התוניסאיות".[10]
בשנת 2014 הושק קמפיין ברשת החברתית פייסבוק לביטול הסעיפים הפליליים שפועלים נגד אזרחי להט"ב בתוניסיה. נציג מהקמפיין הצהיר שהפעילים שלו יגישו בקשה להירשם כעמותה רשמית בתוניסיה שתפעל למען ביצוע הרפורמות המשפטיות בנושא. נשיאת העמותה לעתיד הצהירה בדבריה כי "אנו מקווים להוכיח שהומוסקסואלים תוניסאים הם אזרחים ופטריוטים שזכאים לאותן זכויות כמו שאר האוכלוסייה".[7]
באוקטובר 2015 שר המשפטים מוחמד סאלח בן עיסה קרא לבטל את סעיף 230 של חוק העונשין, אך ננזף במהירות על ידי נשיא תוניסיה אל-באג'י א-סבסי באומרו כי היוזמה "לא תתרחש".[11]
ב-7 בדצמבר 2016 שני גברים תוניסאים נעצרו בחשד לקיום פעילות הומוסקסואלית בסוסה, עברו בדיקה אנאלית כפויה להוכחת נטייתם החד-מינית ונאלצו לחתום על הודאה על שביצעו "מעשי סדום". ב-11 במרץ 2017 בעודם בערבות, נגזרו עליהם עונשי מאסר של 8 חודשים כל אחד.[12][13] ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" פרסם דו"ח במרץ 2016 שקורא לממשלת תוניסיה לבטל את ההפללה של הומוסקסואליות במדינה בו ציין כי האפליה המתמשכת נגד הומוסקסואלים וגברים הנתפסים כהומוסקסואלים מהווה "הפרות חמורות של זכויות אדם" שכוללות "מכות, בדיקות אנאליות כפויות ויחס משפיל שגרתי". חלק גדול מהדו"ח כלל את יחס הרשויות התוניסאיות בתקרית "ששת הקירואן" (אנ') בו 6 סטודנטים בקירואן נעצרו ונענשו על רקע סעיף 230 לחוק העונשין.[14]
ב-15 ביוני 2018, ועדת הפרט לחירויות ושוויון (אנ'), ועדה נשיאותית שמורכבת ממחוקקים, פרופסורים ופעילי זכויות אדם, המליצה לנשיא א-סבסי על העברת אי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בתוניסיה. חבר הפרלמנט בוכרה בלחאג' חמידה הצהיר לרשת החדשות "NBC News" כי המלצת הוועדה היא "ביטול מוחלט של סעיף 230". הוועדה הציעה אפשרות שנייה, אשר כללה אפשרות להורדת ההפללה לקנס של 500 דינר תוניסאי וביטול חובת המאסר.[15] הוועדה כתבה בדו"ח שלה באומרה כי "למדינה ולחברה אין שום קשר לחיי המין של מבוגרים... הנטיות המיניות והבחירות של אנשים חיוניים לחייהם הפרטיים".[15] הצעת הוועדה נתקלת בהתנגדות עזה מצד איסלאמיסטים שהשוו אותה ל-"טרור אינטלקטואלי".[16]
ב-6 ביולי 2020 הארגון "Human Rights Watch" הצהיר כי בית משפט בתוניסיה גזר עונש על זוג הומוסקסואלים על רקע סעיף 230. המשטרה עצרה את שני הגברים בחשד לקיום פעילות הומוסקסואלית ב-3 ביוני וניסתה להכריח את הנאשמים לעבור בדיקה אנאלית כפויה, עבור שימושה כראיה בתיק התביעה כהוכחה של נטייתם החד-מינית.[17]
בדיקות אנאליות כפויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים ממשלת תוניסיה השתמשה בעבר בבדיקות אנאליות כפויות כדי להוכיח האם הנאשמים הם בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית ובכך לקבוע אם ביצעו "מעשי סדום". הפרקטיקה זכתה לביקורת שליליות רבות מצד ארגוני זכויות אדם ורופאים,[18] בעוד אם הפרט, שהואשם בהומוסקסואליות, יסרב להיבדק באופן אנאלי, השלטונות יראו בסירוב כעדות לאשמה. עם זאת, דה פקטו, מדיניות זו ממשיכה להיות מיושמת גם בהווה. נכון ל-2019, דיווחים של עמותות מקומיות עבור זכויות אדם ואיגודי להט"ב מאשרים כי בדיקות אנאליות עדיין נקבעו על ידי בתי המשפט כדי לקבוע אם החשודים הם בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית בשנים 2018 ו-2019.[19] ביוני 2017 נער בן 16 נידון ל-4 חודשי מאסר בגין קיום פעילות הומוסקסואלית לאחר שסירב לעבור בדיקה אנאלית.[20]
בספטמבר 2017 הסכים השר הממונה על היחסים עם גופים חוקתיים, חברה אזרחית וארגוני זכויות אדם, מהדי בן גרביה, להפסיק בדיקות אנאליות כפויות כהוכחה להומוסקסואליות. בן גרביה הצהיר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הרשויות עדיין יכולות לבצע בדיקות אנאליות לגברים החשודים בפעילות הומוסקסואלית, אך לא ניתן עוד לבצע את הבדיקות הללו "בכוח פיזי או מוסרי או ללא הסכמת האדם הנוגע בדבר".[21] בנוסף, בן גרביה הצהיר כי תוניסיה "מחויבת להגן על מיעוטים מיניים מכל צורה של סטיגמטיזציה, אפליה ואלימות. החברה האזרחית צריכה להיות מוכנה תחילה לשינוי כזה במדינה מוסלמית".
