חואן, רוזן מונטיסון
 | |||||||||
| חואן, רוזן מונטיסון | |||||||||
| לידה |
15 במאי 1822 מדריד, ממלכת ספרד  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 1887 (בגיל 65) ברייטון, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
| שם לידה |
Juan Carlos María Isidro de Borbón y Braganza  | ||||||||
| מדינה | ספרד | ||||||||
| מקום קבורה |
קתדרלת טריאסטה | ||||||||
| בת זוג | מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה | ||||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
חואן, רוזן מונטיסון (בספרדית: Juan de Borbón; 15 במאי 1822 - 18 בנובמבר 1887), היה הטוען לכתר ספרד בין השנים 1861–1868 והטוען לכתר צרפת מטעם הלגיטימיסטים בין השנים 1883–1887.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חואן נולד ב-15 במאי 1822 במדריד, לאינפנטה קרלוס, רוזן מולינה ולמריה פרנסיסקה, נסיכת פורטוגל, בתם של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל וקרלוטה ז'ואקינה מספרד.
בשנת 1830 נולדה לדודו פרננדו השביעי, מלך ספרד בתו הבכורה איזבלה, ומכיוון שלא היו לו בנים, ביקש פרננדו להוריש לה את המלוכה. הקורטס המליץ על ויתור על החוק הסאלי והמלכת בתו של המלך, איזבלה למלכה, אולם, הדבר הביא לפיצול בשורות המלוכנים שחלקם סירב לקבל את הוויתור על עקרון הירושה דרך הזכר וביקש להמשיך את שושלת בית בורבון על ידי אחיו של המלך, אביו קרלוס. אביו לא פעל רבות למען זכותו לכתר, אולם אמו מריה פרנסיסקה, נסיכת פורטוגל ואחותה מריה תרזה, נסיכת ביירה פעלו רבות לשם כך, ובעקבות כך נשלחה משפחתם במרץ 1833 לפורטוגל.
ב-29 בספטמבר 1833 מת פרננדו השביעי, ובתו איזבלה השנייה, מלכת ספרד עלתה לשלטון במקומו, אך הסכסוך עם תומכיו של קרלוס גרם לפריצת המלחמה הקרליסטית הראשונה. לאחר מפלתו של דודו מיגל הראשון, מלך פורטוגל בשנת 1834 נמלטה משפחתם לאנגליה, ומשם עברו לצרפת. באותה שנה מתה אמו, ובאוקטובר 1838 התחתן אביו עם אחותה הגדולה, מריה תרזה, נסיכת ביירה.
במאי 1845 ויתר אביו על זכויותיו לכס ספרד לטובת אחיו האינפנטה קרלוס, רוזן מונטמולין, ובשנת 1847 פרצה המלחמה הקרליסטית השנייה שנמשכה עד לשנת 1849. ב-6 בפברואר 1847 התחתן חואן עם מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה, בתם של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה ומריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה, ממנה נולדו לו שני ילדים. בתחילה התגוררו השניים במודנה, אולם לאחר מהפכות 1848 באיטליה עברו השניים לאוסטריה, ומשם ללונדון, שם פיתח חואן נטיות ליברליות. חואן נפרד מאשתו שחזרה למודנה עם ילדיהם, ומכיוון שהיה צלם פעיל הוא הצטרף בשנת 1853 כחבר מייסד של החברה המלכותית לצילום.
בשנת 1861 מתו אחיו האינפנטה קרלוס, רוזן מונטמולין והאינפנטה פרננדו דה בורבון וברגנסה במפתיע בטריאסטה, ומכיוון שלא היו לקרלוס ילדים, הוכר חואן כחואן השלישי, מלך ספרד. בשל דעותיו הליברליות לא היווה חואן יריב לאיזבלה השנייה, מלכת ספרד למרות הירידה הדרסטית בפופולריות שלה, ובעקבות כך דרש ממנו בנו קרלוס, דוכס מדריד לוותר לטובתו על תאריו. ב-3 באוקטובר 1868 ויתר חואן על תאריו לטובת בנו, ובעקבות כך פרצה המלחמה הקרליסטית השלישית שבה תמך חואן בבנו.
לאחר הוויתור על תאריו חי חואן בעיקר באנגליה בעיירה וורת'ינג, תחת השם צ'ארלס מונפורט. הוא חי עם אישה אנגלייה, אלן שרה קרטר, ממנה היו לו בן ג'ון מונפורט (1861–1929) ובת הלן (1859–1947).
בשנת 1883 מת גיסו אנרי, רוזן שאמבור ללא ילדים, ומכיוון שחואן היה הצאצא הזכר הבכיר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, הוא הוכר על ידי המפלגה הלגיטימית כז'אן השלישי, מלך צרפת ונווארה. אבל מכיוון שטענתו של חואן התבססה על סב-סבו פליפה החמישי, נכדו של לואי שויתר על זכותו לכתר צרפת כדי להיות למלך ספרד, רוב המלוכנים בצרפת דחו את הטענה ותמכו בפיליפ, רוזן פריז מבית אורליאן כטוען לכתר הצרפתי. ב-18 בנובמבר 1887 מת חואן בברייטון, ובנו קרלוס, דוכס מדריד ירש אף את תאריו הצרפתיים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בפברואר 1847 התחתן חואן עם מריה ביאטריקס, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה, בתם של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה ומריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה, ממנה נולדו לו שני ילדים:
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
