לדלג לתוכן

זנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זנב של סוסים
זנב של אליגטור אמריקאי

הזנב הוא חלק גמיש בגופם של בעלי חיים, היוצא בחלקו האחורי. זנב מאפיין בעיקר בעלי חוליות, אצלם מהווה את קצה עמוד השדרה, וקיים גם אצל חלק מחסרי החוליות, למשל עקרבים.

  • מתן יציבות, למשל אצל חתול.
  • שחייה, למשל אצל תנינאים.
  • גרוש זבובים, למשל אצל פרה.
  • אחיזה נוספת, למשל אצל קוף עכביש שחור ראש.
  • הגנה, הזנב יכול לשמש כשוט ולעיתים, כגון אצל אנקילוזאוריים, הוא מצויד אף בכלי נשק בקצהו: במעין אלת עצם או בדוקרניים.
  • מילוט, למשל אצל לטאות (כמו השממית), אשר במצב מצוקה מנתקות את זנבן המפרפר ומותירות אותו ביד הלוכד. לטאה כזו מגדלת זנב חדש לאחר מכן, הנופל באיכותו מן הזנב המקורי.
  • תקשורת, למשל אצל איילה, המאותתת בזנבה לעופריה לעקוב אחריה בסבך. רוב החתולים מביעים עצבנות בטלטלם את זנבם, אף כי יש יוצאים מן הכלל. חתולים סומרים את זנבם כדי להראות מפחידים יותר. כלב מבוית מביע שמחה בכשכשו בזנבו. גם שועלים שבויתו החלו לכשכש בזנבם לגילוי שמחה.

תפקיד הזנב בתעופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזנב תפקיד חשוב בתעופתם של עופות. במהירויות נמוכות מגביר הזנב את העילוי. הזנב גם מפחית את המערבולות של שפת הזרימה, ומשמש להיגוי וייצוב.

שימושים לזנבות ביד האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם צד בעלי חיים, כמו שועלים, כדי להתהדר בזנבותיהם ולהשתמש בהם בתעשיית הפרוות. שיער זנב סוס משמש לייצור מברשות, מכחולים, קשתות לכלי מיתר דוגמת כינור או קונטרבס ומטאטאים באיכות גבוהה.

יש הנוהגים לקצוץ את זנבם של כלבים גזעיים גדולים, כמו רוטווילר. יש ביניהם הטוענים כי נשקפת לכלב סכנת נקיעת עמוד השדרה אם לא יקוצץ זנבו, מכיוון שהוא עלול לחבוט בו בחוזקה רבה מדי. תחרויות יופי של גזעים מסוימים מחייבות קיצוץ הזנב. במדינות מסוימות מוגדר קיצוץ זנב של בעלי חיים כהתעללות, ונאסר על פי חוק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]