הכרה במערכות יחסים חד-מיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוניסיה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה מוגבלת יותר של זוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור). על פי סקר משנת 2014 שנערך במדינה על ידי האיגוד הבינלאומי "ILGA", כ-18% הנסקרים היו בעד הכשרה של נישואים חד-מיניים בתוניסיה, כאשר 61% התנגדו.
בשנת 2020 אישרו השלטונות בתוניסיה איחוד משפחות של זוג חד-מיני אשר נישא בחו"ל, מהלך שדווח בתחילה כ-"הכרה עקיפה בנישואים חד-מיניים",[22][23] אך הממשלה הצהיר כי אינה מכירה בנישואים חד-מיניים בעוד ייתכן שהאישור היה "פיקוח מנהלי".[24]
הגנה מפני אפליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא קיימים חוקים שמעניקים הגנה משפטית מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתוניסיה.
זהות מגדרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא קיימת הכרה משפטית עבור טרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית בתוניסיה עבור שינוי מגדרם במסמכי זהות רשמיים. ב-22 בדצמבר 1993 דחה בית המשפט לערעורים בתוניס בקשה של אישה טרנסג'נדרית לשנות את מגדרה המשפטי (מעמד אזרחי) מזכר לנקבה. עם זאת, בשנת 2018, טרנסג'נדר תוניסאי הצליח לשנות את מגדרו המשפטי בפסק דין שתואר בתקשורת הבינלאומית כ-"מהפכני".
תנאי מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בשנת 2015, שמס, הוקם כארגון זכויות הלהט"ב הראשון של תוניסיה.[25] ב-18 במאי 2015 קיבל הכרה ממשלתית רשמית כארגון.[26] ב-10 בדצמבר 2015 ביום זכויות האדם הבינלאומי הצטרף הארגון לקבוצות פעילים מקומיות כדי למחות על האפליה המתמשכת נגד אזרחי להט"ב בתוניסיה.[27] לאורך השנים, הוקמו כ-7 קבוצות שונות למען זכויות להט"ב בתוניסיה בהן: שמס, מוג'ודין,[28][29] דאמז,[30][31] צ'ופ,[32][33] קלמטי,[34] אלוואני וקוויר של בלד.[35][36][37] במאי 2016 מספר עמותות להט"ב ארגנו אירוע גאווה דיסקרטי בבירה תוניס. האגודות ארגנו בנוסף אירועים והפגנות פומביות לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה באותו החודש.
תחנת רדיו מקוונת שמשרתת את חברי קהילת הלהט"ב התוניסאית החלה לפעול בדצמבר 2017 אשר על פי הערכות, התחנה מוגדרת כראשונה מסוגה בשפה הערבית.[38]
מדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2011 הושק המגזין המקוון הראשון של תוניסיה עבור קהילת הלהט"ב במדינה, "Gayday".[39] כריכות הפרסומים החלו לכלול סיפורים וראיונות הקשורים לאזרח להט"ב במדינה ומאמרים באנגלית וצרפתית.
ב-2012 נפרץ אתר המגזין כאשר האקרים הומופובים השתלטו על חשבונות הדוא"ל, הטוויטר והפייסבוק שלו.[40] הפריצות התרחשו בשיאו של קמפיין בינלאומי שהמגזין לקח חלק בו להעלאת המודעות לגבי רציחות אימואים בעיראק כולל הומוסקסואלים על ידי המדינה האסלאמית. בהתייחסו לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, פאדי קרוז', העורך הראשי והיוצר של המגזין הצהיר בראיון בשנת 2012 באומרו "קהילת הלהט"ב התוניסאית מגבשת באופן דיסקרטי את בסיס התמיכה שלה".[41]
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר סרטים תוניסאים נוצרו לאורך השנים שעוסקים ברומנטיקה הומוסקסואלית, שכוללים בין היתר את איש האפר (1986),[42] בדווין האקר (2003),[43] פרח השכחה (2005), המחרוזת (2010),[44] והיסטוריות של תוניס (2011).
בינואר 2018 התקיים בהצלחה פסטיבל הסרטים הקווירי של מוג'ודין אשר נוסד על ידי הארגון מוג'ודין, והיה לפסטיבל הסרטים הראשון אי פעם שצוין בקרב אזרחי להט"ב בתוניסיה ובצפון אפריקה בכלל.[45] המהדורה השנייה של הפסטיבל נערכה ב-22–25 במרץ 2019 במרכז הבירה תוניס.[46][47]
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 לקראת הבחירות לנשיאות תוניסיה באותה שנה, עורך הדין ופעיל זכויות הלהט"ב מוניר באטור הכריז על מועמדותו לנשיאות, מה שהפך אותו לגבר ההומוסקסואל הגלוי הראשון שהתמודד לנשיאות בתוניסיה ובעולם הערבי בכלל.[48][49][50]
להט"ב תוניסאים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אויסם בלגזם (אנ'), שחקן כדורגל לשעבר, סופר ויזם הומוסקסואל תוניסאי-צרפתי.[51]
- קוקה מקוויר (אנ'), אמן ופעיל זכויות להט"ב קווירי תוניסאי-צרפתי.[52]
- איכה סנוסי (אנ'), אמנית קווירית תוניסאית-צרפתייה.[53]
- מוניר באטור (אנ'), פוליטיקאי, עורך דין ופעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל תוניסאי-צרפתי.[54]
טבלת סיכום
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (עונש: 3 שנות מאסר)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד-מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות |
|
| הכרה משפטית בשינוי מגדר |
|
| לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tunisian presidential committee recommends decriminalizing homosexuality, NBC News, 2018-06-15 (באנגלית)
- ^ Africultures - Fiche livre : Homosexualités en Afrique, old.africultures.com (בצרפתית)
- ^ UN Webcast Archives-General Assembly, www.un.org
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), No gay rights revolution in Tunisia | DW | 07.11.2012, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 3 Tunisian human rights minister: No free speech for gays, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2012-02-06 (באנגלית בריטית)
- ^ Tunisia LGBT Laws, Pride Legal (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Legal Obstacles Can't Beat The Gay Rights Fight In This Nation, HuffPost, 2014-12-11 (באנגלית)
- ^ Stop Homophobie, Dépénalisation de l'homosexualité : Emmanuel Macron rencontre le chef du gouvernement tunisien, Association STOP HOMOPHOBIE | Information - Prévention - Aide aux victimes, 2019-02-14 (ב־)
- ^ Tunisia invokes sharia law in bid to shut down LGBT rights group, the Guardian, 2019-04-30 (באנגלית)
- ^ Tunisia rejects UNHRC recommendation to decriminalise gay sex, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2012-06-06 (באנגלית בריטית)
- ^ En Tunisie, le président Essebsi s'oppose à la dépénalisation de la sodomie en Tunisie, France 24, 2015-10-07 (בצרפתית)
- ^ Two Men Sentenced To 8 Months In Jail For Suspicion Of Being Gay | Instinct, web.archive.org, 2017-07-05
- ^ Two Tunisian men to be imprisoned for 8 months for ‘looking gay’, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2017-03-14 (באנגלית בריטית)
- ^ Tunisia: Men Prosecuted for Homosexuality, Human Rights Watch, 2016-03-29 (באנגלית)
- ^ 1 2 Tunisian presidential committee recommends decriminalizing homosexuality, NBC News (באנגלית)
- ^ The New Arab & agencies, Tunisia commission proposes reforms strengthening women's and LGBT rights, https://english.alaraby.co.uk/, 2018-06-20 (באנגלית)
- ^ Tunisia: Two-Year Sentence for Homosexuality, Human Rights Watch, 2020-07-06 (באנגלית)
- ^ Wade Schaerer - No shame about living with HIV - MambaOnline - Gay South Africa online, web.archive.org, 2019-07-26
- ^ Maher Chaabane, Tunisie : Les tribunaux continuent à ordonner les tests anaux, dénonce un collectif, Webdo, 2019-05-17 (ב־)
- ^ Tunisia: Teen gets 4-month sentence for homosexuality, Erasing 76 Crimes, 2017-06-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tunisia drops anal tests, but not its anti-gay law, Erasing 76 Crimes, 2017-09-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tunisia may have become first Arab country to recognize gay marriage, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Condé Nast, Tunisia Just Indirectly Recognized a Gay Marriage, them., 2020-04-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tunisia quashes LGBT report it recognized gay marriage, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tunisia’s LGBT activists push forward - Al-Monitor: The Pulse of the Middle East, www.al-monitor.com (באנגלית)
- ^ Victory in Tunisia: Activist group Shams wins in court, Erasing 76 Crimes, 2016-02-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tunisia's War On LGBT People Is Heating Up, HuffPost, 2015-12-21 (באנגלית)
- ^ Mawjoudin Queer Film Festival: Tunis célèbre la culture inclusive | Al HuffPost Maghreb, web.archive.org, 2019-04-01
- ^ Schnall, Noa Avishag (2019-05-14). "A Queer Film Festival in Tunisia — Where Being Gay Is Illegal". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-15.
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), تونس: شاب يقيم دعوى بسبب الاغتصاب فيُحكم عليه بالسجن | DW | 12.02.2019, DW.COM (ב־)
- ^ Droits LGBT : Badr Baabou reçoit le prix international "Front Line Defender" | Al HuffPost Maghreb, web.archive.org, 2019-06-21
- ^ الأقليات الجنسية في تونس .. أي دور للواب؟ (בערבית)
- ^ Lutte pour les droits LGBT: une dynamique enrayée par les conflits stratégiques, Nawaat, 1527622248
- ^ Kelmty, www.facebook.com
- ^ QUEER OF THE BLED (PARIS 8) Chiffre d'affaires, résultat, bilans sur SOCIETE.COM - 851194803, www.societe.com
- ^ En Tunisie, le premier candidat gay à la présidentielle dérange, Le HuffPost, 2019-08-08 (בצרפתית)
- ^ Queer Of The Bled, www.facebook.com
- ^ "Tunisia's first LGBTQ radio station keeps playing despite threats". Reuters (באנגלית). 2017-12-27. נבדק ב-2022-01-15.
- ^ Gay Tunisians speak out, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2012-01-26 (באנגלית בריטית)
- ^ Tunisian gay magazine hacked, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2012-03-15 (באנגלית בריטית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), No gay rights revolution in Tunisia | DW | 07.11.2012, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ Man of Ashes (באנגלית), נבדק ב-2022-01-15
- ^ Bedwin Hacker (באנגלית), נבדק ב-2022-01-15
- ^ The String (באנגלית), נבדק ב-2022-01-15
- ^ Tunisian presidential committee recommends decriminalizing homosexuality, NBC News (באנגלית)
- ^ Mawjoudin Queer Film Festival: Tunis célèbre la culture inclusive - TN24.TN (ב־)
- ^ Home – Mawjoudin Queer film festival (באנגלית בריטית)
- ^ Mounir Baatour, First Openly Gay Candidate in Tunisia, is Running for President, International Policy Digest, 2019-07-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Leyal Khalife, Lawyer and activist to become first gay man to run for president in Tunisia, StepFeed, 2019-07-04 (באנגלית)
- ^ James Besanvalle, Lawyer Mounir Baatour becomes first gay man to run for President of Tunisia, Gay Star News, 2019-07-04 (באנגלית בריטית)
- ^ Toulouse : six mois après son coming out, l'ancien espoir Ouissem Belgacem au TFC pour sensibiliser contre l'homophobie, ladepeche.fr (בצרפתית)
- ^ The Tunisian Drag Queen Fighting For LGBTQ+ Rights With Art | Egyptian Streets, 2019-12-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Anne Marie Butler, Unintelligible Bodies: Surrealism and Queerness in Contemporary Tunisian Women’s Art, 2019
- ^ Meet the man hoping to become the Muslim world’s first openly gay president, The Independent, 2019-07-16 (באנגלית)
